• 21 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האם היוזמה הפרטית היא זו שתציל את שכונה ג'? טל אל על חושב שכן

סגן ראש עיריית ב''ש טל אל על סבור כי בהענקת זכויות בניה ובהליכים מדודים של פינוי-בינוי, שכונה ג' יכולה להפוך לפנינה, אבל זה לא יקרה מהיום למחר, אלא במימוש חזון ארוך טווח

סגן ראש עיריית ב''ש, טל אל על (צילום: דני בלר)

שכונה ג' בבאר שבע מוקפת בלא מעט אתרים מרכזיים: אוניברסיטת בו גוריון, סורוקה, עיריית באר שבע ומשכן אמנויות הבמה, היא קרובה לרכבת ולפארק ההיי טק, ונגישה לשטחים ירוקים. מיקומה היה אמור להביא לשגשוגה: צעירים, אנשי היי טק, אנשי קבע ועוד, היו אמורים להעדיף להתגורר בקרבה לעבודה.

בפועל, המציאות אחרת: הנדל''ן הזול משך לשכונה משקיעי נדל'ן, שרואים בה רק מחלבת כספים. הסטודנטים רואים בה מקום ארעי. התושבים שנשארו שם, הם אנשי המעמד הבינוני במקרה הטוב, ומשפחות קשות יום. בשנות השמונים הייתה בה תנופה גדולה, בזכות שיקום השכונות, אבל מאז, כך נדמה, השכונה הולכת ומזדקנת והופכת לסיר לחץ חברתי.

המיקום הייחודי של שכונה ג' בבאר שבע (צילום: עיריית ב''ש)​​​​​​​

''שכונה ג' היא שכונה מצוינת ומוקפת אתרים מרכזיים בבאר שבע. זו שכונה ייחודית, שנהנית ממיקום שלא רק שכונה - עיר הייתה מתקנאת בו'', אומר לברנז'ה NEWS סגן וממלא מקום ראש עיריית באר שבע. אל על יודע על מה הוא מדבר: הוא  מתכנן ערים, וגאוגרף, בעל תארי M.A ו-B.A מאוניברסיטת בן גוריון. הוא מכיר את שכונה ג' היטב, על יתרונותיה ובעיותיה, אך מאמין שנכון לה עתיד מבטיח מאוד. לדבריו, הישועה של שכונה ג' תבוא דווקא מהיוזמה הפרטית.

''אני מאמין בכלכלה חופשית ובשוק החופשי והמהלך שיזמנו בשכונה ג' מבוסס על כך. ברגע שאתה מעניק זכויות בניה ואפשרות להשביח את הנכסים, השוק הפרטי עושה את שלו, כי כדאי לו לבנות שם. זה מתניע תהליכים. כיום, אנחנו רואים תחילתו של מהפך ברחוב וינגייט. זה לא ייקרה מהיום למחר: תהליכים אורכים שנים, אבל אנחנו חיים בעיר בה חלק מהדברים שאנחנו רואים כיום כמובנים מאליהם, הם פרי החלומות, החזון והיוזמה של אנשים שהיו כאן לפנינו. קח את באר שבע לפני 20 שנה וראה אותה יום, אי אפשר להגיד שהעיר לא התפתחה''.

וידאו: הצגת תוכנית שכונה ג' בישיבת מועצת העיר האחרונה (צילום: דני בלר)


למה לא לחזור בעצם, למתווה של שיקום שכונות, שהוביל בשנות השמונים מי שהיה סגן ראש עיריית באר שבע, רפי שטרית?

''שיקום השכונות למעשה שיפץ את חזיתות הבתים ואת מרחב הציבורי ועברו שנים מאז. כעירייה, כגוף ציבורי, אני לא יכול וזה גם לא היה נכון, לשפץ את המרחב הפרטי. אני לא יכול לקחת את מסי הארנונה ולשפץ איתם בתים פרטיים. אני יכול לבוא ולטפל במרחב הציבורי ולעודד את היוזמה הפרטית. אני תמיד אומר - רשות צריכה להפריע כמה שפחות, לתת ליוזמה הפרטית לעשות את שלה. זוהי הדרך הנכונה וזה מה שהנחה אותנו בחזון שלנו לגבי שכונה ג'''.

יש מקומות בשכונה ג' שממש זועקים לשמים לקצת טיפוח, כמו רחבת זיסו, כמו רחוב גוש עציון, כמו מרכז אורות, שבליבו נכס ארכיטקטוני - קולנוע אורות, האם גם הן יהנו החזון?

''לגבי מרכז אורות, קולנוע אורות חזר להיות בבעלותה של עיריית באר שבע. הוא מבנה לשימור, שמיועד להיות מרכז תרבות או סימנטק או שימוש אחר למען הקהילה. כל מרכז קולנוע אורות מיועד לעבור שידרוג. זה איזור יפה, בעל פוטנציאל רב. כיום הוא חסום על ידי בניין ארוך (ברחוב ז'בוטינסקי) וגם השטח הירוק לא מזמין. הבניין חוסם את הכניסה לשטח ירוק שכלל לא מנוצל. במרכז אורות רחבת הדשא ממוקמת במיקום לא מזמין, קרוב לכביש. על ידי תכנון נכון, שכולל החלפת שטחים ושינוי בבניה, הגישה לפארק נפתחת, הבניין יוחלף בבתים וביניהם שבילי גישה ומרכז קניות מודרני יחליף את המרכז הישן. מסביב צפויים לקום בניינים, אך הכוונה היא לא למלא את שכונה ג' במגדלים, אלא לשמר את אופיה המיוחד''.

רח' גוש עציון. הזנחה רבת שנים (צילום: דני בלר)

החזון, מספר אל על, הוא ליצור שכונה בעלת מאפיינים עירוניים אינטנסיביים הכוללת מגורים ובה מוקדי תרבות ופנאי - תוך שינוי דימוי השכונה ומיתוגה מחדש במערך העירוני כשכונת מגורים ייחודית, עדכנית, נגישה, מקיימת ואטרקטיבית בלב העיר - כך שתתרום לחיזוק דימוי העיר כולה. 

הדרכים למימוש החזון כוללים מיצוי הפוטנציאל הגלום במיקומה המיוחד בעיר: שכונת מגורים במרכז העיר המוקפת מכל עבריה במוקדי פעילות עירוניים ומטרופולינים משמעותיים. זיהוי מרקמי מגורים שיהפכו לאטרקטיביים עם שיפור דימוי השכונה וחיזוקם.
זיהוי מרקמי מגורים ברמה פיזית ירודה, שיפורם ו/או החלפתם תוך שילוב דייריהם במרקם המחודש.
החזון מבקש לשמור על תמהיל מגוון של רמות, צורות וסוגי מגורים לשמירה על "מעגל החיים" השכונתי ומתן אפשרות בחירה למגוון אוכלוסיות, מבחינת גילאים, רמה חברתית-כלכלית ועוד. 

לגבי מרכז אורות, מדובר על העצמת המרכז השכונתי הקיים והפיכתו למוקד משיכה משמעותי ובעל ייחוד אשר יקרין על השכונה כולה וימשוך אליו משתמשים מאזורים אחרים בעיר. קביעת אזורי התערבות מחוללי שינוי במרחב השכונה, בעלי פוטנציאל להקרין על המרחב כולו. רתימת שינוי ייעוד אזור התעשייה ומתחם ברגמן לטובת שדרוג והתחדשות שכונה ג'

השלט של עמידר עומד במקומו עשרות שנים, עוד מהימים שבב''ש הטלפונים היו בני 5 ספרות (צילום: דני בלר)

בינתיים, התושבים בחלקים שונים בשכונה פחות מתרשמים מהחזון: הם חיים את היום. בשיחות עם ברנז'ה NEWS, תושבים ותיקים מספרים על הקושי להוביל שינוי ולשפר משהו בניינים הישנים. למשקיעי הנדל''ן לא אכפת ושוכרי הדירות הם כאן לתקופה מוגבלת. בנוסף, אל השכונה הובאו, במהלך שנות התשעים, תחילת האלפיים, משפחות משת''פים, שקליטתם בישראל הייתה וממשיכה להיות קשה. מאות המשפחות בבאר שבע, על אף הסיוע שהן מקבלות, לא מוצאות את מקומן לא אן ולא שם. בשיחה איתנו, סיפר בנם של משת''פ, אדם שהידיעות שמסר סייעו לסכל פיגועים בישראל, כי לא מעטים מהם חשים ייאוש עמוק. ''בא לי לקחת את המשפחה ולחזור לעזה. אין פה מה לעשות. אין לנו מקום אפילו לקבור את מתינו''. דור ההורים חי את הקושי, דור הילדים גדל אל תוך התסכול.

תושב אחר, בן 40, הצליח, לאחר מאמצים, לקבל דירה קטנה במסגרת הדיור הציבורי ברחוב צדדי בשכונה: ''לפעמים אני רוצה לברוח למכאן. לא נעים כאן. בחלק הזה של השכונה אין סטודנטים. יש מכולת וכשמחשיך אני לא יוצא. לא נעים פה''. באופן פראדוכסלי, במרחק  הליכה מביתו יש את בית הספר למשחק ואפילו מרכז ביג. אלב השכונה, לדבריו, לא מזמינה.

בברנז'ה NEWS גם העלנו דיווחים, לא פעם, על פריצות בבתי השכונה ועל עימותים בשטחים הציבוריים, בעיקר בין ילדי המשת''פים, לבין תושבי השכונה.

טל אל על מאמין שתהליך של התחדשות בשכונה ימשוך אליה אכלוסיות חדשות ותיטיב עם האוכלוסיות הקיימות. התוכנית, שהוכנה על-ידי משרד ענבל פלד וצבי קימלמן אדריכלים לפני כשנה, מדברת על תהליך של התחדשות עירונית. התכנית מציעה חלוקה למרקמי מגורים ומנעד דרכי טיפול לכל אחד מהמרקמים הבנויים- תוספת זכויות ללא תוספת יח"ד, תמ"א 38, תמ"א 38 עם תוספת זכויות לפי סעיף 23 לחוק, פינוי בינוי ועוד. התכנית מסדירה מספר דרכים, בניהן את דרך ארלוזורוב, במטרה לייצר המשכיות דו-סיטריות והרחבת הדרך הקיימת. כמו-כן, התכנית הופכת חמישה רחובות צרים לחד-סטריים, במטרה לייצר מרחב בטוח ונעים להולכי הרגל - חיבת ציון, הנוטר, כ"ג יורדי הסירה (בחלקו), אסירי ציון (בחלקו) וחומה מגדל.

''העיר באר שבע עוברת שינוי, גם אם לפעמים התושבים מתקשים לראות אותו. בעיר העתיקה אנשים שואלים מה עשינו - ולא רואים שהוחלפו תשתיות ישנות, שחל בה שינוי באופיה''.

תוכנית המתאר של מרכז אורות​​​​​​​

בעיר העתיקה יש גם עסקים רבים שנסגרו וזו אחת הטענות הקשות של הסוחרים שם...

''צריך לראות מה נסגר, ויכול להיות שחלק מהעסקים גם נסגרו מחוסר ביקוש. העולם השתנה. הרגלי הקניה של ההורים שלנו היו שונים. היום אין ביקוש לחנויות סדקית. אנשים רוצים בתי קפה, מקומות בילוי. נעשה שינוי גדול בעיר העתיקה בתחום של המלונאות, עם שלושה מלונות בוטיק פעילים, שמוזמנים חודשים מראש. יש תוכנית להפוך את המתחם עליו יושב פיקוד דרום למתחן תרבות ובילוי. התהליכים האלה לא קורים תוך יום. תהליכים אורכים שנים, הם פרי חזון, פרי עשייה, הם חלק ממשחבה לעתיד, המשך של העשייה של האנשים שהיו כאן לפנינו. באר שבע לא תהיה תל אביב, היא תהיה באר שבע. תפקידנו לא להעתיק את תל אביב, אלא ליצור אלטרנטיבה, בעיר בעלת אופי ייחודי. זה אומר מחשבה לשיפור מתמיד. כך למשל, בנושא התחבורה, עם קליטת 70 אוטובוסים חדישים בבאר שבע, שישפרו את השירות - אך תמיד אפשר לעשות עוד. הרכבת הקלה שבתכנון, תוספת שבילי האופניים, העבודות בהיקף גדול בשדרות רגר ובמקומות רבים בעיר, כל אלה יוצרים את האלטרנטיבה''.

''כל הפרויקטים עליהם מדברים כיום בבאר שבע יתממשו. פעם לא היו פה אוניברסיטה, או בית חולים או תיאטרון. הם קמו כי היה חזון. הם קמו כי היה מי שראה קדימה ובית חולים שני ומוסדות תרבות ושכונות, יקומו פה כי יש חזון. לראיה, השכונות החדשות שקמות בבאר שבע, שמושכות אליהן אוכלוסיה צעירה. תהליכים של התחדשות ימשכו אוכלוסיות צעירות גם לשכונות הותיקות. הם יארכו זמן, אך בבוא היום, יהיו מי שיראו את הפירות''.


תגובות

End of content

No more pages to load