יכולות החימוש של חמאס השתנו, הוראות המיגון - לא, כי ''אין כסף''
יכולות הירי של החמאס השתפרו מאוד, כפי שניתן היה לראות בסבב האחרון, לרבות בפגיעות הישירות בבאר שבע, לפני כמה שבועות, בנתיבות, באשקלון ובשדרות, האחרונות שתי הערים שספגו הכי הרבה רקטות. אין הבדל כיום בין היכולות של החמאס לטווח קרוב, לבין אלה בטווח ה-40, הכוללים את באר שבע מדרום ויישובי לכיש מצפון. אך בעוד שיכולות הטילים העזתיים שודרגו, המיגון של תושבי הנגב נותר כשהיה, מבלי להתחשב בכוח ההרס החדש.
וזאת, בלי לדבר על כך שיש מי שאין להם כלל מיגון והם מסתפקים בעמידה בחדר מדרגות מתפורר. בשכונות ישנות בבאר שבע המצב גרוע. בבניינים ישנים חלק מחדרי המדרגות הם חיצוניים ופתוחים. המקלטים הפכו למחסני גרוטאות או למחששות. השבוע, כאשר הייתה הוראה לפתוח את המקלטים הציבוריים בבאר שבע, במקלט של רח' דניס גיבור חיפשו את המפתח. המצב לא חדש, יכולות הירי של חמאס - כן. עם זאת, בניית ממ''ד היא עניין לעשירים בלבד. כבר כמה סבבי ירי שתושבי באר שבע והנגב זועקים.
29 בנובמבר 2012: שער הגיליון של זמן-כל בי עם כתבה על תושבים בבאר שבע שאין להם מיגון וכשיש אזעקה, הם עומדים בין שני קירות גבס
השר צחי הנגבי מודה שיש הבדל אם יורים על תל אביב או על באר שבע. ירי של חמאס על הנגב הוא ''תגובה מדודה''
מבחינת הממשלה, ממשלת הימין הלאומית, יש הבדל בין ירי על יישובי הנגב, שאותו ניתן להכיל מבלי לצאת למבצע צבאי, לבין ירי על תל אביב, שבעקבותיו הממשלה כן היה מאפשר יציאה למבצע רחב היקף בעזה. הבוקר, חמישי, אמר השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי, בראיון בגלי צה''ל, בתגובה למתקפת מאות הרקטות על ערי הדרום: "חמאס הגיב בצורה מדודה ותקף רק את עוטף עזה. יש הבדל בין העוטף לתל אביב שהיא הבירה הכלכלית של ישראל. המתקפה של חמאס הייתה מינורית כי לירי על תל אביב יש משמעויות אחרות".
מאוחר יותר, טען השר כי דבריו הובנו שלא כהלכה: ''מעולם לא עשיתי הבחנה בין חיי תושבי העוטף לבין חיי תושבי תל אביב, ואם כך הובנו הדברים אני מצטער על כך... דבריי הבוקר כוונו לכך שמערכה רחבה בעזה הייתה מובילה בהכרח לקרבנות רבים בקרב לוחמינו, לירי מסיבי על תל אביב, לפגיעה כלכלית קשה, לפגיעה בתנועה האוירית לישראל ולהשלכות על המשק ועל התיירות. בסיום המערכה היינו עלולים למצוא עצמנו בדיוק באותה נקודה שבה אנחנו מצויים היום, ולכן העדפנו להגיע לרגיעה ארוכת שנים, ככל שהיא אפשרית, ללא הסלמה, למען תושבי הדרום ותושבי כל הארץ כאחד. אין בדברים האלה כדי לבטא יחס שונה כלשהו כלפי תושבי הדרום, אנשים אמיצים ומסורים שהממשלה מחוייבת לביטחונם כפי שהיא מחוייבת כלפי כל אזרחי ישראל''.
עדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), והוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) קיימו אתמול, רביעי, בשדרות, ישיבה משותפת, עם ראשי הערים והמועצות האזוריות בעוטף עזה, על רקע ירי הטילים על יישוביהם. בישיבה נחשפו לא מעט נתונים מטרידים, בהם היעדר התקציבים לתת מענה לביטחון התושבים.
ח"כ דיכטר שאל את רשות החירום הלאומית: "המציאות באזור משתנה, ביחס ליכולות הטילים בעזה, אבל ההקצאות התקציביות עדיין נקבעות לפי מרחקים ישנים של עד ארבעה ק"מ מהרצועה, עד שבעה ועד עשרים. האם שינוי המציאות יתבטא גם בתחום הזה?".
זאב צוק רם, ראש רח"ל השיב: "המענה ביחס לסוגי החימוש המשתנים טרם עודכן, ואנו ופיקוד העורף עורכים על כך עבודת מטה, אבל כרגע גם אין לנו את הכסף המתאים לשנות זאת".
סא"ל אבי ברנס, ראש ענף הנדסת מיגון בפיקוד העורף: ''אנחנו עובדים על פי תכנית רב שנתית סדורה לכל הרשויות. ביישובים במרחק 0-7 ק"מ הושקעו בשנים האחרונות 1.4 מיליארד ש"ח, והפערים קיימים דווקא ב7-15 ק"מ, ושם חסר תקציב, ולכן אנו עוסקים במיגון מתפרץ ובהסברה והדרכה לאוכלוסייה. לגבי פינוי ישובים, זה באחריות פיקוד דרום אבל אנו מתרגלים את זה והכשירות בנושא טובה".
ח"כ שלי יחימוביץ: ''כבר 16 שנים ברציפות אתם בסבבים של הרעשה, אז ודאי שהפסקת אש כרגע לא פוטרת אותנו מלדון בסוגיות האקוטיות האלה. ההתמודדות היום יומית והקשה נופלת על כתפיהם של ראשי היישובים פה, והתנהלותם היא דוגמה ומופת ובמיוחד יכולת ההכלה. רק אתמול ראינו את ההפגנות ואני מלאה הערכה. אנחנו באנו לפה לסייע ובהחלט משאירים את הפוליטיקה בצד".
יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה: הבלאגן בסמכויות
מתברר שהאחריות על התושבים במקרה חירום לא ברורה. אחרי 18 שנות ירי רקטות על יישובי הנגב, טרם הוגדרו הסכמויות בין הרשויות. כך עולה מהדברים של יוסי ביינהורן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה: ''מבקר המדינה עוסק רבות בנושא מוכנות העורף. ממלחמת לבנון השנייה ועד היום, ערך מבקר המדינה חמישה דו"חות בפן הביטחוני של העורף. הבעיה המרכזית היא בעיית הסדרת הסמכויות והאחריות בין כל הגורמים העוסקים בתחום. בשל המשאבים והתקציבים הדרושים לנושא, ובשל הצורך להנחות את כל הגורמים לחבור ביניהם, מאוד נדרשת כאן מעורבות הדרג המדיני, וזו אינה מספקת. מעבר לכך, ישנן שלושה תחומים עם ליקויים, מיגון, התרעה לאזרח ופינוי האוכלוסייה בעת הצורך – בכולם יש שיפור ככל שאנו עוקבים, אבל יש בהחלט מה לקדם עוד".
אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים: ''מיום שני אנחנו בשטח למפות נזקים ולתת סיוע מיידי – אם פתרונות דיור ואם בשמירה על בית שנפגע, שלא ייגנב כלום. בנזק הישיר לא ידוע על בעיות מיוחדות והטיפול מהיר. אתמול שר האוצר הודיע שיותקנו תקנות בנושא הפיצוי, הם כבר מוכנות, ואני יכול לבשר שנקבע שוועדת הכספים תדון בהן כבר ביום שלישי. בתיאום עם מנכ"לית העמותה לתיירות באזור, הפיצוי לענף התיירות יחושב החל מתחילת חודש מאי, למרות שההפגנות על הגדר החלו ב-30 למארס, מכל מיני סיבות חשבוניות, אבל הפתרון הזה יאפשר להם הגשת תביעות מידיות, ויהיה בתוקף עד סוף השנה. פתרון שני בתקנות הוא לעניין השכר, שיקנו פיצוי לכל היישובים במרחק 0-40 ק"מ, לכל הורה לילד מתחת לגיל 14 שנאלץ לא ללכת לעבודה כאשר לא היו לימודים. גם עסקים שהיו תחת הנחיה לא לפתוח יהיו זכאים לתביעה על שכר''.
שי חג'ג': ''מצוק איתן אני דורש מיגוניות במקומות מרכזיים ולא מקבל''
שי חג'ג', ראש מועצת מרחבים: "אנחנו מתחילים במרחק שבעה ק"מ ומאה מטר מהגבול ומגיעים עד 25 ק"מ.. אנשים אצלנו צריכים סיוע יותר ממה שהמחוז ומשרד החינוך יודעים לתת. ילדים לא מרוכזים, אחרי לילות ללא שינה, ואי אפשר לספק להם עוד שעות לימוד בכדי שילמדו בקבוצות יותר קטנות. 60% אצלנו לא ממוגנים, והממשלה צריכה לסבסד את זה. מצוק איתן אני דורש מיגוניות במקומות מרכזיים ולא מקבל. זה לא באמת פתרון, אבל משפר את תחושת הביטחון. אנחנו, כמנהיגי האזור, נותנים לממשלה ובטח לצבא את כל הגיבוי הדרוש, אבל מבקשים לתת לתושבים שלנו את תחושת הביטחון שצריך לאפשר להם".
יש מיגוניות, אבל הן יושבות במחסנים
ח"כ דיכטר: "פיקוד העורף אומר שיש לו מיגוניות במחסנים, וכאן דורשים אותן, איך זה מסתדר?". השיב סא"ל ברנס: "מיגוניות הן לא הפתרון כאן, פערי המיגון כאן הם סוגיה של תקציב לא של מיגוניות. כל דבר צריך להתאים לייעודו, ועוד מיגונית זה בערך כמו להגיד לרופא שאם אין לו מספיק אינסולין, שייתן לך אקמול". ח"כ יחימוביץ העירה לסא"ל ברנס: "יש בדברים שלך סוג של התנשאות. אתה לא יכול להשיב כך אם ראשי היישובים אומרים שזה אקוטי מבחינתם, ועליכם לפתור את זה"..jpg)
חצי מועצה מקבלת הטבות, חצי לא ממוגן והצוותים מפחדים להגיע
תמיר עידן, ראש מועצת אזורית שדות נגב: "אצלנו חצי בתוך העוטף עם הטבות, וחצי מחוץ לעוטף בלי הטבות, וזה לא פשוט. אני מבקש להעלות את נושא המרפאות - אתמול במרפאה אחת המיגון לא היה מאה אחוז וסגרו אותה, ובאחרת האחות לא באה כי פחדה אז גם הרופא לא בא, ולא מצליחים לפתור את הנושא הזה מאז צוק איתן. בנוסף, יש לי גם תקני פסיכולוגים שאני לא מצליח לאייש כי אנשים לא רוצים לבוא – אולי דרושים תמריצים".
אבי דיכטר: "צה"ל יודע להסביר בבירור על השינוי בחימושים שנורים מעזה, ואם הם משתנים, אז אין סיבה שהמרחקים שנקבעו ישארו כאלה לנצח. ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר פרץ, יכולה לבחון את הקריטריונים ותעשה זאת. כל מודל המיסוי צריך לעבור שיפור, כי לא יכול להיות שמצד אחד של הכביש זה 20% הטבה ומעבר לכביש זה צונח, חייב להיות פה שיפוע הגיוני ולא מדרגות חדות".
בני דוידסון, מנהל אגף לשעת חירום במשרד הבריאות: "הדרך לשנות את המרפאות שנסגרות בגלל פחד עובדים זה לאפשר לרתק אותם למקום העבודה, או לפתוח מרפאה אחודה, ממוגנת, לכל הקופות. כבר ניתנה הנחיה לפתוח מרפאה אחודה במקום זו שנסגרה, אבל הפסקת האש הגיע לפני שזה מומש".
וידאו: אזעקה בבאר שבע. מחוסר ברירה, עומדים בחדר מדרגות
שדרות חוטפת טילים, אך לא מקבלת הטבות
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "תודה לכם אבי ושלי שבאתם מהר, ואנחנו רואים פה שכולם שמים בשבילנו את הפוליטיקה בצד. אנו חווים פה מציאות לא אנושית של מעבר ממלחמה מוחלטת לרגיעה, פעמיים בחודש. אני התמלאתי גאווה בנוער שלנו שיצא להפגין אתמול. דעתם חופשית ונכונה, והם לא קיימו הפגנה, אלא נתנו סימן חיים לכולנו. הם הבהירו שאסור להתרגל למציאות הזו. אני לא מאמין בכל מה שקרה אתמול עם הפסקת האש, אבל הלוואי שאתבדה. אני כן מבקש להעלות פה שוב את הנושא ששדרות היא היישוב היחיד במרחק פחות מ-7 ק"מ שאינו מוגדר ישוב ספר ולכן לא מקבלים פה הרבה תנאים ששכנינו מקבלים".
מאיר כהן, מנהל מפעל עוף קור: "במפעלי נהרג עובד מנפילת קסאם ואני הוצאתי אותו בעצמי. עד היום 26 עובדים שלי נפצעו ולא חזרו לעבוד. אני לוקח כדורים נגד חרדות. כולנו, תושבי שדרות, כבר 18 שנה לא ישנים והולכים לעבוד בבוקר, וכולם פה למעשה חולים – צריכים להכריז עלינו נכים בביטוח לאומי".
ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "נפלנו בפח בדיון הזה, כי דיברנו על החירום, ולא על המצוקות הקבועות באזור הזה. האזור הזה מוזנח תקציבית לאורך שנים בכל התחומים, ואנו בוועדות הכנסת צריכים לטפל במצב השוטף פה".
ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "נפלנו בפח בדיון הזה, כי דיברנו על החירום, ולא על המצוקות הקבועות באזור הזה. האזור הזה מוזנח תקציבית לאורך שנים בכל התחומים, ואנו בוועדות הכנסת צריכים לטפל במצב השוטף פה".
ראשי הרשויות רודפים חודשים ארכוים אחרי פיצוי לנזקים
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "יותר מדי חודשים עבדו ראשי הרשויות כדי להשיג את הפיצויים על מה שנראה טריוויאלי לנוכח הנסיבות. עם פיקוד העורף משבית את הלימודים, אז אין בעיה בזה, אבל מה קורה אחרי לילה של ירי, כשלמחרת כן הולכים לעבודה? ואם אין לך מעסיק מתחשב? ואם זה סופ"ש וממילא אין לימודים? כמו כן, מרכזי החוסן במצב הכי קשה שהיו שנים, הם הרבה מעבר לתקציב שלהם. מה שאמר מאיר, שהוא לוקח תרופות נגד חרדות, ואם מישהו פה היה בודק ישוב ישוב מה ההוצאות שלהם על תרופות ועל שירותים פסיכולוגיים, הוא היה נדהם".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יחימוביץ, סיכמה: "שמחנו לשמוע שרשות המיסים מוציאה תקנות חדשות, שיתנו פיצוי לנזק עקיף בתיירות וחקלאות, אך אנחנו עדיין תוהים למה רק מהראשון במאי? וכן למה שדרות עדיין לא מוגדרת יישוב ספר וכן מופלית מבחינת הפיצוי? גם סוגיית התמריצים לפסיכולוגים באזור זה פתיר לחלוטין, ונושא המיגוניות מול פיקוד העורף. רשמנו את כל הסוגיות, ונטפל בכולן. תודה לכם ואנו שואבים מכם המון השראה. אתם דוגמה ומופת".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ דיכטר: "גם אני תושב האזור, ואילולא הייתי כזה, אולי הייתי חושב שעברו 24 שעות וזה לא נורא. מספר הפעמים שרצו בכל יישובי האזור לממ"ד, מי שהרשה לעצמו בכלל לצאת ממנו, מבהירה לנו שאנו לא יכולים שלא להתקדם בטיפול בנושאים הללו. החוסן של האזור הזה הוא בתחושה שהם לא לבד והם מקבלים ממשרדי הממשלה מענה זריז ומסייע".
"צה"ל יודע להסביר בבירור על השינוי בחימושים שנורים מעזה, ואם הם משתנים, אז אין סיבה שהמרחקים שנקבעו ישארו כאלה לנצח. ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר פרץ, יכולה לבחון את הקריטריונים ותעשה זאת. כל מודל המיסוי צריך לעבור שיפור, כי לא יכול להיות שמצד אחד של הכביש זה 20% הטבה ומעבר לכביש זה צונח, חייב להיות פה שיפוע הגיוני ולא מדרגות חדות".
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
