• 20 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

להט''בים ונשארים

בחודש הסוער ביותר של קהילת הלהט''בק בבאר שבע, בו נחשפו ממדי השנאה וההדרה, שמענו מאבישג טביב, מבעלי

אבישג טביב (צילום: גלעד שקד)

"תראה את היושבים בשולחנות ב'ביאליק 26': חלקם להט"בקים, חלקם לא וגם יושבים בשולחנות מעורבים. מחציתם סטודנטים ומחציתם באר שבעים. זוהי התרבות שהייתי רוצה לראות בבאר שבע, של כולם ביחד. אולי אני חולמת, אבל מצד שני, אני אאבק כדי שזה ייקרה", כך אבישג טביב, בת 29 , אחת הפעילות המרכזיות ב קהילת הלהט"בק בבאר שבע, אותה קהילה שרק בחודש שעבר עמדה במרכז סערה פוליטית, כמותה לא זוכרת בירת הנגב כבר כמה עשורים – וזאת: כי ביקשה לצעוד למען שוויון זכויות במה שמוגדר "בירת ההזדמנויות של ישראל". מצעדי גאווה נערכים בערים שונות בארץ: חיפה, אשדוד, חדרה,

ירושלים. בחלק מהמקרים, ראש העירייה נושא דברים או מצטרף לאנשי הקהילה. המצעדים הם הפגנת נראות של קהילה שאפילו בשנת 2016 , אינה שוות זכויות בישראל ועדיין, נתונה לרדיפה, לאפליה,

להתנכלות ולאלימות, בין אם מילולית או פיזית. יוצא דופן הוא המצעד התל אביבי, שממנף את האירוע כתיירותי- מסחרי ויח"צני: ממשלת ישראל משתמשת בו להראות כמה נפלא לקהילת הלהט"בק בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. השנה אפילו הייתה כוונה להשקיע 11 מילוני שקלים בצביעת מטוס נוסעים של חברה ישראלית בצבעי דגל הגאווה וביחסי ציבור של האירוע התל אביבי ברחבי העולם. קהילת הלהט"בק בפריפריה מאוד לא אהבה את זה.

תל אביב הייתה ונשארה מקום בו הקהילה מרגישה יחסית נוח והעיר שלהט"בקים לא מעטים בוחרים לעבור אליה. את אבישג טביב, הקביעה הזו קצת מכעיסה: "נולדתי בבאר שבע, גדלתי בבאר שבע, אני

מתגוררת בעיר העתיקה של באר שבע וכל חבריי כאן. מצד שני, אני חושבת הלאה ואולי עוד שנה ארצה להביא ילד לעולם ואז אני חושבת אם אוכל לגדל פה ילד עם בת זוגתי ומה ייקרה כשאגיע לבית ספר והאם מערכת החינוך פה פועלת להכיר בהורות גאה או בתלמיד להט"בקי. אז כרגע אני בשלב בו אני מבקשת להגשים את החלומות שלי ועושה הכול כדי שזה ייקרה. אני מאמינה שהאנשים – ולא הפוליטיקאים – הם אלה שייצרו את השינוי בבאר שבע".

​​​​​​​

מצעד הגאווה בבאר שבע בוטל בסופו של דבר, אחרי שהוצע מתווה חלופי קצרצר, בן כמה עשרות מטרים בלבד...

"זו הייתה החלטה מאוד קשה שהתקבלה אחרי לבטים רבים. הייתי שותפה לארגון של אירועי הגאווה שנערכו במרכז הצעירים, אבל תמיד חשבתי שצריכה להיות נראות לקהילת הלהט"בק בבאר שבע ושמצעד הוא מהנראות הזו".

האם לא היה לך פיתוי לעבור לתל אביב, אזור הנוחות של הקהילה?

"ככל שצוברים ניסיון חיים ומתקדמים עם הגיל, נקודת המבט משתנה ומתחילים לתהות אם זה אכן המקום הנכון עבורנו. עם זאת, אני לא חושבת שאני "המטומטמת היחידה", שמאמינה בשינוי, שזה המקום הנכון לחיות פה, כי יהיה פה טוב לקהילה. אני עדיין מאמינה בשינוי שיבוא במוקדם או במאוחר. אנחנו כאן כדי להישאר. אין לנו כוונה ללכת לשום מקום".


"אני חושבת הלאה ואולי עוד שנה ארצה להביא ילד לעולם ואז אני חושבת אם אוכל לגדל פה ילד עם בת זוגתי ומה ייקרה כשאגיע לבית ספר והאם מערכת החינוך פה פועלת להכיר בהורות גאה או בתלמיד להט"בקי. אז כרגע אני בשלב בו אני מבקשת להגשים את החלומות שלי ועושה הכול כדי שזה ייקרה. אני מאמינה שהאנשים – ולא הפוליטיקאים – הם אלה שייצרו את השינוי בבאר שבע"




הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של מגזין ברנז'ה

תגובות

End of content

No more pages to load