עשרות אלפים מתעמתים עם צה''ל בגדר, ניסיון אחרון למנוע מלחמה

יום גורלי: ממשלת ישראל והמשלחת המצרית מחכים להחלטה של איש אחד, איסמעיל הנייה. בצד עזתי עשרות אלפי מפגינים, בהם ילדים. בצד הישראלי ריכוז הכוחות הכי גדול מאז צוק איתן
send whatsapp messsage send FB messsage
עשרות אלפים מפגינים ליד הגדר (צילום מסך: שידור חי של רשת אל-ג'זירה)

לא שלום, לא ביטחון, בינתיים גם לא הסדרה וככל הנראה, גם לא תקווה לשקט ארוך טווח בנגב. ביום השנה להתחלת צעדות השיבה, ישראל נמצאת באחד מימי המתיחות הגבוהה ביותר מאז צוק איתן. על גבול הרצועה מוצבים, מאז אתמול, כ-200 צלפים של צה''ל, בנוסף לחטיבות חי''ר ושיריון, ערוכים לכל תרחיש, לרבות האפשרות שאלפי מפגינים יצעדו לעבר הגבול. בלוני נפץ ותבערה הופרחו היום, סמוך לשעה 14:00, לעבר שטח ישראל. בעוטף עזה היו מי שהעדיפו לעזוב את הבתים יעבור זעם.

‏בשעות הצהריים מתקהלים כ-30,000 מפרי סדר שמיידים אבנים ומבעירים צמיגים במספר מוקדים לאורך הגדר ברצועת עזה. במספר אירועים נזרקו רימונים ומטענים בודדים לעבר גדר המערכת. מרבית המפגינים במרחב המאהלים בעומק השטח.
לוחמי צה"ל משתמשים באמצעים לפיזור הפגנות ובירי בהתאם להוראות הפתיחה באש, מוסרים בדובר צה''ל.

מוקדם יותר, כוח צה"ל עצר על גדר המערכת 2 ילדים פלסטינים שניסו לחצות את הגבול. ברשותם נתפס סכין. הם תוחקרו בשטח ונשלחו חזרה לרצועה. ללא נפגעים. לא היה ירי באירוע.

וידאו: הרמטכ''ל ברצועה, האירועים בגדר (צילומים: דובר צה''ל, רשת TRT, אל-ג'זירה בשידור חי בשפה הערבית, טוויטר, פייסבוק לייב)
​​​​​​​

2018, אחת השנים הגרועות בביטחון הנגב

השנה החולפת הייתה אחת הגרועות מבחינת ביטחון בנגב: למעלה מ-1200 רקטות נורו על יישובי הדרום. במהלך השנה פרצו 1963 שריפות כתוצוה מבלונים ועפיפונים שנסעו מטעני תבערה ונפץ. כ-9000 דונם של חורש טבעי וגידולים עלו באש. 94 מטענים רבי עוצמה התפוצצו על הגדר. במהלך השנה תושבי עוטף עזה ויישובי הנגב נלאצו לרוץ לממ''דים בעקבות מאות אזעקות צבע אדום. פעם אחר פעם הוכרזו הפסקות אש, שהופרו בשיטתיות. הממשלה, למרות הירי הבלתי פוסק על יישבוי הנגב, איפשרה להעביר עשרות מיליוני דולרים של כסף קטארי לתוך עזה וגם מעברי הגבול נותרו פתוחים.

הממשלה נתנה הוראה לצה''ל לפעול רק כאשר רקטות פגעו במרכז הארץ, אז כן הייתה תגובה נחרצת: הפצצת מגרשים ריקים, משרדים נטושים ודיונות של חול. אימסעיל הנייה,  ראש הלשכה המדינית של חמאס ויחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה וממייסדי הזרוע הצבאית של הארגון, הכתיבו למעשה את הנוסחה על פיה מתנהלת המציאות בנגב מזה שנה ויותר: ברצותם, הם מעלים את גובה הלהבות. הם יודעים בדיוק לאן לירות כדי לקבוע את רמת ההסלמה: עורף עזה זה הרגיל, נתיבות-אופקים זה היותר גבוה, באר שבע-אשקלון-אשדוד זו הכרזת מלחמה ותל אביב זה או טעות או שבירת טילים. הם מודעים למשחק הפוליטי הפנים ישראלי וגם יודעים כיצד הממשלה תגיב.

חמאס יודע שהוא יכול, אם ירצה בכך, לשנות את תוצאות הבחירות בישראל. למעשה, ההערכה היא שאזעקות צבע אדום ביום הבחירות יכולות להשאיר בוחרים רבים בבית. חמאס יודע גם, ששבוע לפני תחרות האירוויזיון זה מעוד מעולה להתחיל במלחמה. כך יוצא, שחמאס הוא הקובע את סדר היום האזרחי, במיוחד בדרום.

נכון לעכשיו, 15:00 של יום שבת, כ-20,000 מפגינים נמצאים בצד העזתי של הגבול, מאות מטרים מגדר הגבול, כששוטרי חמאס מוודאים שלא יתקדמו הלאה. המפגינים יודעים כי אל כל אחד מאלה החוצים את הקו שנקבע בין חמאס, המצרים והישראלים מופנית כוונת של צלף ישראלי וכי חציית הקו הזה תסתיים באובדן של רגלו או חלק ממנה. הסהר האדום הפלסטיני מדווח כבר עתה על עשרות פצועים מאש חיה וגז מדמיע.

צה''ל נמצא בכוננות עליונה מאז אמצע השבוע. ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי אישר אתמול, שישי, בסיור בשטח, את תכנית ההיערכות לאירועי סוף השבוע במרחב אוגדת עזה.  אל הרמטכ״ל הצטרפו מפקד פיקוד דרום, אלוף הרצי הלוי, מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אליעזר טולדנו, מפקד "עוצבת הפלדה", תת-אלוף עודד בסיוק, מפקד ״עוצבת געש״, תת-אלוף אבי גיל, מפקדי חטיבות ומפקדים נוספים. 

הרמטכ״ל בחן את המוכנות במרחב אוגדת עזה, לאורך גדר הגבול ובמוקדי הפרות סדר המרכזיים הצפויים במרחב. במסגרת זאת הוצגה לרמטכ״ל הערכות הכוחות והמענה לתרחישים שונים במהלך אירועי ׳יום האדמה׳. מפקד "עוצבת הפלדה", תת-אלוף עודד בסיוק, הציג את מוכנות כוחות התגבור וכן הציג את התוכניות המבצעיות השונות של הכוחות בתרחישים של הסלמה.

הרמטכ״ל שוחח עם מפקדי החטיבות ומפקדים נוספים לקראת האירועים תוך עמידה על ההתפתחויות האפשריות במהלכם ולאחריהם ותכניות צה״ל למול אירועים אלו.  ''כוחות צה״ל ממשיכים בהכנה להסלמה במנעד רחב של תכניות מבצעיות ונמצאים במוכנות גבוהה לקראת האירועים'', אמרו אתמול בצה''ל.

למערכת הפוליטית בישראל אין ממש פתרון למציאות בדרום

גם אם עד סוף היום המשלחת המצרית תצליח לגשר בין ישראל לחמאס, הסבב הבא יבוא תוך ימים. רמז למה שצפוי בנגב בשנים הקרובות בנגב ניתן למצוא בהצעה של מספר 3 ברשימת הימין החדש, אלונה ברקת, אשר מבקשת להכריז על היישובים בקו ה-40 קילומטרים, בהם באר שבע, כיישובי קו העימות. ברקת הציעה את הדברים במסגרת ''תוכנית הנגב'' של המפלגה. 

ללא פתרון מדיני, הסבב הנוכחי הוא עוד אחד בדרך לרבים אחרים. הנגב הוא מנגנון הסחיטה של החמאס, שמאפםשר לו לקבל עשרות מיליוני דולרים מדי חודש. נכון לעכשיו, חמאס הוא זה שלא נסוג אפילו צעד אחד אחורה ומתנה את הפסקת הטרור בהכנסת דולרים, הרחבות שטח הדיג והסרת המצור על עזה. ישראל לא מודה בזאת באופן רשמי, אבל למעשה מנהלת משא ומתן עם חמאס, גם אם דבר נעשה באמצעות המצרים. 

כל סבב לחימה גורם לנזקים חמורים לכלכלתו המקרטעת של הנגב: ביטול ארועים, ביטול ימי לימודים, שדות שרופים. נזקים לבתים, נזקים לרכוש, שיבושים בתחומי התחבורה. לקוחות שאינם מגיעים לבית עסק שגם ככה נלחמים על קיומם. מלרות כל אלה, הממשלה לא ממהרת לפצות. אם לשפוט לפי השיח ברשתות החברתיות, לליכוד לא נשקפת כל סכנה לאבד את הנגב או את באר שבע בירתו. למעשה, במפלגה לא צריכים לעשות כלום כדי לזכות באהדת תומכיהם בנגב. גם המפלגות האחרות מכירות במצב ולא מתאמצות אפילו לתקשר עם התושבים.