כחלון התלהב מהחווה הסולארית בנגב, אך הדרך לאנרגיה נקיה בארץ ארוכה

בחוות אשלים מייצרים אנרגיה נקיה שמספקת בינתיים אחוז קטן מהחשמל בישראל. הדרך לאנרגיה נקיה בישראל עוד ארוכה, כי מסוי הדלק בישראל כבד ומניב הכנסות לממשלה. מי בנגב הם החלוצים האמיתיים בתחום אנרגיית השמש?
send whatsapp messsage send FB messsage
תחנת אשלים: 10,000 דונם של אנרגיה מתחדשת (צילום: פייסבוק)

בנגב עושים חשמל משמש: תחנת הכוח  התרמו-סולארית באשלים נכנסה לפעילות לאחרונה והיא מסוגלת להפיק כ-2.5 אחוזים מכלל הצריכה בישראל, על ידי שימוש באנרגיות נקיות. התחנה משתרעת על שטח של כ-10,000 דונם ועלות הקמתה נאמד במיליארד דולרים.

שר האוצר משה כחלון ביקר בשבוע שעבר במתכן ומאוד התלהב: "ביקרתי בתחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים. חוד החנית של הטכנולוגיה העולמית בתחום האנרגיה הסולארית נמצא ממש כאן אצלנו בנגב. בשלוש שנים בלבד נבנתה תחנת הכוח העצומה הזו שתספק מידי יום חשמל נקי למאות אלפי משפחות ישראליות. החשמל באשלים יופק בלי זיהום אוויר, בלי תלות בדלקים לא מתכלים ובלי פגיעה מיותרת באיכות הסביבה. ככה מפריחים שממה", אמר כחלון.

התחנה משלבת שלשה סוגי יצירת אנרגיה נקייה: תחנת כוח תרמו-סולארית (בו אור השמש משמש ליצירת קיטור ליצירת חשמל), תחנת כוח פוטו-וולטאית (בא אור השמש מומר ישירות לחשמל על ידי תאים פוטו וולטאיים) והפקת חשמל באמצעות שריפת גז (אשר בישראל ממשיך להיות יקר).

עד להקמתה, התחנה עברה דרך ארוכה ולא קלה: המכרז פורסם ביולי 2010, לפני למעלה משבע שנים. במרץ 2012 הוכרז כי הזוכה בזיכיון להקמת תחנת הכוח הפוטו-וולטאית באשלים היא חברת אשלים סאן פי.וי. החברה תקים תחנה בהיקף של 30 מגה וואט, אשר תחל לייצר חשמל בשנת 2017. בשלהי שנת 2012 הוכרז הזוכה בזיכיון להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית בהספק של 130 מגה-וואט. המכרז להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית נוספת הסתיים בשנת 2013.

בתפעול התחנה מועסקים כ-60 עובדים באופן ישיר. התחנה הוקמה על ידי נגב אנרגיה, קרן נוי וחברת TSK הספרדית. עד להקמתה, התחנה עברה דרך ארוכה: כך למשל, במהלך שנת 2015 פעלה חברת ברייטסורס לפינוי הנפלים משטח האש לשעבר. נערכו חפירת הצלה של אתר עתיק.

האנרגיה שמפיקה החווה לא זולה: התחנה הפוטו-וולטאית מציעה מחיר של 53.56 אגורות לקילו-וואט שעה, מחיר הנחשב יחסית נמוך. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית נקבע על 95 אגורות לקוט"ש.
לשם השוואה, המחיר לצרכן של קילווט שעה (ללא מע''מ) עומד כיום על כ-47 אג'.

ברחבי העולם, לרבות במדינות בהן הרבה פחות שעות שמש מאשר בישראל, עוברים לייצור חשמל שלא באמצעות דלקים, אלא על ידי אנרגיות מתחדשות: טורבינות רוח, סכרים, חוות סולאריות. הסיבה: הקטנת פליטות גזי החממה, שפוגעים כבר באקלים בעולם כולו והפחתת התלות בדלקים, תוך הוזלת האנרגיה.

לישראל קשה להיגמל מדלקים רגילים, בהם נפט וסולר. הסיבה: השימוש בדלקים פוזיליים מניב לאוצר מיליארדי שקלים – המיסוי על הדלק בישראל הוא מהגבוהים בעולם. זו הסיבה שהתחבורה הציבורית בישראל נראית כמו שהיא נראית: על פי דוח של עמותת אור ירוק, מרבית הישראלים נאלצים להשתמש ברכבם הפרטי להגיע לעבודה. אין מעבר המוני למכוניות מונעות חשמל נקי וגם התחבורה הציבורית מונעת במנועים רגילים ולא חשמליים.


בברזיל, למשל, נעשה שימוש בגז, המופק מאשפה, בתחבורה הציבורית כולה. בערים הגדולות באיטליה התושבים מעדיפים להשתמש במכוניות קטנות, בעלות שני מושבים, מונעות בחשמל. הולנד הקימה מסלולים ייחודיים לאופניים ולאופניים חשמליים והפחיתה מאוד את השימוש ברכב פרטי. המצב דומה במרבית מדינות אירופה: עידוד שימוש בתחבורה ציבורית, הפעילה 24/7 ובתדירות גבוהה, בעוד שבישראל שיקולים פוליטיים מונעים מצב כזה. מעבר לכלי רכב חשמליים קטנים ועידוד שימוש באופניים – רגילים וחשמליים.

בישראל 67% ממחיר הדלק הוא מסים. המס על הדלק לכלי הרכב מניב לאוצר כ-17 מיליארד שקלים בשנה. כ-6 מיליארד שקלים נוספים נספגים מציבור בעלי הרכבים בצורה של אגרות שונות. מחירי החלפים גבוהים. המס על כלי הרכב בישראל גבוה, שלא לדבר על קנסות חנייה בערים גדולות. זו הסיבה שלא ממהרים בישראל לעבור לאנרגיות נקיות. משאבות הדלק הן משאבות הכסף של הממשלה.

החלוצים בשימוש באנרגיות מתחדשות הם הבדואים בנגב: אחרי שהמדינה סירבה לחבר את היישובים הבלתי מוכרים לרשתות החשמל והמים, החל שימוש נרחב באנרגיית השמש: תאי שמש המותקנים על גגות הבתים מייצרים חשמל, הנאגר במצברים גדולים, שמספקים את תצרוכת החשמל הביתית. מדובר בהשקעה התחלתית גדולה בלבד, כאשר התחזוקה אינה יקרה ומספקת למשפחה את החשמל למקררים, מחשבים, תאורה ועוד.