• 18 אוקטובר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

הון-שלטון-עיתון? ממש לא חדש: גם בימי מפא''י זה היה קיים

פוליטיקאים ובעלי ממון משפיעים על תקשורת ומנסים להכתיב לעיתונאים מה לדווח - זה ממש לא חדש. גם כשהשמאל שלט בישראל זה היה דבש שבשיגרה

עיתונים. הון-שלטון-עיתון זה ממש לא חדש (צילום הדמיה: JON S / CC BY 2.0)

מחקר חדש, המתפרסם בימים אלה קובע, כי כבר בעשור הראשון למדינה נזרעו הזרעים הראשונים ליחסי גומלין, גם מההיבט הכלכלי, בין העיתונות לשלטון, שכעבור כ-70 שנה יהפכו למושא חקירות משטרתיות.

במחקר, המתפרסם בימים אלה בגיליון  מספר 30 של עיונים, כתב-העת הרב-תחומי לחקר ישראל בהוצאת מכון בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קובעים חוקרי התקשורת (ועיתונאים בעברם) ד"ר עמוס בלובשטיין-נבו ופרופ' יחיאל לימור, כי יחסי הון-שלטון-עיתון אינם תפעה חדשה. החוקרים מגלים, כי העיתונים הפרטיים ידיעות אחרונות ומעריב לא היו עצמאיים ובלתי תלויים, כפי שמקובל לחשוב, וכי במשך שנים רבות ניהלו קשרים עם המפלגות ועם השלטון ממניעים כלכליים.

(צילום ארכיון: זולטן קלוגר / נחלת הכלל)​​​​​​​

במחקר, המתבסס על תיעוד ארכיוני נרחב שרובו טרם פורסם, נבדקו "רומנים פוליטיים" בין ידיעות אחרונות למפ"ם ולמפא"י ובין מעריב למפא"י ולמפלגה הפרוגרסיבית. ברומנים האלה היו מעורבים אנשי עסקים עתירי ממון, בעלי עיתונים, עורכים, עיתונאים וגם פוליטיקאים.

הרומן הראשון בין ידיעות אחרונות למפ"ם החל בעקבות המפלה הכלכלית שספג העיתון לאחר ה"פוטש" המפורסם ב-1948 - פרישת מרבית העיתונאים שעבדו בו והקימו עיתון מתחרה, מעריב. מו"ל ידיעות אחרונות, יהודה מוזס, שסבל מהפסדים כלכליים, פנה למפ"ם והציע לה שותפות בעיתון בתמורה לקבלת מחצית ממניות העיתון ומינוי עורך מטעמה, אך בתום מו"מ ארוך בין הצדדים החליטה המפלגה, שרצתה לקדם את האינטרסים שלה באמצעות העיתון, לסגת מההצעה. לא עבר זמן רב, ויהודה מוזס, שהמשיך לספוג הפסדים כבדים מדי חודש, מצא עצמו בזרועותיה של מפא"י - היא נכנסה לשותפות בעיתון, ובמשך 13 שנים החזיקה במחצית ממניותיו.

כל אותה עת מעריב זכה להצלחה רבה והפך ל"עיתון הנפוץ ביותר במדינה", אך למרות זאת עורכו, ד"ר עזריאל קרליבך, שהחל לחשוש מפני ההתאוששות של ידיעות אחרונות ומפני הדור, עיתון הערב של מפא"י, פנה למפלגה והציע לה לסגור את הדור, לפרק את השותפות עם ידיעות אחרונות ולדאוג שהוא ייסגר, ובתמורה הבטיח למפלגה להיות שותפה במעריב. עוד הבטיח שיימנע מלתקוף את המפלגה ויפרסם מדי יום בעיתונו דף פנימי מטעם המפלגה. גם רעיון זה לא יצא בסוף לפועל. רומן אחר של קרליבך היה עם המפלגה הפרוגרסיבית.  לה הוא הציע לאחד את נכסי העיתון עם נכסיה, כדי להקים בית דפוס משוכלל שהיה זקוק לו, אך גם העסקה הזו לא יצאה לפועל, בסופו של דבר, מסיבות לא ברורות.

עד כמה אין חדש תחת השמש, יעיד המכתב שחושפים החוקרים תחת הכותרת "אישי", שכתב בחודש אוגוסט 1957 דובר ההסתדרות, לוי יצחק הירושלמי (שהיה קודם לכן דובר מפא"י), למזכיר המפלגה, גיורא יוספטל. במכתב זה מדווח הירושלמי על פגישתו עם הבעלים והעורך האחראי של ידיעות אחרונות, נוח מוזס, שנערכה לבקשת מוזס.

הירושלמי התלונן, שידיעות אחרונות נוקט קו אנטי-מפא"יי מובהק גם כאשר הוא מקבל "ידיעות אלו או אחרות, כפי שקבלו עיתונים אחרים". הוא הוסיף ואמר, שהעיתון ניהל  "מסע השמצה" נגד משה שרת ו"פתח בהתקפה" נגד דוד בן גוריון, ואף האשים כי כתבים של העיתון ואף מוזס עצמו הודיעו "שיסדרו את מפא'י, אם זו לא תספק להם אינפורמציה". מוזס מצדו התלונן על כך, שעיתונו מופלה לרעה בקבלת מידע ונציגי המפלגה ושריה מעדיפים עיתונים אחרים על פני ידיעות אחרונות. לדברי מוזס, יחס זה הוא שגרם וגורם לכך, "שהעיתון מצדו נוקט יחס בלתי ידידותי כלפי המפלגה ושליחיה".

מוזס, כך דיווח הירושלמי, הבהיר כי הוא מעוניין "לשנות את הקו", שכן "טובת העיתון דורשת מאתנו לא לתקוף בצורה כזאת את מפא"י". לדבריו "הדבר תלוי במפא'י - באיזו מידה תמסור לנו אינפורמציה ותשנה את יחסה כלפינו". מוזס הוסיף כי "הוא מוכן ללכת לקראת מפא'י ולהיפגש במחצית הדרך, בתנאי שגם מפא'י תהיה מוכנה ללכת לקראתו".

תגובות

End of content

No more pages to load