עזרא שמש לא לבד: המירוץ לראשות עיריית ב''ש עולה הילוך

פחות מחצי שנה לבחירות לרשויות המקומיות ועל הכסא בככר מנחם בגין 1 מתמודדים שניים נוספים, מלבד דנילוביץ': משה ינאי ופימה פיינבלום. איפה עלולה להיות הפתעה?
send whatsapp messsage send FB messsage
שלשה מתמודדים על כיסא אחד: ינאי, דנילוביץ', פיינבלום (צילומים: ד''ר אבישי טייכר / פיקיוויקי, פייסבוק, יהודה אלוש)

למרות שראש עיריית באר שבע המכהן מזה שתי קדנציות, רוביק דנילוביץ', נהנה מפופולריות חסרת תקדים, שני אישים הודיעו לאחרונה על המתודדותם לכס ראש העיריה: משה ינאי, ראש רשימת אור, סיעת האופוזיציה היחידה במועצת העיר באר שבע ופימה פיינבלום, אשר כיהן כחבר מועצת העיר בין השנים 1981-1991. מועד ההגשה האחרון של רשימות  המועמדים לראשות העירייה ולמועצת העיר הוא 33 יום לפני הבחירות ועד אז, המועמדים, הרשימות וגם המפלגות הגדולות מגששות את האווירה ועורכות סקרים שונים. 

בעוד שינאי מכהן, זו הקדנציה השניה, כחבר מועצת העיר באר שבע ויו''ר וועדת הביקורת בעירייה, פיינבלום מגיח לחיים הפוליטיים אחרי שנים רבות בשוק הפרטי, בתחום הפרויקטים ההנדסיים.

במועצת העיר באר שבע 23 חברים. 21 מהם חברים בקואליציה, כאשר לרשימתו של ראש העירייה רוב מוחלט. בבאר שבע שלשה סגני ראש עיר, שניים מרשימתו של דנילוביץ', (אל על וזוהר) וסגן ראש עירייה מש''ס (כראדי). הרוב המוחלט שיש לדנילוביץ' במועצה, הוא זה שגרם למרבית הסיעות להצטרף לקואליציה וגם לתמוך בו במירוץ לרשות העירייה. תיאורטית, דנילוביץ' יכול להעביר היום כל החלטה שהוא חפץ (בסיעתו משמעת קוליציונית חזקה) ולתת עונש רדיוס לחברי קואליציה שלא מצייתים למדיוניות (כפי שקרה עם כראדי בפרשת חגיגות האליפות של הפועל ב''ש). אותה יציבות שלטונית גם מאפשרת לדנילוביץ' להחליט החלטות שיש בהן לקבוע את אופיה של העיר והופכת אותו ללא לחיץ ולא סחיט. 

הרוב המוחלט במועצת העיר מאפשר למשול בשקט

בעוד שערים אחרות סערו בעקבות חוק השבת, בבאר שבע נשמר הסטטוס קוו. בבאר שבע למעלה מ-230 עסקים הפועלים בשבת, בהם מקומות בילוי, מרכזי קניות, מסעדות, בתי קפה וחנויות נוחות. למרות שבאר שבע היא עיר שמרנית-מסורתית, מקומות הבילוי והעסקים השונים מלאים בשבתות. סגירתם הייתה יכולה להביא לעימותים שלא לצורך. 

המשילות המלאה של דנילוביץ' גם מאפשרת לו לקבוע מדיניות ברורה: קהילת הלהט''ב בבאר שבע, שבעבר נתקלה בלא מעט עוינות, יכולה הייתה לקיים תחילה אירועים ובשנה שעברה מצעד, גם אם זה קרה 18 שנה אחרי תל אביב. שלא לייחוס, חברי מועצה רבים, אולי רבים מדי, היו שמחים אם האירוע לא היה קורה. באר שבע עדיין לא ברמות הקבלה והפתיחות של תל אביב. אבל עצם העובדה שבעירייה יש אפשרות להשליט רוח מפקד, עוזרת להציב קווים ברורים.

ההפתעה, אם תהיה, עשויה או עלולה לבוא מכיוון מועצת העיר. על פי החוק, רשאית להגיש מועמדות ''רשימה חדשה - כל קבוצת בוחרים המונה 200 בוחרים או 2% ממספר הבוחרים שמופעים בפנקס הבוחרים לאותה רשות, הכול לפי המספר הקטן יותר''.  לפיכך עשויות להתמודד רשימות שירוצו לפי אינטרסים ואג'נדות. ייתכן שחלקן לא יעברו את אחוז החסימה. קולות רבים יכולים ללכת לטימיון בשל כך.  מצד שני, רשימות כאלה, שאכן ייכנסו למועצה, עשויות לקדם אג'נדות שונות, בתחום שיקום השכונות ואיכות הסביבה למשל. 

האם בבאר שבע יש סיכוי למפלגות נישה?

מה הסיכויים של מפלגות נישה ומועמדים חדשים מול ראש עירייה מכהן? אחרי הבחירות האחרונות, יותר ויותר פוליטיקאים מאמצים את האימרה "מדבר סקר תרחק". בעבר, היו במועצת העיר מפלגות נישה: סיעת מרצ הצליחה להכניס חבר מועצה, שמעון דה-וינטר ז''ל, שעשה עבודה מעולה בכל הנוגע לאיכות הסביבה בבאר שבע. דה-וינטר, איש חביב, אכפתי שזכה להערכה רבה, היה חלוץ נושא איכות הסביבה בעיר. כמו כן, התמודדה למועצת העיר רשימת צל''ש, צעירים למען שכונות, אלא שנתקלו באדישות ואולי בייאוש של אנשי השכונות בבאר שבע לגרום לשינוי חברתי. 

באר שבע מתמודדת עם לא מעט בעיות, שרובן ככולן נופלות לפתחה של הרשות המקומית, גם אם מדובר בכאלה שפתרונן יבוא רק בהחלטת ממשלה:

נושא התעסוקה - ממשלת ישראל מדברת על כלכלה חזקה מתמיד ורמות אבטלה מהנמוכות בהסטוריה, אבל הדבר לא מחלחל לפריפריה. באר שבע, עיר גדולה לכל הדיעות ובירת המחוז, סובלת מאבטלה של כ-5 אחוזים, הרבה יותר מהממוצע הארצי. זהו הנתון הרשמי, שאינו סופר את המובטלים השקופים. היעדר תעסוקה הולמת דוחף רבים לחפש עבודה במרכז. התעסוקה בתחומים עתירי ידע הייתה ונותרה במרכז. את המחיר משלמת העיר בין ביתר בהגירה שלילית ובהיותה העיר עם אחוז העסקים הגבוה ביותר בסכנת סגירה.

הזדמנויות לדור הצעיר - על הנייר, בבאר שבע נעשו כל הצעדים הנכונים לתת לשכבת הגיל הצעירה הזדמנות להתבטא ולהצטיין. ממרכז הצעירים, דרך תוכניות לימוד למצטיינים ועד להקמת פארק היי-טק. בנוסף, פועלות בבאר שבע מכללות למקצועות טכניים והנדסיים, בעלות ראיה חברתית על פיה מי שרוצה ללמוד מקבל עידוד וסיוע נדיבים, אבל משום מה, כל המערך הטוב הזה אינו מצליח לחולל שינוי, בשל היעדר תוכנית ממשלתית שתגבה אותו. באר שבע מכשירה כוח אדם ברמה מעולה והוא נחטף על ידי אחרים.  גם רמות השכר בבאר שבע נמוכות ואפשרויות הקידום מוגבלות. 

איכות החיים בעיר - מושג רחב, כוללני, שמאגד בתוכו סביבה ירוקה, שירותים קהילתיים, תחבורה נגישה, תרבות ותחושה של חיים בעיר גדולה. באר שבע הייתה ונותרה עיר של מובלעות. מבחינת היצע תרבותי, אמנם פועלים בעיר מוסדות גדולים, איכותיים, אבל היצע התרבות חסר.

אין בבאר שבע את אותה תחושת קוסמופוליטיות שיש בתל אביב. גם בהיצע התרבותי שלה, העיר מאוד שמרנית, אולי בשל העובדה שמרבית מוסדות התרבות ציבוריים ואינם יכולים להביא תרבות שאינה בקונצנזוס או לאשר ליצור תרבות כזו. לא כרגע בכל אופן: שרת התרבות מאוד ברורה בנושא.

מערכת הבחירות הנוכחית, גם אם נראית עכשיו מנומנמת ותוצאותיה די צפויות, עוד יכולה להפתיע: אחוז הצבעה נמוך, כי רבים לא יראו טעם ללכת לקלפי לנוכח התוצאה הצפויה, יכול לחזק רשימות קטנות דווקא. יכולים להיות שינויים בלתי צפויים: אירוע כלכלי גדול או אירוע בטחוני שישנה סדרי חיים. 

לחילופין, באר שבע, שעיקר כלכלתה מבוססת על מסחר ושירותים, עלולה להיות מופתעת מכניסת שחקן חדש, חיצוני, שייתר או ישנה את המסחר המסורתי.

כמובן, שככל שיתקרבו הבחירות, כך יעלו הטונים. במערכות בחירות קודמות היו לא מעט רגעים משעשעים עד מביכים. הפעם, עם רשתות חברתיות חופשיות, מעניין לראות מה ייקרה.