• 22 אוקטובר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

61 אחוזים לא ישכירו דירה לאדם בעל מוגבלות נפשית או פיזית

48% אמרו שלא יסכימו לגור לצד אדם עם מוגבלות נפשית או אוטיזם, 61% לא יסכימו להשכיר להם דירה - כך עולה מסקר שערכו ג'וינט ישראל וקרן רודרמן. שי חג'ג', המשמש גם כמנכ''ל נחלת ערן: ''מקומם ומאכזב''

התנהגות פוגענית כלפי בעלי מוגבלויות (צילום: FALCO / PIXABAY / CC0)

עצוב ומקומם: סקר שפורסם השבוע, לכבוד היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגלה כי כמעט מחצית מהישראלים אינם מוכנים לגור למד אדם עם מוגבלות נפשית או פיזית. את הסקר ערכו ג'וינט ישראל וקרן רודרמן וממנו עולה, כי 48% אמרו שלא יסכימו לגור לצד אדם עם מוגבלות נפשית או אוטיזם, 61% לא יסכימו להשכיר להם דירה.

מחקר של קרן רודרמן ואריסון, הוסיפו השנה גם מדד להתנהגות פוגענית. על פיו, 16% מתנהגים בצורה מזלזלת כלפי אנשים עם מוגבלות ונוטים לזלזל במוגבלות עצמה. עם זאת, רק 5% מהמשתתפים דיווחו כי הם צוחקים על בעלי מוגבלות, והשאר על עצם המוגבלות. 35% ציינו כי הם עושים שימוש בשמות של מוגבלות כמילות גנאי, והאמת היא שרבים מאיתנו חוטאים בזה כך שייתכן שהנתון סובל מהטיה. 70% הודו שלא היו הולכים לבית קפה שמעסיק עובדים עם מגבלה נפשית.

הנתונים אודות יחסה של החברה הישראלית לאנשים בעלי מוגבלות, אינם שונים מיחסה, למשל, למיעוטים, לתקשורת, לקהילת הלהט''ב, לארגוני זכויות אדם, ליוצאי אתיופיה ובשבוע האחרון, לנשים - בעקבות שביתת הנשים. דוח שהוציאה השנה קרן ברל כצנלסון סקר את ההיקף המבהיל של שיח השנאה כלפי נשים בפרט וכלפי מיעוטים וקבוצות אוכלוסיה בכלל.

בבאר שבע בפרט ובנגב בכלל, פועלות יוזמות רבות לשילוב בעלי מוגבלויות בקהילה. בבתי הספר לומדים, ככל שהדבר מתאפשר, ילדים ''רגילים'' וילדים בעלי צרכים מיוחדים, לעיתים לבדם, לעיתים, תלוי במידת תפקודם, בליווי סייעת. במסגרת תוכניות של מחוייבות אישית, התלמידים בוחרים לא אחת ללוות ילדים בעלי צרכים מיוחדים או בעלי מוגבלות. עם זאת, אותה פתיחות שקיימת אצל תלמידים ובני נוער במערכת החינוך, אינה קיימת באוכולוסיה הכללית.

באופן מצער, בחברה הישראלית, מוגבלויות משמשות ככינויי גנאי, כמו שנטיות מיניות משמשות ככינוי גנאי וגם לאומים ודתות בצמוד לקללה. 

ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג' ומנכ"ל הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן", אבי וורצמן, מתייחסים לנתוני הסקר של ג'וינט ישראל וקרן רודרמן שהתפרסמו השבוע: "מאכזב לקרוא את הנתונים המדכדכים והמבישים. במרחבים אנו מקימים יישוב חדש, בצמוד לכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן", שיהיה באוריינטציה מלאה לכפר, כולל ועדת קבלה, גני משחקים משולבים, פעילויות תרבות משותפות ועוד".

חג'ג' הוסיף וסיפר כי בכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן", אותו ייסד האלוף (במיל') דורון אלמוג פועלים 2 פעוטונים צמודים לילדים בגילאי 2-3. האחד, לדיירי הכפר, ילדים עם מוגבלויות והשני, לילדי המועצה. "זה תיקון עולם. הילדים נמצאים יחד בשעות הפעילות והמשחק בחצר ולומדים הלכה למעשה להכיר את האחר ואת ערך השיוויון." חג'ג' הוסיף "זה הפעוטון היחיד במועצה בתפוסה מלאה ועם רשימות המתנה. כרגע אנו פועלים להקמת פעוטונים וגנים משולבים נוספים בכפר. בנוסף, הכפר נמצא בצמוד לתיכון מרחבים. תלמידי כיתות ח' ו- ט' יכולים לבחור בין חוג להתנדבות.

רוב התלמידים בוחרים להתנדב ובין התלמידים שרוצים להתנדב בעלה נגב - נעשית הגרלה- כי אין מקום לכולם." מנכ"ל הכפר השיקומי 'עלה נגב - נחלת ערן', המעניק אלפי טיפולים שיקומיים בחודש ומהווה בית לאנשים עם מוגבלויות אבי וורצמן: "הנתונים מראים פעם נוספת את מה שכולנו יודעים. שוב מתברר כי היחס בחברה הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלויות חייב לעבור שינוי יסודי. מדובר בבני אדם מיוחדים וטהורים שמגיעות להם כל הזכויות, ובוודאי להרגיש שווים בחברה הישראלית. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שנוכל להיקרא חברת מופת. במסגרת 'עלה' אנחנו מובילים תוכנית לאומית בבתי הספר בכל רחבי הארץ שנקראת 'תיקון עולם' כדי לתקן את היחס בחברה ולקבל אותם כשווים. השינוי מתחיל דווקא מהצעירים, שפתוחים יותר לקבל את האחר, גם כשיש לו מוגבלות". 

תגובות

End of content

No more pages to load