ערנותה של מתאמת שרות במכבי הצילה חיי קשישה
ערנותה של לילך דמגי, מתאמת שרות במכון הגריאטרי של 'מכבי שירותי בריאות', במרכז הרפואי נגב בבאר שבע, הצילה את חייה של קשישה, שלפתע לא הגיבה במהלך שיחה. דמגי הזעיקה למקום את בתה וסייעה בפינויה של הקשישה לבית החולים. "אני חושבת שהיא הצילה את אמא שלי, לא יודעת איך זה היה נגמר אחרת", מספרת בתה.
המזכירה לילך דמגי שוחחה עם קשישה חברת הקופה בטלפון, לתזכר אותה על תור שיש לה למחרת. במהלך השיחה הבחינה כי הקשישה אינה משתפת פעולה. דמגי החלה לדבר בקול רם אך לא קיבלה מענה מעבר לקו. כאן כבר הבינה כי יתכן והקשישה נמצאת במצב מסוכן ושעליה להגיב - ומהר: "ברגע שהתחלתי לדבר איתה היא צעקה לי נפלתי ונעשה שקט", סיפרה השבוע. "ניתקתי את השיחה התקשרתי שוב וקיוויתי שהיא תענה שוב אבל היא לא ענתה".
מה עובר לך בראש באותו רגע?
"האמת היה לחץ גדול, כי חשבתי מיד שחייבים להציל אותה ולהגיע אליה במהירות האפשרית ואני חייבת להודיע למישהו שהיא נפלה. אני שמחה שתפסתי את הבת שלה. בכל מקרה אם לא היו עונים ,הייתי מקפיצה אמבולנס בוודאות. המזל הוא שהתקשרתי לתזכר אותה בצהריים יום קודם על התור ולא לאחר מכן, ושזה קרה בדיוק שדיברתי איתה".
מה עשית באותו רגע שאת מבינה שהיא לא עונה לך?
"יצרתי קשר עם הבת שלה, בתיק הרפואי יש טלפון ליצירת קשר עם בני משפחה וכך השגתי את הבת שלה. מיד פניתי אליה וסיפרתי לה שהיא כנראה נפלה ואני חוששת שהיא איבדה את ההכרה כי היא לא ענתה לי. בדקתי אם יש מישהו שיכול לבוא מיד אליה, הבת לקחה מונית למקום, הגיעה וראתה את אמא שלה שוכבת על הרצפה ".
את בקשר עם הבת בכל הזמן הזה?
"כן נתתי לה את הנייד שלי ותיאמתי הגעה שלה למיון, ובאמת היא הגיעה למיון והשתחררה. למחרת הם הגיעו לתור המתוכנן שהיה לה כשראו אותי הם הגיבו נורא בחום, ואמרו תודה על כל הטיפול".
מה ההרגשה שלך לאחר כזה מקרה?
"כשתפסתי את הבת שלה ירדה לי אבן גדולה מהלב, כי לא הייתי משאירה את המצב ככה. הייתי נוסעת לשם או מזמינה אמבולנס. זה סיפוק גדול שהצלחתי לעזור לה במצב הזה. כי מדובר באוכלוסייה רגישה, זה היה יכול להסתיים אחרת".
מי שכאמור הגיעה אל הקשישה באופן מיידי לאחר שיחת הטלפון היא חניה קלריסה, בתה של הקשישה , המתקרבת לגיל 80. "מזל שלילך התקשרה אליה באותו יום", מספרת קלריסה ."ישר טסתי לבית של אמא שלי. פחדתי מאוד והגעתי לשם שהיא הייתה בהכרה אבל מעורפלת ושוכבת על הרצפה. לילך כל הזמו הייתה איתי בקשר צמוד עד שפינו אותה לבית החולים סורוקה וגם לאחר מכן דיברה איתי לוודא שהכל בסדר".
ולמחרת נפגשתן....
"למחרת פגשתי אותה ואמרתי לה תודה היא מאוד התרגשה. לדעתי לילך הצילה לה את החיים, אם היא לא הייתה מתקשרת אני לא יודעת כמה זמן אמא שלי הייתה שוכבת ככה ואיך זה היה נגמר".