• 16 יוני 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

דוח מרכז טאוב: מצוקת אשפוז בפריפריה, משקי בית שקועים בחובות

גרים בדרום? צפו למצוקת אשפוז גדולה יותר, לקושי גדול להיחלץ מחובות עד כדי פשיטת רגל ולסיכוי נמוך להשתלב בהיי-טק. המדינה? היא תפנה אתכם לעמותות סיוע פרטיות

מחטטים בפחים בב''ש (צילומי ארכיון: דני בלר)

מצוקה במיטות אשפוז בנגב ובצפון, סכנה ממשית של פשיטת רגל בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה - בשל נטילת הלוואות לצורך מחייה וצמצום שירותי הרווחה לנזקקים - הם חלק מהממצאים של דוח מרכז טאוב, המביא תמונת מצב של ישראל לשנת 2019, שכתב פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב.

הדוח מציין כי קיים שיפור מסוים בביצועי המשק, בין היתר בצמצום האבטלה, בצמיחה וברמת החיים, אך מזהיר כי  "הנתונים מעלים ספקות רבים בנוגע ליציבותן של המגמות הללו, אפילו בשנים הקרובות. אם החששות מוצדקים, יש למצוא מנוע צמיחה חדש שימשיך להזניק את ישראל קדימה".

בריאות: מצוקת מיטות אשפוז בפריפריה

הדוח מציין כי הפריסה של מיטות האשפוז הכללי מלמדת על חוסר שוויון בין המחוזות במספר המיטות לנפש מתוקננת. בפריפריה הדרומית והצפונית מספר המיטות הוא הנמוך ביותר, ואילו בירושלים הוא הגבוה ביותר.

לשם ההשוואה נבדקו המרחקים מיישובים שונים לכמה סוגי מוסדות אשפוז כלליים: לבית החולים הקרוב, למרכז הרפואי האזורי הקרוב (רמב"ם) מחדרה וצפונה לה, סורוקה מאשקלון ודרומה לה, והמרכזים הארציים בחלקי המדינה האחרים, ולכל אחד מהמרכזים הארציים (איכילוב, בילינסון, שיבא והדסה). הסיבה לחלוקה היא שבמקרים שגרתיים המוסד הקרוב מספק מענה ואילו במקרים מורכבים יש צורך בטיפול במרכזים האזוריים, או אף הארציים.

בכל הקטגוריות המרחק הממוצע הגדול ביותר מהיישובים למוסדות האשפוז היה במחוז הצפון, ולאחר מכן במחוז הדרום ובמחוז חיפה. במחוזות אלו המרחק הממוצע לבית החולים קרוב גדול באופן ניכר בהשוואה למחוז המרכז, ובעיקר לירושלים ולתל אביב – המחוזות הנהנים מהמרחקים הקטנים ביותר לבית החולים. הפערים בין מרכז לפריפריה במספר מיטות האשפוז ובזמינות המחלקות המתמחות לאוכלוסייה בין מרכז לפריפריה מתואמים עם זמני ההמתנה; במחוזות שיש בהם מעט מיטות ביחס לאוכלוסייה, זמני ההמתנה ארוכים יותר.

מספר מיטות האשפוז הכלליות בישראל הוא כ-3 מיטות לאלף נפש, או כ-3.2 כאשר מביאים בחשבון את הרכב הגילים הצעיר יותר בישראל. לאורך השנים נותר נתון זה נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, העומד על  4.8 מיטות לאלף נפש ולמדינות שיש בהן
מערכות בריאות דומות לישראל, בהן הממוצע הוא  5.6 מיטות. למרות מגמת ההזדקנות  המביאה לתמהיל החולים מורכב יותר, מספר המיטות הכלליות לאלף נפש נמצא במגמת ירידה בכל מדינות ה- OECD , בעיקר עקב מעבר לטיפול בקהילה במקום בבתי החולים.

למרות מגמות אלו ואף שהאוכלוסייה כיום צעירה, השילוב בין מספר המיטות הנמוך במיוחד ובין הזדקנות האוכלוסייה המהירה בישראל מעלה חשש בדבר ההתאמה של מספר המיטות לצורכי האזרחים בעתיד.

מפריטים את הרווחה: המדינה מתנערת, עמותות וארגונים תופסות את מקומה 

ארגונים ועמותות ממלאים תפקיד מרכזי במדיניות הרווחה הישראלית, הן באמצעות מיקור חוץ של פעילות מטעם משרד הרווחה הן במסגרת שירותים חברתיים משלימים. בשנת 2016 היו בישראל 43 אלף עמותות רשומות, ומתוכן כ-15 אחוזים פועלות בתחום הרווחה. כחמישית מהעמותות שנבדקו מספקות שירותים לכלל האוכלוסייה, כחמישית מתמקדות בילדים ונוער והיתר משרתות אוכלוסיות יעד ספציפיות, דוגמת אנשים עם מוגבלויות וקשישים. חלק מן הארגונים מיועדים לקבוצת אוכלוסייה מסוימת: 7 אחוזים מספקים שירותים לאוכלוסייה הערבית, ו-23 אחוזים – לאוכלוסייה החרדית. בחברה החרדית ניכר מיקוד באברכים, ובחברה הערבית כמעט שליש מהעמותות נועדו לכלל האוכלוסייה.

למרות מאמצי הרווחה, משקי בית בעשירון התחתון השקועים בחובות נמצאים בסיכון לפשיטת רגל

עוד נתון שצריך להדאיג את משקי הבית בבאר שבע והנגב: למרות מאמצי המדינה בתחום הרווחה, האוכלוסיות החלשות ביותר עדיין נמצאות בסכנת קריסה – כפי שעולה מניתוח החובות וההכנסות של האוכלוסייה לפי עשירוני הכנסה. אומנם שיעור החייבים בעשירון התחתון הוא כ-18 אחוזים בלבד, בהשוואה לכ-56 אחוזים בקרב משקי הבית בעשירונים העליונים, אולם עומק החוב בקרבם גבוה בהרבה: היחס החציוני בין החוב להכנסה השנתית הכוללת (ברוטו) של משקי הבית החייבים בעשירון זה עומד על 2.8 ואילו היחס הממוצע מתקרב ל-8.

הפער הגדול בין החציון לממוצע מצביע על ריבוי משקי בית בעשירון ההכנסה התחתון שחובם עולה במידה בלתי סבירה על הכנסתם השנתית – עובדה המעוררת ספק בנוגע ליכולתם לעמוד בהחזר החוב.

משועבדים להלוואות, קורסים תחת נטל עלויות הדיור

פילוח נתוני החייבים בעשירון התחתון לפי קבוצות אוכלוסייה מגלה פערים ניכרים. 23 אחוזים מהערבים בעשירון זה חייבים כסף, והיחס החציוני בין החוב להכנסה השנתית בקרבם קרוב ל-2. בקרב יהודים לא-חרדים הנתונים הם 15 אחוזים ו-3 , בהתאמה, ואילו בקרב חרדים שיעור החייבים הוא 30 אחוזים והיחס בין החוב להכנסה – 13.5 .

ההבדלים הגדולים נובעים בעיקר מייעוד ההלוואה האופייני לכל קבוצה. אצל היהודים שיעורם של נוטלי ההלוואה לדיור גבוה יחסית – 52 אחוזים מהחייבים בקרב לא-חרדים ו-72 אחוזים בקרב חרדים – ושיעור נוטלי ההלוואות הצרכניות עומד על 64 אחוזים ו-43 אחוזים, בהתאמה.

לעומת זאת, אצל הערבים רוב מכריע של החייבים (89 אחוזים) נטל הלוואה צרכנית, ורק 15 אחוזים נטלו הלוואה לדיור. הסבר אפשרי להבדלים הוא שערבים מתקשים למשכן את הנכס שבבעלותם ולקבל הלוואה לדיור כנגדו – כלומר, האשראי נרשם כצרכני אך ייתכן שהוא משמש לדיור.

מדינת היי-טק? ממש לא לכולם

העובדים המיומנים המועסקים במגזר העסקי בתחומים שאינם היי-טק מתוגמלים היטב על כישוריהם. השוואה בין התפלגות משלחי היד של העובדים בחמישון המיומנות העליון בישראל ובמדינות OECD נבחרות מגלה שני הבדלים בולטים: ראשית, בישראל רבים יותר מהעובדים המוכשרים מועסקים בתחומים מדעיים והנדסיים; שנית, שיעור העובדים המוכשרים המועסקים בתחומים המתאפיינים בשכר נמוך נמוך בהרבה מהשיעור במדינות OECD אחרות.

רוב העובדים מועסקים בתחומים הדורשים רמת כישורים גבוהה  ופוטנציאל ההשתכרות בהם גבוה יחסית. מכאן שמספר העובדים המיומנים שסביר שיעשו הסבה להיי-טק או לתחומים מדעיים והנדסיים הוא מצומצם יחסית. אם כן, הרחבה ניכרת של מגזר ההיי-טק,ללא ייבוא של עובדים מחו"ל, דורשת פתרונות ארוכי טווח, כגון השקעה בשלבי החינוך המוקדמים.

רמה נמוכה באנגלית - חסם להשתלב בענף היי-טק

עוד מיומנות שיש לה קשר לתעסוקה בהיי-טק היא שליטה בשפה האנגלית. סקר המיומנות שנערך בישראל כולל סעיף ייחודי שבו מתבקשים הנדגמים לדרג את רמת ידיעותיהם באנגלית. התוצאות מעידות כי בקרב פרטים המשיבים כי אינם בקיאים באנגלית, ההסתברות להיות מועסק במגזר ההיי-טק אפסית בכל רמות המיומנות.

לחשיבותה של השליטה באנגלית בקביעת הסיכוי לעבוד בהיי-טק יש השלכות חשובות גם על הרכב האוכלוסייה המועסקת בתחום.
כיום רובם המוחלט של עובדי מגזר ההיי-טק (למעלה מ 95- אחוזים) הם יהודים לא-חרדים. מכאן שבאוכלוסייה החרדית והערבית טמון לכאורה עיקר הפוטנציאל להגדלת התעסוקה בענף. אולם רמת הבקיאות באנגלית באוכלוסיות אלו נמוכה במיוחד. נראה, אם כן, ששיפור לימודי האנגלית במוסדות החינוך של הקבוצות הללו הוא תנאי הכרחי להנגשת ההיי-טק בעבורן.

על פי מדד מדלן, הישגי התלמידים באנגלית בבאר שבע נמוכים יותר מאשר בי גילם בתל אביב, אולם לא מדובר בנתון רשמי, אלא בשיקלול של מבחני המיצ''ב ובחינות הבגרות בשתי הערים. 

הפתרונות? בדרום ימשיכו לחכות לבית חולים שני ולשיפור במערכת החינוך: הפוליטקאים עסוקים בבחירות והמדינה משותקת לשנה הקרובה

פתרונות לבעיות של הנגב יבואו רק בצורת החלטות ממשלה. כל השאר הוא בבחינת מעט ובעיקר - קוסמטיקה. באר שבע והנגב מבקשים למצב עצמם כבירה של היי טק, אבל לצורך כך יש צורך לבצע מהלכים בתחום הההשקעות בחינוך, שיכולים לבוא רק אם תהיה החלטת ממשלה.

נכון, יש היי טק בנגב, אבל מומלץ לעמוד בבוקר בתחנת באר שבע צפון ולספור את הבאים מתל אביב ונשפכים הישר לפארק ההיי טק. הפארק עצמו יפה, מושקע, עושה חשק לעבוד. יש בו אלמנטים של ירוק, של מים והוא בוהק בניקיונו. תשובי שכונה ג' הסמוכה, מעבר לרחוב, עשרות מטרים ממנו, מביטים בו בעיניים כלות. 

הממשלה נכנסה לקיפאון וכל החלטה בנושא הקמת בית חולים שני בנגב, שייקל על מצוקת האשפוז, תמתין לפחות שנה, כמו שאר ההחלטות הגורליות הנוגעות לבאר שבע ולאיזור. דוח מרכז טאוב רק מספק מראה למצב עגום, שלא כולם רוצים להכיר בו. 




תגובות

End of content

No more pages to load