• 16 אוקטובר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

משבר הפריפריה: רוצים להציל את העסקים, אבל אין ממשלה מתפקדת

מדינה בשיתוק: ההחלטה ללכת לבחירות עולה מיליארדי שקלים - והציבור משלם. גם נשיא איגוד לשכות המסחר וגם ראשי הערים מתריעים בפני השיתוק, אבל חברי הכנסת עסוקים בדברים אחרים...

עסקים סגורים בב''ש. גם אם יש רצון להפחית בארנונה, אין ממשלה שתאשר (צילום: דני בלר)

הממשלה משותקת בגלל הבחירות החוזרות ומי שישלם על זה והרבה הם התושבים. שורה ארוכה של החלטות חשובות אינן מובאות לאישור - כי אין ממשלה מתפקדת.

במרכז הלעצמת האזרח מסבירים את הסיבה לקפאון, שיגבה מכל אחד מאיתנו מחיר כבד: ''בהינתן ממשלת מעבר ארוכה, כנסת וועדות בפגרת בחירות ובהיעדר שרים שיושבים דרך קבע במשרדים, קשה יותר לדחוף באמת לקידום מדיניות, לעקוב ולוודא ביצוע של ההחלטות. ובינתיים, החלטות חשובות עלולות להחמיץ בקיץ הישראלי החם ונושאים משמעותיים כמו פיתוח מזרח ירושלים, פיתוח מחוז הצפון , תכנית הסיעוד הלאומית, מיצוי זכויות לניצולי שואה, פיתוח האוכלוסייה הבדואית, בריאות דיגיטלית או שיפור המכרזים בשירות המדינה נאלצים להמתין ליישום מלא ואפקטיבי''.

במקרה הטוב, כל החלטה חשובה שנוגעת לרווחת התושבים, תצטרך לחכות לשנת 2020: ההערכה היא כי הממשלה לא תקום לפני נובמבר 2019, כחודשיים אחרי הבחירות. אלא שגם הפעם עלולה ישראל למצוא עצמה בפני גוש חוסם, בלעדיו יקשה על נתניהו להרכיב ממשלה. המפלגות גונבות אחת לשניה קולות בתוך הגושים, אבל אין שינוי במפה הפוליטית. אביגדור ליברמן הרוויח בגדול מהמהלך שלו והוא הפך ללשון המאזניים. 

ואסור להתעלם מהשינויים במפה הפוליטית והגרעון הצפוי בתקציב הבא, שיאלץ לבצע קיצוץ גדול וביטול תוכניות. 

כולם דוחים תוכניות עד ל-2020, אם לא יהיה סיבוב שלישי

נכון להיום, כל הרשויות המקומיות בישראל נאלצות לדחות עד ל-2020 את יישומן של תוכניות. בבאר שבע למשל, כפי שעלה בישיבת מועצת העיר בעקבות שאילתא של חבר המועצה משה ינאי, נדחו תוכניות, בהן תוכנית בלומברג, אשר לה השפעה מכרעת על עתידם של עסקים קטנים ובינוניים בבאר שבע .

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה היום, שלישי לשרי האוצר והפנים, אשר בינתיים אחד מהם עלול להתחלף לתקופת ממשלת המעבר, בבקשה יש לדחות על הסף את הבקשות של כל 65 הרשויות המקומיות להעלאה חריגה של מס הארנונה בשווי כולל של כ- 92 מיליון ש"ח.  לדברי לין, הן זוכות כבר עכשיו בהעלאה גבוהה ולא מוצדקת של 2.58% מכוח הוראות החוק.

מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים, בהתאם לחוק חופש המידע, לא פחות מ- 65 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה. העיר באר שבע ביקשה דווקא להפחית את הארנונה וראש עיריית באר שבע התייחס לכך בישיבת המועצה האחרונה (ראו וידאו). רוביק דנילוביץ' הסביר לחבר המועצה ינאי, כי מאחר ואין מי שיאשר את ההחלטות, על עיריית באר שבע - ולצורך העניין כל רשות מקומית בארץ - להתנהל בצורה שמרנית. לדבריו, לא ניתן לאשר כל שינוי בתקציבים, בשיעורי הארנונה ואפילו, לא לתכנן מהלכים לטווח ארוך, כי אין שיאשר אותם. 

וידאו: ראש עיריית באר שבע מתייחס לנושא הארנונה (צילום: דני בלר)
​​​​​​​

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דורש משר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי, כי לא יתנו ידם למהלך זה של הרשויות המקומיות וידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות. שכן העלאות חריגות אלה, המותנות באישורם, הן בנוסף לעלייה הגורפת של 2.58% מכוח הוראות ההצמדה. "השאיפה הבלתי נגמרת של הרשויות המקומיות לקבלת אישורים חריגים מעלה דרמטית עלויות של עסקים קטנים ואת יוקר המחייה לכל הציבור." 

מס לא שיוויוני: הארנונה רק עולה ועולה

כידוע, איגוד לשכות המסחר עדכן לפני מספר שבועות כי בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58%, שהם כ- 758 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ- 30.1 מיליארד ₪. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי עיקר מקור העלייה במס הארנונה נובע מהעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של  3.85% (567 מיליון ₪); ואילו מדד המחירים לצרכן רשם גידול של 1.3% (191 מיליון ₪) .

בשל העובדה כי התקיימו בחירות לרשויות המקומיות בשלהי 2018, ניתנה דחייה במועד הגשת הבקשות וההחלטה לגביהם ע"י שרי האוצר והפנים אוחרה עד ל- 15 בדצמבר.

בתקופה של 5 שנים, מ- 2015 ועד היום השלימה הארנונה העלאה דרמטית מצטברת של כ- 14.5% בסכום של כ- 1.7 מיליארד ₪, בעיקר הודות לזינוק בשיעור השכר במגזר הציבורי.

לדברי לין: "הרשויות המקומיות נהנו בשנים האחרונות ממנגנון הטייס האוטומטי, שהעביר הרבה מאוד כסף מהציבור לקופתן. ולמרות זאת, הן לא מהססות להכניס את היד עמוק לכיסם של העסקים והציבור ולבקש לא פחות מ-65 בקשות להעלאה חריגה של ארנונה (חלקן כולל הפחתה), בנוסף לעלייה השנתית הנקובה בחוק. חמור יותר הוא שהעלאה חריגה איננה מוגבלת בזמן. כל העלאה מהווה את הבסיס לחישוב של השנה הבאה".


תגובות

End of content

No more pages to load