עובדים בבאר שבע? תשתכרו חצי ממה שמקבל מקבילכם בתל אביב
מרגישים קצת פראיירים? יכול להיות שיש לזה סיבה: דוח מנהל הכנסות המדינה, שהתפרסם לאחרונה, חושף פערי שכר גדולים בין מרכז והפריפריה הדרומית - באר שבע ויישובי הסביבה. מדובר בשכר על אותה משרה, באותה רמת הכשרה ובאותם כישורים של בעל העובד.
ההכנסה הממוצעת לשכיר בתל אביב עומדת על 13,600 שקלים. בדרום היא עומדת על 9,400 שקלים - אבל הנתון מורכז מיישובים אמידים מאוד, כמו להבים, מיתר ועומר, וערים במדרג סוציואקונומי נמוך, כמו באר שבע ויישובים בדואים, שנמצאים בתחתית הסולם, עם בעיות קשות בתחומי התעסוקה והתשתיות. בבאר שבע, למשל, למעלה משליש מהעובדים אינם מגיעים לשכר המינימום, העומד כיום על 5,300 שקלים. בבאר שבע היצע העבודות גם נמוך יותר והוא כולל בעיקר מסחר (מכירות בקניונים, טלמרקטינג), שמירה וניקיון, תיווך ומעט הזדמנויות בתחומים אחרים. זאת, כאשר נטל המס בבאר שבע זהה לזה במרכז הארץ, מה שגורם בשנים האחרונות להגירה של באר שבעים לאופקים, שעדיין נהנית מחוקי הנגב. סיבה נוספת היא מחירי הנדל''ן בעיר - גם ברכישה וגם בשכירות.
במשרות זהות, השכר בדרום נמוך יותר, כפי סיפרה בראיון לכאן ב' נציגת אתר ALLJOBS. בין היתר, בשל היעדר כוחם של העובדים להתמקח מול המעסקים: מספר המתחרים על כל משרה גדול יותר. ככל שמתרחקים מתל אביב, כך השכר יורד. על פי בנק ישראל, מדובר ב-15 אחוזים לכל 100 ק''מ.
המצוקה בתחום התעסוקה בבאר שבע נירת גם בהחלטות הממשלה. היום, שלישי, נער דיון בכנסת, במטרה להגדיר מחדש את המושג ''עבודה מועדפת'', עבור חיילים משוחררים. בין היתר, הוצע להוציא מרשימת המקצועות המועדפים את העבודה בתחנות דלק - ולהפנות חיילים למקצועות הסיעוד והתעשייה. בבאר שבע הוצע להותיר את כנה את העבודה בתחנות דלק, כעבודה מועדפת, בשל היעדר עבודות אחרות.
האבטלה בנגב גבוהה יותר: במחוז חיפה עומד שיעור האבטלה על 5.85%, בצפון 6.13% ובדרום 6.57%.
מי שקורה לתל אביבים נהנתנים, מנותקים ושאר הכינויים הלא מחמיאים, חייב לזכור כי הם נושאים בעיקר נטל המס בישראל. הם משלמים 51.5 % מסך המסים בישראל, בעוד שהנגב משלם כ-17 אחוזים מסך המסים.
מחוז הדרום הוא המחוז הגיאוגרפי הגדול ביותר, אבל הוא גם המיושב פחות. עדיין, למרות שבבאר שבע הוקם פארק היי טק, באר שבעים רבים נוסעים מדי בוקר ברכבת למרכז, נסיעה מתישה, בשביל שכר יותר טוב. האכזבה הגדולה ביותר באה מהתרומה האספית של מעבר צה''ל דרומה על כלכלת האיזור. ראשי היישובים סברו כי מעבר צה''ל דרומה יושיע את הערים, בצורה של אולכוסיה חזקה ואיכותית שתוציא את כספה על דברים כמו אוכל וגני ילדים. במציאות, מסת החיילים ואנשי הקבע מעדיפה לחזור הביתה למרכז והתחבורה מכוונת לכך.