מחקר גיאוקרטוגרפיה לשנת ה-70: בלי תעסוקה, ספק אם הנגב יתפתח

הדרך לפיתוח הנגב עוברת דרך החלטת ממשלה שתנגיש תחבורה ציבורית, תיצור תעסוקה בנגב ותאפשר להביא דרומה אוכלוסיות חזקות ואיכותיות, כך קובע מחקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה לכבוד שנת ה-70 למדינה
send whatsapp messsage send FB messsage
הדרך לבאר שבע. להנגיש יותר תחבורה ציבורית (צילום: סימה שטרית / מתוך אתר פיקיוויקי)

לקראת יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בדיקה כלכלית לגבי הצפי לעתיד של איזור באר שבע והנגב. הבדיקה נערכה באמצעות  ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה, מתכננת ערים ומומחית לכלכלה עירונית, ומצאה כי אכן אם במידה וממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות יינקטו בפעולות הנדרשות, צפויים מטרופולין באר שבע והנגב לפרוח. על פי המחקר, הנגשת תחבורה ציבורית ויצירת מקומות עבודה איכותיים, באמצעות החלטת ממשלה, יביאו ליאזור אוכלוסיות חזקות, שייאישו את הדירות במסגרת הפרויקט של מחיר למשתכן וכן את הדירות שייבנו במסגרת הסכמי הגג. אוכלוסיות חזקות אלו יביאו לשגשוגו של האיזור. המחקר מתריע מריכוז מרבית מקורות התעסוקה במרכז. 

"דווקא היום", מסבירה ד"ר רינה דגני, "כשאיזור הדרום, מאשדוד ואשקלון דרך באר שבע וערי הנגב המערבי בואכה דימונה, ירוחם ומצפה רמון, מתאפיין בבנייה מואצת ביותר, הן במסגרת תכנית מחיר למשתכן והן הסכמי הגג, ובסך הכל למעלה מ-150 אלף יחידות דיור המתוכננות בדרום במהלך העשור הקרוב, קיימת הזדמנות פז לא רק להביא אוכלוסיות חזקות ממרכז הארץ לדרום, אלא גם להפוך אותו למטרופולין תעסוקתי משמעותי". 

לדעת ד"ר דגני, ''חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי לטובה בבאר שבע עם הנהגה עירונית נמרצת, ועם שיפור במקומות התעסוקה, הן בכמות והן באיכות. יחד עם זאת, מדגישה ד"ר דגני, גם כיום יותר מ-50 אחוזים מהפעילות התעסוקתית במדינת ישראל מתרכזת ב"מדינת תל אביב", כ-30  אחוזים נוספים באיזור חיפה והגליל, ואילו המחצית הדרומית של מדינת ישראל נהנית בקושי רב מכ-15 אחוזים ממוקדי התעסוקה".
דייר רינה דגני (צילום: איילת נויפלד)
"בעייה זו, לדברי דגני, עלולה להחמיר במידה והסכמי הגג שבין הממשלה לעיריות בכל הארץ ימומשו, זאת משום שחלק נכבד מהבנייה העתידית לעסקים תתמקד דווקא במרכז הארץ, שנהנה כבר היום מעודף שטחי תעסוקה, זאת שעה שחלקו של איזור באר שבע והנגב ייפחת עוד יותר ביחס להיום".

הנתונים הקשים מוכרים - אך ממשלת ישראל לא מחליטה בעד הנגב

במהלך השנה האחרונה פורסמו לא מעט נתונים קשים באשר למצבם הנוכחי של באר שבע והנגב ובאשר לעתידו. באר שבע היא העיר הגדולה בה אחוז העסקים הגבוה ביותר בסכנת סגירה והעיר היחידה מבין הגדולות, בה מספר העסקים שנסגר גדול מאלה שנפתח. בנוסף העיר סובלת, על פי נתוני הלמ''ס, מהגירה שלילית. 

נתונים אחרים מדברים על תוחלת חיים נמוכה יותר בבאר שבע, על הישגים נמוכים בחינוך, על היעדר הזדמנויות בתעסוקה לאקדמאים. נחשף כי חלק מזוכי הגרלת מחיר לתשכן בבאר שבע ויתרו על זכייתם. על פי הערכת מצב של משרד ראש הממשלה, על פי הערכות שמרניות המבוססות על הגידול הטבעי והמצב הנוכחי של העיר - בעוד כשני עשורים הציבורי החילוני בנגב יהיה במיעוט והקבוצות הגדולות יהיו חרדים ובדואים. 

על פי מעקב שערכה מועצת הנגב, החלטות הממשלה מיושמות חלקית או כלל אינן מיושמות. מצד שני, העיר באר שבע משקיעה מאמץ רב במיתוג, ביחסי ציבור ובשיווק באר שבע כעיר הסייבר של ישראל. 

אבל שינויים בכלכלה המקומית עלולים לתת מכה קשה לבאר שבע, עיר שעיקר פרנסתה מסחר ושירותים: יוקר המחיה גרם לרבים בעיר להעדיף קניות ברשת. באר שבע היא העיר השישית בישראל, מבחינת היקף ההזמנות ברשת. עם כניסת ענקית המסחר המקוון אמאזון לישראל, עלולים מרכזי קניות לראות ירידה חדה בפידיונות. גם נשיא לשכת המסחר בבאר שבע, משה טרבלסי, אמר לא מכבר, בשיחה עם ברנז'ה NEWS, כי בתי עסק בדרום צריכים לתת את דעתם למצב המתהווה, שכן "אי אפשר לעצור את הקדמה''.

מנכ''ל חסין אש: ''יש לקדם שכונות צמודות קרקע בבאר שבע"

לדעת רון בוכמן, מנכ"ל חברת "חסין אש" הותיקה מבאר שבע, המתמחה בייצור בלוקים חדשניים לבנייה, לבאר שבע והדרום יש בהחלט תשתית ראויה לפריחה כלכלית. "הראיה לכך הינה השגשוג ללא תקדים ממנו נהנית לאחרונה בית הנגב", לדעתו.  בוכמן מציין, כי היה שם דגש על מרכיב נוסף, שהינו המשך פיתוח באר שבע וערי הנגב המערבי המשגשגות אף הן, בד בבד להמשך תהליך פיתוח יישובי הבוטיק צמודי הקרקע דוגמת להבים, עומר ומיתר ובד בבד לקדם שכונות צמודות קרקע נוספות בבאר שבע הנהנית, כידוע מעתודות קרקע גדולות.
רון בוכמן, מנכ''ל חסין אש (צילום: יח''צ)
כזכור, תוכנית המתאר של באר שבע מדברת דווקא על ציפוף העיר והקמת מגדלי מגורים. לדעת תומכי תוכנית המתאר, עיר צפופה תיטיב עם המסחר: הרבה תושבים על שטח צפוף יביאו קונים לחנויות שיפעלו באותו שטח. לציפופה של באר שבע יש לא מעט מבקרים בעולם האקדמי וגם בקרב התושבים

הפקק שמשתרך מדי יום בשד' טוביהו. בניה צפופה זה טוב? (צילום: דני בלר)​​​​​​​

החיבור, מדגיש בוכמן, בין אוכלוסיה חזקה ואיכותית לבין בנייה עמידה בפגעי הזמן, יסייעו למיצוב הנגב ובאר שבע כחלק מתוכנית הנדל"ן הכוללת.

ד"ר רינה דגני, מסכמת ואף מציעה פתרון : "אם הממשלה תקצה משאבים לישובי הדרום ותחליט על תעדוף מרכזי התעסוקה בדרום, ובמיוחד על הקמת מטרופולין תעסוקתי גדול במרווח שבין באר שבע לאשקלון, שישרת את תושבי הנגב, ויכלול בתוכו שילוב של מרכזי מסחר עם מגדלי משרדים, כולל חברות הייטק, בעלי מקצועות חופשיים וכו', כמקובל בגוש דן, החלטה זו לכשעצמה היא שתיצור סוף סוף את המהפך המיוחל, ותביא אוכלוסיות חזקות לדרום, שיאיישו הן את הפרוייקטים של מחיר למשתכן והן את הסכמי הגג, ויהוו "שובר שיווין" משמעותי ביותר".

שמאי המקרקעין ארז כהן: ''תחבורה ציבורית תאפשר לגור בבאר שבע ולעבוד בתל אביב''

שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מצביע על זווית נוספת:  לדבריו המפתח בסופו של דבר לקפיצת מדרגה של באר שבע והדרום, הינו בסופו של דבר תחבורה ציבורית טובה, איכותית, נגישה ומהירה, כפי שמקובל בכל מדינות המערב. לדוגמא, מסביר כהן, למטרופולין לונדון, שגודלו כגודל המרחב שבין באר שבע לאשדוד מגיעים מידי בוקר מאות אלפי מועסקים גם ממקומות המרוחקים יותר באופן יחסי לעומת המרחק שבין באר שבע לתל אביב.
שמאי המקרקעין ארז כהן (צילום: קרן ליאופולד)​​​​​​​
"ההבדל הקטן", אומר כהן, "הינו בכך שאותו מטרופולין מרושת ברשת יוצאת מן הכלל של מערכת היסעים המונית, הכוללת רכבות מהירות, רכבות תחתיות, שאטלים, אוטובוסים מהירים ועוד. ברגע שתהיה מערכת כזו שתחבר את הנגב עם גוש דן, וללא צורך להחליף כל העת אוטובוסים ורכבות, ניתן יהיה בנקל להתגורר בבאר שבע ולעבוד בתל אביב ולהיפך''.