• 18 אוקטובר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

חרסה ופיניציה הם רק יריות הפתיחה: משבר התעסוקה בנגב עלול להתרחב

חרסה אינו מקום העבודה הראשון שנסגר בנגב - וככל הנראה, גם לא האחרון. בעלי ההון מחפשים כוח עבודה זול ומעבירים את הפעילות לירדן וטורקיה והממשלה שזכתה לתמיכה גורפת בנגב - לא עושה דבר

מפוטרי חרסה מפגינים ליד המפעל (צילום: דוברות ההסתדרות)

זה לא רק חרסה בבאר שבע: גם על 250 עובדי פיניציה ירוחם מאיימת חרב הפיטורים. בפברואר שנה שעברה היו אלה מפעלי כי''ל, מהמעסיקים הגדולים בנגב, שנקלעו למשבר. זאת, בנוסף לסגירתם של מקומות עבודה אחרים לאורך השנים. עדות לכך, היא המצב של העסקים בבאר שבע. בירת הנגב היא המובילה, מבין הערים הגדולות, באחוז העסקים בסכנת סגירה. כ-6 אחוזים מהעסקים שלא נסגרו, מתפקדים תוך קושי לעמוד בהתחייבויות שלהם מול הבנקים. בעלי עסקים אחרים מספרים, שלא לייחוס, כי הם לא מפסידים, אך גם לא מרוויחים. בבאר שבע 300 עסקים סגורים, מחציתם בעיר העתיקה, שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים על מנת לטפח את הייחוד ההסטורי שלה. אלא שההשקעה המסיבית בעיר העתיקה וברחבי באר שבע, אינה מספיקה כדי ליצור מקומות עבודה.

סגירת מפעל בדרום גוררת אחריה פגיעה במקומות תעסוקה אחרים

לסגירת מקום עבודה בכלכלה הדרומית השפעה רב מעגלית. אלה לא רק עובדי המפעל שהולכים הביתה, כי אם גם ספקים ונותני שירותים, שמצמצמים את פעילותם ונאלצים אף הם לפטר עובדים. החשש מפיטורים גם משפיע על רצונם של קונים להוציא כסף. הם מצמצמים קניות להכרחי ולזול. זה גורר האטה במרכזי הקניות, גם הם מעסיקים גדולים בנגב. התעסוקה בבאר שבע מבוססת רובה על מסחר, תיווך ושירותים. יש מי שעובדים מחוץ לעיר, במרכז, ועושים מדי יום את הדרך מבאר שבע לתל אביב. 

כדי להוכיח עד כמה שברירי תחום המסחר, די היה בהודעה שנמסרה אתמול למוכרים הישראלים בענקית הקמעונאות אמזון, כדי להביא לירידות במניות של רשתות הקניונים ושל חברות ההלבשה והצריכה הנסחרות בבורסה. בכלכלה תהליכים עלולים להתרחש מהר מכפי שמצפים להם. אמזון מציעה מחירים נמוכים משמעותית מאלה שרגילים להם בארץ ושילוח תוך זמן קצר.

עובדי חרסה מנסים להציל לפחות את פיצויי הפיטורים

כעת, אף אחד לא מדבר על להציל את חרסה, אלא על לנסות להבטיח ש-115 עובדי המפעל הוותיק בבאר שבע יקבלו לפחות את הפיצויים המגיעים להם כחוק. קרה לא פעם בבאר שבע, שמקומות עבודה נסגרו והעובדים מצאו עצמם מקבלים פיצויי פיטורים בסכום מופחת. 

כשמקום עבודה בנגב נסגר, אנשי הציבור היו צריכים לזעוק עד השמיים, כי מדובר בגזירה קשה. אלא שבפריפיה החשש לזעוק כנגד הממשלה הוא גדול. אין לנגב מכפיל כוח ואישי ציבור, התלויים בשלטון המרכזי, מעדיפים לשתוק. גישה לוחמנית, מסביר גורם המצוי במערכות השלטון, ''אינה בריאה. בבאר שבע מעדיפים לסגור עניינים בשקט''.


עובדי חרסה, השבוע. חרדים לעתידם (צילום: דוברות ההסתדרות)

אנשי הציבור שותקים כשפועלים מפוטרים בסיטונות 

אחד שלא חשש לדבר הוא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר המגזר העסקי, שרגא ברוש, תוקף את הממשלה: "חשוב להבין כי סגירת חברת חרסה ואיום סגירת חברת פניציה - כולל ההשלכות הנוראיות בהן פיטורי מאות עובדים -הן לא גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של ואקום ממשלתי, בניגוד לשאר מדינות העולם בהן ישנו תעדוף ברור לתעשייה המקומית. אם הייתה בישראל מדיניות ממשלתית פרו- תעשייתית שמעודדת את התעשייה המקומית ופועלת להפחתת עלויות הייצור- המצב של חרסה ופניציה, כמו של חברות תעשייתיות רבות שנסגרו בישראל בשנים האחרונות, יכול היה להימנע".

ברוש הבהיר כי המצב הקשה של חרסה ופניציה מאפיין חברות תעשייתיות רבות בכל רחבי הארץ ובדרום בפרט. ''אם המדינה לא תתערב, צפוי עוד גל רחב של פיטורים''.

שורה ארוכה של חברות תעשייתיות נאלצו לסגור בנגב

"לצד חרסה ופניציה, יש עוד שורה ארוכה של חברות תעשייתיות כמו נגב קרמיקה, ויסוניק, מגבות ערד ועוד שנאלצו לסגור את שעריהן בשנים האחרונות ולשלוח מאות עובדים למעגל האבטלה. זאת לצד חברות תעשייתיות רבות נוספות שעדיין ממשיכות לפעול, אך נמצאות תחת איום סגירה תמידי, כמו מלט הרטוב ויצרניות האוטובוסים הישראליות ארגז ומרכבים- זאת אך ורק כי המדינה מקדשת את היבוא והוזלה של מוצרים בשקלים בודדים על פני קידום הכלכלה המקומית באמצעות ייצור מקומי ויצוא. כמו כן, על אף שבכל מדינה מתוקנת ישנה העדפה ממשלתית ברורה לתעשייה המקומית, רק בישראל מעודדים ומאפשרים יבוא בהיצף, לצד העלאה של עד מאות אחוזים בעלויות הייצור, כגון עלויות המים והחשמל, מה שמקשה על החברות התעשייתיות בישראל להמשיך ולשרוד ופוגע קשות בכושר התחרותיות שלהן בשווקים הבינלאומיים".

ברוש אמר כי הוא קורא לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ללמוד מעמיתו הקרוב דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב שהצהיר באופן ברור "America first and only America first" והבהיר זאת לכל הפקידות הממשלתית האמריקאית.

ברוש קרא לנתניהו: "עם כניסתך המחודשת לתפקיד, תודיע בקול ברור- התעשייה הישראלית עומדת בראש סדר העדיפויות הכלכלי, ומטרתך הנה לייצר בתעשייה הישראלית החדשנית, עשרות אלפי מקומות תעסוקה חדשים, בפריון ושכר גבוה".

על פי נתוני אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים, העלויות המושתות על התעשייה עולות בשנים האחרונות באופן עקבי ומדרדרות את תחרותיות התעשייה ואת היכולת של מפעלים להתמודד: תעריף הארנונה רשם עלייה של כ - 25% בעשור האחרון, לא כולל העלאות חריגות והיטלים שונים.  תעריף המים לתעשייה עלה בשיעורים ניכרים, מתעריף של פחות מחמישה שקלים בשנת 2010 ל- 7.7 שקלים כיום. רק לאחרונה חווינו העלאה של למעלה מ-5% בתעריף המים, כאשר התעשייה נדרשת לשלם את תעריף המים הגבוה ובכך מממנת את משק המים. העלות העודפת שהתעשייה נדרשת לשלם מוערכת על ידי רשות המים בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

השנה נרשמה גם התייקרות במחירי החשמל שמשפיעה גם באופן ישיר על עלויות הייצור וגם באופן עקיף על מחירי המים ותשומות נוספות - רק בתקציב הממשלה האחרון אושרה העלאה של תעריף הבלו שתסתכם במיליארדי שקלים. 

החרם הצרכני שעלול להביא לסגירת פיניציה ירוחם ולעוד פיטורים

מפעל נוסף המצוי בקשיים הוא פיניציה ירוחם, לא בשל חוסר רווחיות, אלא דווקא בשל חרם צרכנים במגזר החרדי. התנורים במפעל, המתיכים את הזכוכית, חייבים לפעול 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. המפעל, מבחינה טכנית, אינו יכול לעצור את פס הייצור. חוגים חרדיים החליטו להטיל, כך נטען, חרם כשרות על הבקבוקים, מה שגורם להפסדים למפעל. ח''כ מיכאל ביטון, מרשימת כחול-לבן, שהיה עד לא מכבר ראש מועצת ירוחם, מכיר את הבעיות של המפעל: ''פיניציה הינו מפעל הבקבוקים היחיד בישראל והיחיד שממחזר שברי זכוכית מכל המדינה. שנים סבל מקשיים כלכליים. נרכש על ידי מורט מנדל ומאז נאבק אבל יציב. עשרות שנים המדינה והרבנות מכירים בכך שהתנור חייב לעבוד בלי הפסקה .פעם בשבע שנים מכבים ומתקנים. לפני שנתיים חרדים קיצוניים החלו לאיים בחרם. הצענו הצעות הגיוניות הקיצוניים לא קיבלו.יצאנו למאבק הם נרגעו. עכשיו שוב מאיימים על ספקים שיקנו מפינציה בקבוקים שלא יקנו מהם יין ומוצרים אחרים''.

''בקבוק שהם קונים מטורקיה גם מיוצר בשבת. בקבוק לא צריך כשרות. הצענו אפילו שאת הקו יפעילו לא יהודיים בשבת כמו בטורקיה או שנספק להם בקבוקים שנוצרו ביום חול. בקיצור אסור להיכנע ולא ניכנע . כל אדם דתי מסורתי וחילוני שהמאבק הזה חשוב לו יקנה רק מחברות שקונות בקבוקים מפיניציה .רק כך ננצח. סמל המפעל חרוט בצידי תחתית הבקבוק האות פ בצורת משולש.אנחנו יחד עם העובדים וההנהלה נפעל בכל בכלים .אגב הדתיים המתונים והרבנות לא יזמו חרם זה לכן חשוב לא להכליל כלל. קומץ קטן מתעתע בנו וניתן פייט רציני''.

​​​​​​​
פיניציה ירוחם (צילום: גוגל מפות)

וועדת השבת החרדית אומרת שאין חרם, אבל מבקשת מפיניציה לכבד את ערכי היהדות

ב'וועדת השבת'' טוענים כי אין חרם על פיניציה, אלא בקשה לכבד את הערכים שלהם. ''הנהלת המפעל דחתה שוב ושוב את הבקשות שלנו לשמירת השבת. אנחנו נעשה הכול להגן על רכישה של תוצרת ישראל-בתנאי שלא יפגעו בשבת . אין חרם ולא חצי חרם. אנחנו מבקשים רק שישמרו על הערכים שלנו. ישבנו בעבר מספר פעמים עם ההנהלה והסברנו להם שאנחנו תומכים בהם, רק מבקשים מהם שיבואו לקראת הלקוחות שהם המגזר החרדי", אמרו בוועדה.

משבר תעסוקתי בנגב יביא לעזיבה של בעלי אפשרויות

משבר תעסוקה בנגב עלול להביא לעזיבה, בעיקר של מי שיכולים לנהוג כך, בחיפוש אחר עבודה במרכז. באר שבע בנתה על גידול באוכלוסיה שלה על ידי משיכת אוכלוסיות חזקה ממרכז הארץ, אלא שמימוש הסכמי הגג, במסגרתם אמורות להיבנות אלפי יחידות דיור, מקרטע ועומד על פחות ממחצית היעד. משבר בתעסוקה בנגב הוא מצב חירום לאומי. איש לא רוצה לדמיין אפילו מה יקרה אם מרכזים מסחריים וחברות יקרסו בנגב. הטיפול דורש החלטות ברמה הממשלתית וממשלת הימין שזכתה ברוב קולות תושבי, צריכה כבר עכשיו להחליט החלטה חד משמעית.

אסור שעובדים בנגב יהיו שקופים, אבל כאשר רואים מה קורה בביטחון, את השדות הבוערים, את אוזלת היד במערכת הבריאות, מבינים שהנגב, זה שכל כך תמך, אינו בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה, גם אם ראש הממשלה בישר אתמול, באירוע השבעת הממשלה, שבאר שבע נמצאת במקום ה-180 העולמי בתחום ההיי-טק. בדקנו: בעולם יש 195 מדינות (אם כוללים את פלסטין והוותיקן), כך שמבחינת היי טק, לבאר שבע יש עוד הרבה מה לעלות. 

תגובות

End of content

No more pages to load