• 09 דצמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

אקורד סיום: חנות התקליטים פליי רקורדס בב''ש תיסגר

אחרי 70 שנה, באר שבע תישאר ללא חנות תקליטים חדשים. בעוד שבתל אביב, ירושלים וחיפה הענף פורח, מקו ת''א דרומה תישאר חנות אחת של תקליטי יד שנייה בעיר העתיקה של ב''ש. עצוב בלב

חנות התקליטים היחידה מקו תל אביב דרומה (צילום סלולר)

בסוף חודש פברואר תסגור חנות התקליטים, הדיסקים והמדיה ''פליי רקורדס'' את שעריה בבאר שבע והעובדים שלה, בהם בעלי וותק של כמעט 30 שנה, יישלחו הביתה. לראשונה, אחרי שבעים שנה, לא תהיה בבאר שבע חנות תקליטים ודיסקים חדשים. למעשה, מתל אביב ומטה לא תפעל חנות בה ניתן יהיה לרכוש תקליטים ודיסקים חדשים, למעט מבחר מצומצם בחנויות ספרים ומספר כותרים ים תיכוניים בחנויות הנוחות. תוותר חנות תקליטי יד שניה, ''המאזין'', ברחוב טרומפלדור בעיר העתיקה בבאר שבע. זוהי בהחלט בשורה עצובה לאוהבי המוסיקה בבאר שבע ובנגב.

סגירת החנות בבאר שבע מתרחשת, כשבתל אביב עצמה נפתחו לאחרונה שלוש חנויות תקליטים חדשות, לצד הוותיקות כמו ''האוזן השלישית''  ו''חור בשחור'' וחדשות יותר, כמו ''חוד המחט'', ''ביטניק'' ו''בי-סייד''.

לאחרונה, קלאסיקות נדירות ישראליות עלו מחדש על תקליטי ויניל

גם בירושלים וחיפה יש חנויות תקליטים פעילות, קהל גדול שמגיע, מתעניין ורוכש תקליטים ודיסקים. קוראים לזה תרבות מוסיקה. הפורמט הישן הזה,  תקליט הויניל העגול, בן יותר ממאה שנה, התברר כאמין ביותר לשמיעת מוסיקה. ומה בבאר שבע? למה במטרופולין של 220,000 איש, הממותג כבירת סייבר, בירת הזדמנויות ועוד, תרבות המוזיקה לא תפסה? זה קשור לעובדה, בין היתר, שבאר שבע לא כל כך על מפת ההופעות, למרות שיש לה לא מעט מקומות שיכולים לארח הופעות גדולות ואמנים מחו''ל.

התקליט עשה קאמבק בתל אביב, ירושלים וחיפה

אחרי שהפסיד את המלחמה לקלטות, מאוחר יותר לדיסקים ובשנות האלפיים לשירותי ההורדה הפיראטים, שירותי הזרמת המוזיקה ובעיקר ליוטיוב, ההתקליט עשה קאמבק רציני. תקליטי הויניל זכו להכרה מחודשת, וערכם עלה מאוד. לא רק בחו''ל: בישראל עולים על תקליטי ויניל לא מעט קלאסיקות, מאריק איינשטיין ועד אהובה עוזרי, מאושיק לוי ועד זוהר ארגוב. במערכת סטריאו טובה, עם פטיפון איכותי, הצליל הוא מעולם אחר. כשאתם מאזינים למוזיקה דרך יוטיוב וברמקול זול, אתם מאבדים את האיכות. אבל דור שלם התרגל לשמוע כך: מוסיקה באיכות ירודה, דחוסה, לפעמים עד כדי כך שנשמעת מעוותת.

נכון, תקליט לא נוח כמו לשמוע מוסיקה מהטלפון, אבל מי ששומע מוזיקה מהטלפון (או מהמחשב), מאבד גם איכות וגם חווייה תרבותית. יש בהאזנה תקליט גם סוג של טקסיות ובעיקר, העניין של להקשיב לאלבום מתחילתו ועד סופו. הוא גם מוצר יותר יפה, עם עטיפה גדולה ומרשימה.

היו ימים: הצוות המלא של פליי רקורדס במסיבת פורים בחנות

''בדם וביזע, ובעיקר בדמעות, אנחנו סוגרים סופית'', מספרת יסמין מוזס מרגולין, 28 שנה בתחום בבאר שבע. מוזס עבדה בחנויות תקליטים בבאר שבע ופעם היו רבות כאלה. יש לה ניסיון וידע של עשרות שנים וקהל נאמן שבחלקו מכיר אותה 28 שנה. היא התעקשה, לאורך השנים, שחנות תקליטים תפעל בבאר שבע ודאגה להמשכיות, גם עבור מי שעבדו איתה, ב-IMP, טופ טן, טאוור רקורדס ופליי. 

ההודעה על הסגירה העציבה את הלקוחות הנאמנים מזה שנים

לאחרונה, החליטה הרשת לסגור את הסניף הבאר שבעי והודיעה לעובדים שהם הולכים הביתה. ההודעה תפסה אותם בהפתעה גמורה. ''זה כאב גדול. מוסיקה זה לנשמה. תקליט נשאר איתנו לתמיד. לגלות תקליטים חדשים או לרכוש עותק חדש של תקליט שהיה לנו כילדים, זו חוויה. אנחנו מכרנו תקליטים, דיסקים, DVD, בלוריי ופטיפונים. היו לנו לקוחות נאמנים, שהיו מתקשרים אלינו כמעט על בסיס יומי. ב-31 שנה עשינו הרבה חברים מקרב אספני התקליטים בבאר שבע'', מספרת יסמין.

בבאר שבע פעלו פעם, קשה להאמין, חנויות תקליטים ומוסיקה רבות: מרכז המוסיקה, שהייתה הוותיקה ביותר. סימפוניה.  לונג פליי. תמוז דיסק. בלקמור – כל אלה בעיר העתיקה. למשביר לצרכן הייתה מחלקת תקליטים גדולה. בשק''ם פעלה מחלקה נוספת. בחלק מהסופרמרקטים מכרו תקליטים. בתחנה המרכזית פעלה ''אשר''.  בשנות השמונים בלקמור פתח אולפן הקלטות בבאר שבע וכל הלהקות הבאר שבעיות - ועיקר סקרלט פי האגדית, הקליטו אצלו. בסוף שנות השמונים ותחילת ה-90 רשתות גדולות, בהן פיקדילי ו-IMP פתחו סניפים בקניון הנגב. בעיר העתיקה נפתחה רוקסטור. באמצע שנות ה-90 טאוור רקורדס העולמית פתחה סניף גדול בבאר שבע.

כשטאוור רקורדס העולמית סגרה, יסמין דאגה להמשכיות בב''ש

בסוף שנות ה-90, כשהאינטרנט הפך חלק מבתים רבים בבאר שבע, אנשים גילו שלא צריך לשלם על מוסיקה והורידו באופן פיראטי שירים, דרך שירותים כמו NAPSTER ו-אימיול. תחילת שנות האלפיים היו קשות לתעשיית המוסיקה, אבל אז הקהל התחיל לחזור לפורמטים הפיזיים. כל אותה עת, המשיכו לפעול בבאר שבע טאוור ודיסק סנטר, אך גם גדל דור שהתרגל לצרוך את המוזיקה שלו בחינם ולהאזין בדרך נחותה: אוזניות זולות, רמקולי בלוטוס קטנים או רמקולים זעירים של מחשב. גם האפשרות להיחשף לתרבות חדשה בכלל ולמוסיקה אחרת פוחתת. כך היה, כך זה נשאר וככל הנראה, כך זה יהיה עוד הרבה זמן.

חדשות רעות עבור חברות המוזיקה

סגירת פליי בבאר שבע היא חדשות רעות עבור חברות המוסיקה: מקו תל אביב ומטה לא תהיה אף חנות מוזיקה חדשה, כשרק בבאר שבע תישאר חנות תקליטים אחת, של תקליטי יד שניה, ''המאזין'' ברחוב טרומפלדור, בעיר העתיקה. זו תהיה למעשה חנות התקליטים היחידה מקו תל אביב ועד אילת. ימשיכו לפעול מחלקות קטנות בחנויות ספרים, של דיסקים, אך שום דבר בסדר גודל אליו רגילים תושבי תל אביב, ירושלים או חיפה.

הגלגול האחרון של פליי רקורדס - עם המון מוזיקה טובה

בסוף פברואר החנות תסגור את דלתותיה סופית ותהפוך לחלק מהסטטיסטיקה העצובה של באר שבע, שעל פי נתוני פירמת דאן & ברדסטריט, מובילה בהיקף העסקים בסכנת סגירה. אבל זה חלק מהסיפור. הסיפור הרחב יותר זה היחס לתרבות המוסיקה. אז נכון, אפשר לשמוע בחינם, אשר לצרוב ולהוריד. שום דבר מזה לא משתווה לחוויה של לגלות דברים חדשים ולהכיר תרבויות אחרות. כל מקום עבודה יתברך בעובדים המסורים של פליי ואולי בעתיד יהיה בבאר שבע משהו דומה, אבל מדובר ברגע עצוב.

יסמין (משמאל) ואחותה מאיה. עצב גדול

''עצוב לי לשמוע'', אומר מוני, באר שבעי בעבר, כיום תושב תל אביב. ''למרות שאני 20 שנה לא בבאר שבע, תמיד שמחתי שיש המשכיות ושאנשים גם בבאר שבע יכולים לגלות מוזיקה חדשה – או ישנה. עכשיו מה שנשאר זאת החנות של אבי (''המאזין'' – ד.ב.), ואולי מוכרים שיורדים לבאר שבע מדי פעם. באר שבע זאת עיר עם קונסרבטוריון מעולה, יש בה 20,000 סטודנטים, משרתים פה חיילים מתל אביב ובאר שבעים גם אוהבים מוסיקה. קשה לי להבין למה סוגרים. מה, באר שבעי ירצה תקליט חדש יצטרך לנסוע לתל אביב? כשהייתי ילד, הכיף הכי גדול היה לחפש בארגזים של בלקמור, לגלות משהו חדש. זאפה, פינק פלויד, סגול כהה, ביטלס, סטונס. לשמוע בטלפון זה לא אותו דבר. בכלל אל אותו דבר''.

סוף הגלגול הקודם, כשרשת טאוור סגרה את הסניף בב''ש



תגובות

End of content

No more pages to load