• 17 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

מקום לדאגה: כך נראית מפת התחלואה של ישראל - והנגב לא במקום טוב

מפת הבריאות היישובית ממחישה את הפערים הבלתי נסבלים בתחום הבריאות בין מרכז ונגב. אז איך זה שתושבי האזור אף פעם לא ייצאו למחאה בנושא הכי חשוב - החיים עצמם?

עומסים בסורוקה, בית החולים היחיד בנגב (צילומי ארכיון: ד''ר אבישי טייכר, דנה בן שמעון - באר שבע ביחד)

מצב הבריאות בפריפריה פחות טוב מאשר במרכז הארץ. מפת הבריאות היישובית של משרד הבריאות ממחישה בצורה גרפית וברורה, את הפערים הבלתי נסבלים בין מרכז ופריפריה, בכל הנוגע למצב בריאות התושבים, נגישותם לשירותי רפואה והיקפי תחלואה מבהילים במחלות דוגמת סוכרת.
 
אחד הפערים הגדולים הוא ברפואת ילדים. קופ''ח כללית מעניקה בין 30 ל-36.6  שעות שבעויות ל-1000 מבוטחים באיזור גוש דן. באיזור הנגב הנתון עגום:  בין כ-9 ל-16 שעות בלבד ל-1000 מבוטחים. זהו פער מובהק באחד התחומים הרגישים. המפה מראה הבדלים מהותיים באחוז הילדים השמנים בין מרכז ופריפריה ובין יישובים מבוססים ליישובים באשכולות חברתיים נמוכים בנגב. בבאר שבע אחוז הילדים השמנים עומד על 35.4. בעומר, על 28 אחוזים. בהוד השרון, לשם השוואה, רק 22 אחוזים מהילדים שמנים (הנתון מתייחס לילדים בכיתה ז').

זמינות רפואת ילדים (ככל שהצבע כהה - שירותים זמינים יותר)

גם הנתונים אודות התחלואה בסוכרת מדאיגים בנגב, בהיותם גבוהים מאלה שבמרכז הארץ. היקף התחלואה בסוכרת בבאר שבע עומד על 57.6 איש ל-1000 נפש. בתל אביב, לשם השוואה, הנתון הוא 45.3 איש ל-1000 נפש.

התחלואה בסרטן ל-100,000 גברים בבאר שבע עומדת על 363.9 מקרים. זהו נתון גבוה מזה של תל אביב למשל, שם הנתון הוא 338.9 מקרים ל-100,000 גברים.

מפת סרטן המעי הגס (ככל שהבצע כהה - יותר מקרים)

גם התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב גברים גבוהה יותר בפריפריה. בבאר שבע מדובר על 56.7 מקרים ל-100,000 איש. בהרצליה, לשם השוואה, הנתון עומד על 37.5 מקרים ל-100,000 גברים.

''מי שיכול, הולך ל'פרטי', גם אם זה עולה הרבה כסף''

ד', בן 45, תושב באר שבע, (שמו המלא שמור במערכת), סובל ממחלה כרונית, המקשה על התפקוד שלו. אנשים במצבו יכולים להגיע לרמה תפקודית טובה, כאשר מקבלים טיפול צמוד, אינטנסיבי יותר. ''כשאני מגיע לביקורת אצל הרופא המומחה, כמה זמן יש לו להקשיב לי? גם אם אני רושם את כל הבעיות על פתק, אין לו זמן לשמוע אותי בנחת ואז אני גם לחוץ. אז כשאני יכול להרשות לעצמי, אני פונה לרופא פרטי, שגובה על ביקור 450 שקלים, אבל יכול להקשיב לי בנחת ולחשוב על פתרונות''.

''אני לא מאשים את הרופאים. זה מה שיש. כשהגעתי עם אבא שלי למיון, חיכינו הרבה זמן, המקום היה עמוס. לא מרגיש שעשו לנו דווקא, כמה כבר רופא יכול לעמוד על הרגליים?".

בית חולים שני בבאר שבע? אולי ב-2040

המרכז להעצמת האזרח, CECI, עוקב אחרי יישום החלטות הממשלה בנושאים שונים, בהן החלטות הנוגעות לנגב. במסמך שפרסם המרכז לאחרונה נכתב בין היתר: ''כבר ידוע שנים ארוכות שתושבי הדרום והנגב בפרט סובלים משירותי רפואה חסרים ומרוחקים. חולים נאלצים להמתין חודשים ארוכים עבור בדיקה פשוטה, או לנסוע עשרות קילומטרים מביתם כדי לקבל שירות רפואי הולם. הדבר נובע מסיבות שונות, אך אחת מהן היא העובדה כי בכל אזור הנגב כולו קיים כיום בית חולים ציבורי אחד, בית החולים סורוקה בבאר שבע''.

"ועדת אפק, שהגישה בשנת 2014 את המלצותיה לממשלה בנושא הרחבת שירותי רפואה בדרום, המליצה בצורה חד-משמעית: יש להקים בית חולים ציבורי חדש, שיכלול גם מרכז גריאטרי ובית חולים פסיכיאטרי. הוועדה המליצה והממשלה קיבלה את ההמלצה: מקימים בית חולים נוסף עד שנת 2025. כן, רק בעוד שש שנים מהיום.

נזכיר ונדגיש - בשנת 2014 קיבלה הממשלה את סעיף 47 בהחלטה 2025, במסגרתו קבעה שיש להקים בית חולים חדש בבאר שבע והטילה על ועדת היגוי להתחיל לפעול לתכנונו''.

סרטן ריאות (ככל שהצבע כהה, יותר מקרים)​​​​​​​

''אבל כמעט חמש שנים אחרי, הסעיף האמור לא בוצע על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה וגם נכון להיום: בית חולים המרכזי בנגב הוא סורוקה, כאשר בית החולים העתידי עדיין תקוע בשלבי תכנון ראשוניים. אפילו סגן הבריאות ליצמן אמר לאחרונה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת כי "התהליך אמור לקחת עוד 8-10 שנים" ועוד הוסיף כי "להבנתו צפוי ויכוח האם בית החולים יהיה פרטי או ממשלתי". הערכות אחרות מדברות על עוד 15 שנים ארוכות מהיום''.

''בזמן שהממשלה קיבלה החלטה ברורה, הגיונית ואפילו בריאה לתושבי הנגב, בפועל טופל הנושא בעיכוב משמעותי והשינוי המיוחל לתושבי הנגב עדיין לא נראה באופק''.

זמני ההמתנה לרפואת מומחים בדרום גבוה יותר, מכל מיני סיבות, בעיקר בשל מצוקת כוח אדם. קשה למשוך צוותים לנגב. קשה להכשיר צוותים, השכר שמוסדות הרפואה מסוגלים לשלם נמוך יותר. בכנס שנערך במכון מנדל בנושא הגעת אנשי יחידת התקשוב לנגב, מצויין נושא רמת שירותי הבריאות בנגב כאחת הסיבות בגללן אנשי הסייבר מעדיפים להמשיך להתגורר בתל אביב.

באופן פראדוכסלי, בבאר שבע יש פקולטה לרפואה, בית ספר לסיעוד ובית חולים אוניברסיטאי, המכשירים רופאים וצוותים סיעודיים ברמה מעולה. נושא הבריאות נוגע לכולם, אך תושבי באר שבע לא יצאו מעולם להפגנות בנושא הבריאות, גם אם זה מה שמקצר להם את החיים יותר מהמצב הבטחוני.

תגובות

End of content

No more pages to load