• 20 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מגזין: "אין דבר כזה סצינה באר שבעית", טל לייבל על שער ברנז'ה

טל לייבל (26),לא למד מוזיקה באופן מסודר אך זה לא מפריע לו ליצור מוזיקה מקורית. אחרי הפרידה מלהקתו פינקי (הכלים נגנבו), התחתן ושינה כיוון מוזיקלי, הוא מוציא אלבום חדש והולך בדרך חדשה

פעם ורוד, תמיד ורוד. בהופעה (צילום: אלינה סלע)

"אין דבר כזה סצינה באר שבעית. יש מוסיקאים. יש מוסיקה. אבל אין סצינה. מפיק מוסיקלי אמר לי: 'תנגן מוסיקה, אל תנגן באר שבע'. הוא לא אמר את זה כי הוא לא אוהב את באר שבע, אלא כי באמת, אין דבר כזה מוסיקה באר שבעית. יש מוסיקה, יש יוצרים והם לא סצינה", אומר טל לייבל, בן 26, פעם פינקי, תמיד פינקי, הלהקה שהייתה חלק מחייו מגיל 14 והתפרקה בעקבות גניבת כל הציוד שלה, לפני פחות משנה. "אבל זאת לא הייתה הסיבה היחידה שבגללה פירקנו את פינקי. כל אחד מאיתנו משך לכיוון שונה, בסופו של דבר הלהקה הפכה לסוג של עסק, אני רציתי משהו אחר", מספר לייבל.

לייבל עם אלבום חדש (צילום: מעיין קאופמן)
"אם יש לך אולפן ביתי, אפילו אולפן בסיסי, אתה יכול ליצור ולהפיץ את היצירה שלך. היום הכל הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל"


לייבל, האח של דן (מנכ"ל הפורום) ורן (מנכ"ל אירגון הנוער הגאה), גדל בבית באר שבעי מפרגן. לא בית חסר משמעת, אלא בית בו את הגבולות הציבו האהבה והדוגמא האישית. העובדה ששלושת האחים לבית לייבל עובדים בתחומים הדורשים מנהיגות ויצירתיות, אומרת הכל.

אם לשפוט לפי שני השירים ששוחררו מתוך האלבום החדש של לייבל, "מאז שאת הגעת" (עם רעייתו עופרי) ו"אם הייתי יכול", המוסיקה הרבה יותר רגועה והתדמית הרבה יותר סולידית ומיושבת מאשר בימי פינקי ואחרי הכל, אי אפשר להתנהג באמצע העשור השני לחיים כאילו כלום לא השתנה.

טל לייבל מעולם לא למד מוסיקה באופן מסודר. זה לא מפריע לו ליצור מוסיקה מקורית. עד כדי כך מקורית, שהוא לא מוכן להודות, או לגלות, מי השפיע עליו: "אני עוסק במוסיקה כל כך הרבה זמן, שאם אני מושפע ממשהו, אז זה ממשהו קודם שעשיתי".

בבוקר ה-1 בנובמבר, 2015, התעוררו שלושת חברי להקת פינקי  - טל לייבל, בועז אבן עזרא ואבישי חזן וגילו שהוואן (הורוד, אלא מה) שמשמש את הלהקה בהופעות נפרץ, וכל הציוד, בשווי למעלה מ-100 אלף שקלים, כלי נגינה, מגברים וכו' נגנב. זה קרה לילה אחרי פסטיבל הבירה בבאר שבע ופינקי חלקו את הבמה עם מוניקה סקס. הרכב חנה במקום מאובטח, מה שלא מנע מהגנבים לרוקן את הוואן. זה שבר את הלהקה וזירז את הפירוק שלה.

למרות ההתגייסות של החברים הקרובים ואנשי תעשיית המוסיקה, חברי הלהקה הרגישו שזה לא זה.

ברנז'ה- שער פברואר (צילום: אלינה סלע. עריכה גרפית: ליטל טל)


פינקי נפרדו בפיצוץ או שאתם מדברים אחד עם השני?

"אנחנו בקשר מצוין. נשארנו חברים מאוד טובים ובוודאי שמדברים אחד עם השני. פירוק הלהקה בסך הכול עשה טוב לעניין החברתי ביננו. התקופה האחרונה שהיינו הייתה מתוחה, זה כבר לא היה זה, הם רצו ללכת לכיוון מסחרי, לפעול כעסק לכל דבר, אני משכתי לכיוון אחר והכול הסתיים כשכל הכלים שלנו נגנבו, שזה היה דבר מוזר. הכלים כאילו נעלמו כלא היו. זה פירק את החבילה סופית".


היום אתה מופיע ללא להקה?

"אני יכול להופיע לבד, עם פסנתר וגיטרה. יש לי להקה, שהיא יותר על תקן שכירים שלי. הם עושים מה שאני אומר".


שזה לא כמו בלהקה. אין להם אמירה. הם נגנים בשכר, קצת חסר רגש, לא?

"בכלל לא, כי הם מוסיקאים מעולים. אין לי בעיה להופיע לבד, מה שמעניין אותי זה להביא את השירים שלי".

עד כמה אתה חופשי לשיר על מה שבאמת מציק לך במדינה בה המרחב האמנותי מאוד הצטמצם?

"אני שר על דברים אישיים. אני לא שר פוליטיקה. אני שר על דברים שמציקים לי כאדם, זוגיות, אהבה, בדידות, יחסים, ילדים. לא מעניינת אותי פוליטיקה. אם הייתי שר טקסטים פוליטיים זה היה אחר".

דיברת על פינקי כעסק לכל דבר. מתפרנסים ממוסיקה בבאר שבע?

"אני לא מתפרנס מהיצירה. אני יוצר. עם פינקי הופענו המון, לפעמים במקומות מלאים פחות או מלאים יותר. אפילו היה לנו ליין בתל אביב. בתל אביב היינו מופיעים באמצע השבוע ולא הבנו למה לא תמיד מלא אצלנו ואז יצאנו לבדוק את השטח ומתברר שבכל יום נתון יש בתל אביב 30, 40 הופעות של אמנים מוכרים. התחרות שם מאוד קשה. בבאר שבע מספר ההופעות קטן יותר. אני מתפרנס מדברים אחרים: אני משמש כמנהל להקת צעירי באר שבע ומלמד כתיבה יוצרת בתיכון ברנקו ווייס. נכון, זו עבודה, אבל מצד שני בשבילי זה מפגש מרתק ומלא עניין עם הדור הצעיר יותר, לתת לו כלים לבטא את עצמו".

להקת פינקי שהתפרקה. עכשיו דרך חדשה

עם פינקי הופענו המון, לפעמים במקומות מלאים פחות או מלאים יותר. אפילו היה לנו ליין בתל אביב. בתל אביב היינו מופיעים באמצע השבוע ולא הבנו למה לא תמיד מלא אצלנו ואז יצאנו לבדוק את השטח ומתברר שבכל יום נתון יש בתל אביב 30, 40 הופעות של אמנים מוכרים.


בבאר שבע אולי יש פחות מוסיקה כי יותר קשה ליצור כאן.

"לא מסכים איתך. כמוסיקאי צעיר, קיבלתי פה את כל התמיכה והעידוד מעיריית באר שבע. הגעתי למרכז הצעירים כשמה שהיה פה היה חול. זכינו פה לפירגון ענקי, גם מהרשות וגם מהקהל. תל אביב היא עיר יותר גדולה, זה הכול. אז יחסית שם יש יותר פעילות. היוצרים פה בבאר שבע לא יוצרים 'מוסיקה באר שבעית'. הם יוצרים, הם מופיעים, הם מופיעים בכל הארץ. אתה לא שומע אנשים מדברים על המוסיקה שלהם כמוסיקה באר שבעית או מוסיקה מפתח תקווה, או מוסיקה מירושלים. יוצרים מופיעים, מופיעים בכל מקום".

לא מפתה אותך לעבור לתל אביב?

"לא. קניתי פה בית. המשפחה שלי פה. החברים שלי פה. פה זה הבית. היום גם כבר לא רלוונטי איפה שאתה גר. הכל השתנה. אם יש לך אולפן ביתי, אפילו אולפן בסיסי, אתה יכול ליצור ולהפיץ את היצירה שלך. היום הכל הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל. לפני 30, 40 שנה, מחיר שעת אולפן היה מטורף. לאולפן הגיעו הכי טובים, הכי מקוריים, היה סינון אכזרי. היום הדרך הזו התקצרה, הפכה בלתי אמצעית. אפילו אין צורך להדפיס משהו פיזי. אתה יכול להפיץ את הדברים שלך ברשת".

"היום חשוב להופיע. לי חשוב מאוד להופיע. זה מה שאני רוצה לעשות, להגיש את השירים שלי לקהל".

איפה אתה רואה את עצמך עוד עשור?

"יוצר. חשוב לי להמשיך ליצור, להופיע, לעשות. אני מקווה שעוד עשור, עוד יותר מזה, אמשיך ליצור. זה מה שמניע אותי".

תגובות

End of content

No more pages to load