עגבניות זה פאסה: האם חקלאי הדרום יעברו לקנאביס?
מי שמבקר בסופרמרקטים מרגיש היטב את יוקר המחיה: אפרסקים ונקטרינות ב-12 שקלים, אבוקדו בכ-10 שקלים ליחידה, חסה בודדת ב-5 שקלים וענבים ב-28 שקלים. חלק מהתוצרת מיובאת מטורקיה ועזה ולא, היא לא עולה במקור קרוב למה שצרכן הישראלי משלם בסופר. החקלאות בנגב מספקת תעסוקה לאלפי עובדים: בשדות, בלולים, ברפתות, בדירים, במטעים. עיקר החקלאות בישראל מרוכזת בפריפריה: בנגב, בעוטף עזה. בצפון, בקו העימות. זהו מקור התעסוקה העיקרי, במקרים לא מעטים, של יישובים שלמים. בלי חקלאות, אבטלה עלולה לגרום לנטישה של יישובי הפריפריה. את מקומם של המשקים החלקאיים ביישובי הספר יצטרכו לתפוס כוחות צה''ל. פגיעה בחקלאות היא פגיעה בגבולותיה של ישראל.
לפני כמה שנים הותר ייבוא נקודתי של תוצרת חקלאית, על מנת להילחם ביוקר המחיה ולכסות על פערים. בין היתר, הובאו ביצים מספרד, טורקיה ואוקראינה, בעיקר בחגים, במיוחד פסח. מחיר הביצה נותר כשהיה, הצרכנים קיבלו ביצה תוצרת חוץ, שבילתה בדרכים זמן רב. המחיר לצרכן - נותר אותו מחיר. ההנחה לא הגיעה אליו, אבל החקלאים קיבלו תחופ תמורה לגידולים שלהם.
נפרץ הסכר לייבוא פירות מאירופה וארצות הברית, אבל גם תוצרת מעזה, הרשות הפלסטינית וטורקיה. חלק מהסחורה הזו קלה לזיהוי: עגבניות דהויות, מלפפונים רופסים ובצלים לא יפים. לפעמים רואים אותם ברשתות במחירים של פחות משקל, אבל לרוב משלמים עליהם מחיר מלא. מצד שני, החקלאות בישראל נתונה במצב קשה, מכמה סיבות: המים יקרים. האקלים השתנה לרעה והחום המוקדם או הקיצוני פוגע בגידולים. בנגב, שדות חקלאיים הועלו באש בשנתיים האחרונות ושיקומם ייארך שנים.
כבר לא כל כך משתלם להיות חקלאי, אלא אם יהיה גידול מניב באמת. הגראס הרפואי מניב רווחים נאים ורובו מיועד לייצוא. הוא דוחק את החקלאות הרגילה, שכבר לא רווחית.
כולם מרוויחים בדרך אל הצלחת שלכם, חוץ מהחקלאים
בישראל פערי התיווך בענף המזון גדולים מאוד. הרווח הגולמי במחלקת הפירות והירקות בסופרמרקטים עומד על כ-34 אחוזים, בהשוואה לרווח של כ-25 אחוזים בשאר המחלקות (למסמך המקורי) . זאת, אחרי שגם המשווק שאוסף את התוצרת מהמגדל גזר את הרווח שלו. יש כמובן הוצאות שינוע, איחסון וכשרויות, בין אם רגילות או מהודרות. על מנת להקטין עלויות, הרשתות מחפשות היכן להתמקח. החוליה החדשה הם המגדלים: הסחורה שלהם מתכלה ויש לה חיי מדף מוגבלים. הם כבר השקיעו בה השקעה ניכרת חייבים לפחות להחזיר את ההשקעה.
בשנים האחרונות הולך ונהיה קשה יותר להיות חקלאי בישראל. בנגב, החקלאים מתמודדים גם עם טרור ההצתות וגם עם גניבות חקלאיות.
בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת ב10 בדצמבר 2018, אמר נציג ארגון מגדלי הירקות, אלי אהרון, אמר כי אין קשר בין המחיר לצרכן למחיר שהחקלאים מקבלים. הוא הוסיף כי מספר החקלאים צנח ב-40 השנים האחרונות מ-60 אלף לכ-6,000, והחקלאים בכל זאת ממשיכים לגדל כי יש להם את התקווה הזו להתפרנס, אבל היבוא מחסל את התקווה.
החקלאי הצעיר אחי סטבון סיפר כי היבוא הפרוע מוביל לכך שהחקלאים לא שותלים ולכן המחסור רק גדל ובסוף לא תהייה תוצרת טרייה בכלל. דורון אוביץ הוסיף: "זה מביא אותנו למשבר סופני". חזי דניאל, ממושב אחיטוב הנחשב לאסם המלפפונים של ישראל, אמר כי למרות היבוא של המלפפונים המחיר לצרכן עלה, והחקלאות במושב הולכת ומתכווצת. הוא הוסיף כי מי שחותך את הרווח הגדול הם היבואנים ורשתות השיווק.
מחקר שנערך בארה''ב: החלקאות היא נכס אסטרטגי - אסור לפגוע בה
המכון ללימודים אסטרטגיים, שמקום מושבו בוואשינגטון, הזהיר כבר לפני כמה שנים כי הפיכת שוק המזון למוטה ייבוא, תוך פגיעה בחקלאות המקומית, מהווים סכנה אסטרטגית. כל שינוי פוליטי, מצב של מתיחות ביטחונית או אירוע אקלימי במדינה המספקת את הסחורה, עלולים להביא למחסור ולסכנה ביציבות הפוליטית. המכון אף קרא לתמוך בחקלאים בצורה של סובסידיות.
אלא שנראה שלא רחוק היום שנכין סלט מעגבניות מקליפורניה, חסות מספרד ובצלים סיניים. ככל הנראה, התקווה של חלקאי ישראל, שבענפים השונים מספקים תעסוקה לעשרות אלפי תושבים בפריפריה, נמצא בקנאביס. מאות מהם גדשו את אולם "אווניו" שבקריית שדה התעופה, בכנס "יזמות קנאביס רפואי 2019", שנערך בשיתוף של תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית והתאחדות חקלאי ישראל.
יו״ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים שי חג׳ג׳ אמר בכנס: "שמחתי לשמוע את יובל לנדשפט, ראש היק״ר (היחידה לקנאביס רפואי), מדבר על ערכים של חקלאות, התיישבות וציונות. זה לא טריוויאלי לשמוע את זה מפקיד ממשלתי. הקנאביס הרפואי הוא תחום חדש שמתפתח, חדשני והייטקיסטי, שיסייע לאוצר המדינה. גם בתחום החקלאי החדש הזה ישראל כבר נחשבת למעצמת ידע וכח עולה. מרכז המועצות האזוריות פועל ויפעל להקלה על הרגולציה וקידום חוק החקלאות. התפקיד שלנו לסייע לכם לפתח את התחום״.
מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל: ''הקנאביס הרפואי הוא ענף עם המון פוטנציאל המעניק תקווה ואופק בשמי החקלאות הישראלית בתחומים רחבים כגון רפואה, קוסמטיקה, תעשייה ועוד. השאלה המרכזית שהוא מעלה: היכן החקלאים בשוק המתעורר הזה? כיצד החקלאי נשאר רלוונטי וממשיך להתפרנס, ולא הופך לעובד של מישהו אחר. כדי שהחקלאים ישרדו וישגשגו בתחום הם חייבים להיות מקצוענים, דייקנים וחדשניים. מי שידע לעשות זאת נכון יכול להצליח ולשגשג בתחום המבטיח הזה".
אהוד ברק, יו"ר 'אינטרקיור' ו'קנדוק': "בקנאביס הרפואי קיים חלון הזדמנויות קצר ופוטנציאל שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה ועל פי אנליסטים צפוי להגיע ל-200 מיליארד דולר. זוהי הזדמנות של כמה שנים, שלאחר מכן תיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן''.
כיום מדברים על קיבוצים ויישובים בנגב כמועדפים להפוך לאתרי גידול קנאביס ואף לבסס את כלכלת הערים על גידולי הצמח, לצרכים רפואיים בלבד. מי שחולם על לגליזציה, סטייל הולנד ומחירים נוחים יותר, יכול להמשיך לחלום. לעת עתה, עישון גראס ממשיך להיות עבירה על החוק והזקוקים לגראס הרפואי נאלצים לשלם מאות שקלים על כל אישור וכל מרשם.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
