עדות מצמררת: אם התינוקות שתקרת החדר קרסה עליהם מדברת

ורד דפנה משחזרת את רגעי האימה ביום שישי האחרון, כשתקרת חדר השינה בביתה קרסה על שני תינוקות בני יומם. מדוע זה קרה?
send whatsapp messsage send FB messsage
נס חנוכה: תקרה קרסה על תינוקות, יצאו בפגיעות קלות (צילום: ורד דפנה)

ורד דפנה, המתגוררת עם משפחתה ברחוב בר ניסן בבאר שבע, מספרת על רגעי האימה – כשתקרת החדר קרסה על שני ילדיה, תינוקות בני יומם. לדבריה, זה קרה גם לדיירים הקודמים. כעת היא ומשפחה נותרו ללא מקום לגור בו, אחרי שהבית אותו שוכרים הוכרז על ידי מהנדס העירייה כלא ראוי למגורים.

"ביום שישי האחרון, בסביבות השעה 8 בבוקר, אני מתעוררת לרחש התעוררות של ילדיי עומר ונדב במיטתם, המוצבת בחדר השינה שלנו", מספרת ורד דפנה. "עד לפני חודשיים הייתי צריכה לנסוע מרחק של כשעה וחצי לכל כיוון כדי לשמוע את הקולות שלהם, נזכרת בלילות ללא שינה שעברתי בדאגה לקטנים האלה, שנולדו במשקל 1.480 ו-1.609, בשבוע ה-30 להריוני. אחרי חודשיים של שכיבה מוחלטת בבית החולים כדי לשמור על ההריון היקר הזה, רחוקה מהמשפחה, מבתי הבכורה בת השנתיים וחצי, אני נזכרת בחרדה והפחד שליוו אותי כל התקופה הזו"

ורד לא שיערה שהבית שלה, המקום הכי מוגן, יהפוך למקום מסוכן: "הינה, עכשיו, אחרי חמישה שבועות בפגייה הם פה איתי, מוגנים, בבית שלהם. בינתיים מהרהרת ביני לבין עצמי אם יש לי מספיק זמן להכין לי כוס קפה חם כדי להתחיל את היום ובמקביל לסדר את משטח הפעילות לעוד יום של עבודה צמודה עם הקטנים כדי שידביקו את הפערים מהר ככל האפשר, אבל קול בכי של נדב קוטע לי את קו המחשבה ואני ממהרת להכין להם אוכל. למי שעבר פגייה יודע שחום ואהבה אחרי שבועות של שכיבה באינקובאטור, בבידוד בלי מגע הורי מלווה, בבדיקות ובמגע קר, חשובים מאוד ולכן איני נוטה לתת להם אפילו רגע של בכי ומיד אוספת אותם לזרועותיי".

התינוקת נפצעה בפניה (צילום: ורד דפנה)

התקרה קורסת: "אני מגיעה לחדר, מעבירה אותם למיטתי , מחתלת , משכיבה ומתחילה להאכיל אותם כשראשם על הכרית ופתאום קול חלוש של נקישה, ממש שבריר שנייה, מרימה ראשי למעלה ופתאום הרגע הכי שחור בחיי: התקרה קורסת! הילדים שלי בני שלושת החודשים נמצאים מתחת להריסות!

"כל החדר אפוף אבק.  התינוקות צורחים! אני מחפשת אותם מתחת להריסות בטירוף, רואה את נדב מלא באבק ועומר מדממת, פצועה בראש ובפנים, אני אוספת אותם, רצה לשכנים, אני לבד בבית והפלאפון איפשהו בבית, נוקשת בלי סוף על הדלת פותחים לי את הדלת זוג מדהים שמבין מיד את מימדי האסון וההרס הבעל לוקח את עומר, נדב בידיי, עומר מפסיקה לבכות ומגלה אפאתיות אני מרגישה שעולמי חרב עליי שאחריי כל מה שעברנו איבדתי את הילדה שלי! חוסר אונים מוחלט! האישה מיד מתקשרת להזעיק אמבולנס ברגעים שנראו כנצח".


"הכעס מתחיל להציף כשמסתבר שזה כבר קרה בדירה שלנו (אנחנו השוכרים) , זה קרה לדיירים הקודמים בכניסה לבית , בעלת הדירה תיקנה ומיד לאחר מכן אנחנו נכנסו בתואנה שבוצע תיקון צבע קל בגלל שהדיירים הקודמים לא ידעו לשמור על הדירה , לא שיערנו בנפשנו שגם שם התמוטטה תקרה"




"אני צורחת לשמיים ומבקשת את רחמי השם, מעדכנת בצרחות את בעלי שבעבודה במשרד בבאר שבע ואימא שלי שנמצאת בשיעור בכיתה באשקלון, בעלי מצליח להגיע מהמשרד עוד לפני האמבולנס שלא מצא את המקום , מפונים לבית חולים סורוקה מגיעים לחדר טראומה , בודקים את הילדים שאמנם כרונולוגית בני שלושה חודשים אך גילם המתוקן כשל תינוק בן יומו  והם מועברים למיון ילדים" .

"העין של עומר מדממת ונפוחה מאוד היא מלאת דם ושריטות בפניה , שקטה מידי , נדב רעב ובוכה מבוהל.
עוברים בדיקות עיניים, מדדים חיוניים, חום , סיטי מח לבדוק שאין דימום חלילה בכל זאת המרפס הקדמי שלהם עוד פתוח".
"הכל תקין , מכות יבשות. נס חנוכה ! לא מאמינה! משתחררים הביתה לאחר שעות ארוכות של מעקב
כשצופים בתמונות מההריסות אי אפשר להבין איך נחלצנו משם בחיים".

"מצבם למזלנו קל ומדובר במכות יבשות אבל כשאני מגיעה הביתה אני מבינה שהשריטות אמנם יחלפו ותודה לאל שיצאנו מזה אבל הנפש, הנפש לא מצליחה להשתחרר, הסרט בשידורים חוזרים בראש, אין רגע מנוחה, הבכי לא עוצר, הלב פצוע ומדמם".

דפנה: "זה קרה גם לדיירים הקודמים"

"הכעס מתחיל להציף כשמסתבר שזה כבר קרה בדירה שלנו (אנחנו השוכרים) , זה קרה לדיירים הקודמים בכניסה לבית , בעלת הדירה תיקנה ומיד לאחר מכן אנחנו נכנסו בתואנה שבוצע תיקון צבע קל בגלל שהדיירים הקודמים לא ידעו לשמור על הדירה , לא שיערנו בנפשנו שגם שם התמוטטה תקרה .
הרשלנות להכניס לשם משפחה בת 5 נפשות עם 3 ילדים קטנים חסרי ישע מקוממת! ולא נותנת לי מנוח ! סנטימטר קטן של עומר ימינה במיטה והאוצר שלי לא הייתה פה יותר".

תקרת הבית, על מיטת התינוקות. מי מפקח? (צילום: ורד דפנה)

"מהנדס העירייה הגיע לדירה לבדיקה ואמר כי הדירה לא ראויה למגורים, וקיימים עוד לא מעט ליקויים בתקרות הבית. אנחנו חיים בתוך מלכודת מוות בלי ידיעתנו.
עכשיו אנו מוצאים עצמנו חסרי בית , ללא משפחה בבאר שבע נאלצים לעבור לגור בחדר בבית אימי באשקלון ולעשות נסיעות מידי יום לבש לעבודה ולקחת את הגדולה לגן. אין כרגע אף פתרון , מרגישים אבודים".

"מטרת דבריי היא לפנות לכל דיירי בר ניסן 24, שכונת נווה זאב בבאר שבע ולשורת הבניינים שנבנו על ידי אותו קבלן אנא בדקו את דירותיכם שהמקרה הבא לא יגמר באסון!".

התקרה. מי מפקח על תקינות השיפו? (צילום: ורד דפנה)

--


"כל החדר אפוף אבק.  התינוקות צורחים! אני מחפשת אותם מתחת להריסות בטירוף, רואה את נדב מלא באבק ועומר מדממת, פצועה בראש ובפנים, אני אוספת אותם, רצה לשכנים, אני לבד בבית והפלאפון איפשהו בבית, נוקשת בלי סוף על הדלת פותחים לי את הדלת זוג מדהים שמבין מיד את מימדי האסון וההרס הבעל לוקח את עומר, נדב בידיי, עומר מפסיקה לבכות ומגלה אפאתיות אני מרגישה שעולמי חרב עליי שאחריי כל מה שעברנו איבדתי את הילדה שלי! חוסר אונים מוחלט! האישה מיד מתקשרת להזעיק אמבולנס ברגעים שנראו כנצח"