• 24 אוגוסט 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''כל שנה נוספים בנגב 3,000 מבנים בלתי חוקיים''

בעלי עסקים בעמק שרה קובלים כי ''כפר בלתי מוכר צמח להם מתחת לאף'', אלא שהכפר אס-סיר שוכן שם 25 שנה. בנגב נוספים מדי שנה 3,000 מבנים בלתי חוקיים בפזורה. בממשלה מודים: ב''ש תהפוך לעיר מעורבת ב-2040

כפר אס-סיר, בבאר שבע (צילום סלולרי)

המכונאי הוותיק דוד ברזילי רותח מזעם: בפוסט שפרסם ב''באר שבע ביחד'' הוא קובל על כך כי ליד עמק שרה קם ''כפר בלתי חוקי... בין מפעל קוקה קולה לפסי הרכבת. בעיריה לא רואים ... לא שומעים...ולא מדברים".  ''על בור שבניתי במוסך קיבלתי קנס של 20 אלף שקלים וצו הריסה. בור בשטח שלי בשטח שרכשתי בהרבה כסף וזו בניה בלתי חוקית....ומה עם הכפר שבנו בשטח עמק שרה ? זה כן חוקי?''. ברזילי גילה אומץ לדבר על סוגיה שמעטים מעיזים להעלות בפומבי, בטח שלא ברשתות חברתיות. בעלי עסקים בעמק שרה העלו את הנושא בעבר ומיהרו להסיר את הפוסטים כעבור דקות. 

הפוסט של דוד ברזילי ב''באר שבע ביחד''  - והתגובות הנזעמות (צילומי מסך)

בצמוד למפעל וישי, מאחורי מפעל קוקה קולה ועד לכלא באר שבע שוכן הכפר בלתי מוכר אס-סיר. בצילומי לוויין של גוגל מפות מנובמבר 2011 רואים כמה אוהלים. כיום, יש שם מבנים יבילים, בתים והיישוב, שבינתיים אוכלוסייתו צמחה, התפשט גם לעבר הגבעות הסמוכות. בעלי עסקים בעמק שרה כועסים על כי לטענתם הרשויות נוהגות אכיפה סלקטיבית וכי יש מקומות בבאר שבע בהם איש כטוב בעיניו יעשה.  

הכפר אס-סיר אינו חדש. בשטח שבין עמק שרה לכלא באר שבע מתגוררים כיום כ-2,500 תושבים, שהגיעו לשם1994, אחרי שהממשלה פינתה אותם מממקום מושבם המקורי בנגב והעניקה להם את האתר הנוכחי. מכיוון שהוא במעמד כפר בלתי מוכר, קל לרשויות להתעלם ממנו ולהותיר את בעלי העסקים להתמודד איתו, אם הם ירצו. התושבים בכפר מאלתרים לעצמם את פתרונות המגורים ואמורים לעבור בעתיד למקום של קבע. אין מועד לפינוי והכל נמצא בשלבי תכנון.  למעשה, איש לא רואה את הכפר מרחוב הקוצר בעמק שרה: צמחייה עבוטה ויבשה מסתירה את נוף.

כפר אס-סיר: בנובמבר 2011, בצילום של גוגל מפות ולמטה, בשבוע שעבר



הפורום לדו-קיום הוא הגוף הכמעט יחידי המרכז מידע על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. לטענת בעלי עסקים בעמק שרה, הכפר צמח יש מאין בשנים האחרונות. בפורום לדו קיום מציגים תמונה אחרת: ''האזרחים הועברו למקום זה על ידי המדינה ממקום מושבם המקורי, השוכן כ-15 ק"מ מערבית למיקומם הנוכחי. תושבי הכפר נעקרו ממקום מושבם ההיסטורי בשנת 1954 על ידי הצבא, ולחלקם יש תביעות בעלות על קרקעות אלה''.

''חלק מתושבי הכפר נעקרו פעמיים נוספות עד שהתבקשו בשנת 1994 על ידי השלטונות להתיישב במקום הנוכחי. כמה מהתושבים נאלצו לעבור שוב על מנת לפנות מקום למסילת רכבת לנאות חובב, מסילה שעוברת כיום בתוך הכפר. בנוסף, חוצה את הכפר כביש בעל ארבעה מסלולים (כביש 40). המבנים בכפר הם צריפים הנתונים לפגעי מזג האויר והיעדרם של כבישים במקום הופך את התחבורה בכפר לקשה, במיוחד בתקופת הגשמים''.

עוד אומרים בפורום, כי הכפר קרוי על שם עץ אופייני לאזור. השם של אזור התעשייה הסמוך, עמק שרה, הוא שיבוש בעברית של שם הכפר''.

כפר אס-סיר, 2,500 תושבים בעמק שרה, צילום סלולרי

תושבי הכפר מקבלים את שירותיהם בשגב שלום (שְׁגִיבּ אַס-סַלָאם), מרחק 6 קילומטרים. הכפר לא מחובר למערכת החשמל ואספקת המים היא במשורה רבה.  לדברי הפורום לדו-קיום, הריסת בתים מתרחשת בכפר לעתים קרובות: ''בית הסוהר הסמוך, מסילת הרכבת, אזור התעשייה והכבישים כירסמו בשטחו של הכפר וכיום אַס-סִרּ מחולק לשלוש רצועות אורך צרות מצפון לדרום. יתרה מזאת, הכפר ממוקם באזור המיועד על פי תוכניות המתאר להיות אזור תיירות''.

הפורום לדו-קיום בנגב, שהיה יעד להתקפות רבות, הינו, בסופו של דבר, הגוף הכמעט יחידי המגלה עניין במה שקורה ביישובים הבלתי מוכרים בנגב. בעמק שרה יש מי שלא יודעים אפילו את שם הכפר השוכן בצמוד אליהם. אם תושבי הנגב שקופים בעיניי הממשלה בכל מה שנוגע לביטחון, תעסוקה, בריאות ואיכות חיים, תושבי הכפרים הלא מוכרים הם בלתי נראים. הכי קל זה לתקוף את מי שמנסים להעלות את מה שקורה בנגב לתודעת הציבור. לטפל בבעיות, זה כבר עניין אחר. 

מפת הכפרים הבלתי מוכרים מסביב לבאר שבע (מקור: הפורום לדו-קיום)
​​​​​​​

העיר באר שבע מוקפת מדרום, מזרח וצפון בכפרים בלתי מוכרים, ברובם, יישובים הקיימים כבר עשרות שנים, אחרים מלפני קום המדינה ורבים שהגיעו למיקומם הנוכחי אחרי שהממשלה פינתה אותם בשנות החמישים ממקום מושבם ושלחה אותם למיקומם הנוכחי. ברובם המכריע, הכפרים לא מחוברים לתשתיות. הם חיים עשרות שנים, מבלי שאיש יגלה בהם עניין מיוחד. אין בהם קרקע נדל''נית יקרה. הם יושבים במדבר, מסביב שממה וחול. לחלקם הגדול אין תחבורה מוסדרת. בחלק מהיישובים, הילדים נאלצים לחצות כבישים סואנים  כדי להגיע לבתי ספר. 

איש לא יודע באמת את ההיקף האמיתי של הבניה הבלתי חוקית בנגב – או רוצה להתמודד עם הבעיה הסבוכה. מאז קום המדינה ועד היום ישראל ניסתה ליישב את הבדואים בנגב באופן מסודר, ביישובים חוקיים. עשרות מיליארדי שקלים הושקעו ביישובים המוכרים, בעיר הגדולה רהט, במתן הזדמנויות בחינוך, בהקלות בקבלה להשכלה גבוהה. בקרב האוכלוסיה הבדואית חלו שינויים רבים ונוצר רצון לשפר את איכות החיים. יוצאים ללמוד, לקנות, רוצים לנסוע לטייל בחו''ל. הצעירים לא מנותקים מהרשתות החברתיות, רוצים בשינוי.

את הבעיות של היישובים הבלתי מוכרים איש לא הצליח לפתור משך עשרות שנים. וועדות קמו, הוצעו מתווים שונים ורובם נפלו בשל חוסר התאמה: שבטים שלא יכולים לגור אלה לצד אלה, צורת חיים שלא מתאימה לאופי התרבותי של השבט ולא פעם, היעדר רצון לקבל מרות.

''ההתיישבות הבדואית בנגב אינה בעלת מאפיינים לאומניים - מדובר בעניין של נוחות''

''ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב אינה ממניעים לאומניים, אלא מטעמי נוחות. כיום אין לישות לשטחים חדשים, אלא הרחבה של פלישות קיימות לשטחים. האכיפה המוגברת עשתה את שלה והבדואים לא פולשים לשטחים'', אומר עמיחי יוגב, רכז דרום בתנועת רגבים. ''האכיפה היא בעצם על פלישות חדשות בשטחים ולא על מה שקיים. זה משחק של חתול ועכבר. לרוב, מגיעים פקחים ומדביקים הודעה על המבנים הלא חוקיים. התושבים מזיזים קצת את המבנים ובפעם הבאה, התהליך יתחיל מחדש. אין פה ''חומה ומגדל'', זאת לא התיישבות רעיונית. זה לא המניע. המניע הוא הרצון לחיות קרוב לשבט''.

מה היקף הבניה הבלתי חוקית?  לאיש אין תשובה מדוייקת. יוגב מעריך כי ''מדי שנה נוספים בנגב 3,000 מבנים בלתי חוקיים''

לרוב, הרשויות מנסות ללכת בדרך של הסדרה ולתת לתושבים שטח חלופי מוגדר וסוג של פיצוי. יש המסכימים לפתרון ואחרים מתנגדים, מכל מיני טעמים. יש הסדרים שהצליחו ויש מקומות בהם המחלוקת נשאה תוצאות קשות, כמו בכפר אל-עראקיב.   

המרחבים העצומים בנגב ברובם לא מיושבים. חלק לא מבוטל מהקרקעות בנגב משמש שטחי אש ואימונים של צה''ל. לשטחים אלה, על פי בדיקות, אין פלישה. בצה''ל משקיעים גם מאמץ רב למנוע כניסה לשטחים אלה, בעיקר של מחפשי מתכות. לא בגלל הערך הכספי, אלא בגלל חשש שמישהו ייפגע מנפל - ולא אחת ילדים בדואים נפצעו פציעות קשות מנפלי פצצות בשטחי אימונים.

כפר אס-סיר, מבט מהאוויר (מקור: הפורום לדו קיום)


היום כבר ברור: מעבר צה''ל דרומה לא היטיב עם הנגב

התקווה שמעבר צה''ל דרומה יביא עימו עשרות אלפי תושבים חדשים לבאר שבע והנגב – נגוזה. על פי מחקרים שונים, מעבר צה''ל לנגב השפיע בצורה מועטה על האיזור. איזורי הביקוש בארץ נותרו כשהיו: גוש דן ותל אביב-יפו. הזדמנויות התעסוקה, השכר הגבוה וההיצע האורבני עושים את שלהם.

בבאר שבע אין הטבות מס, השכר בה נמוך משמעותית מזה המשולם במרכז הארץ, אך שכר הדירה ומחירי הנדל''ן כבר לא זולים. באר שבעים לא מעטים מעדיפים לעבור ליישובים בנגב בהם כן יש זיכוי במס. בנגב יש קרקע בשפע, אבל אין לה ביקוש, מכל מיני סיבות. כולם יודעים לדבר על החוויה המדברית, על עוגני תרבות והזדמנויות, אבל בסופו של דבר, בורחים בסוף השבוע לתל אביב. די לעמוד בבוקר ובערב בתחנת רכבת האוניברסיטה.  

היה ניסיון להקים חוות בודדים בנגב. חלקן של החוות הצליח, באחרות לא הצליחו להתמודד עם התנאים הקשים בשטח. חלקן הפכו למוקדי תיירות מדברית, אחרות ניסו להוות התחלה של נקודות יישוב – וזה פשוט לא הלך. הריחוק, היעדר התשתיות ובעיקר, העובדה שאנשים רוצים לחיות בעיר שיש בה הכל ובעיקר פרנסה – הביאו גם את הניסיון הזה לכדי מימוש חלקי מאוד. חוות הבודדים בנגב גם גררו ביקורת קשה מצד ארגוני ההגנה על הסביבה. 

בדלתיים סגורות, בקרב גורמי אכיפה וכן אצל מקבלי ההחלטות, חלחלה ההבנה שאת המצוקות של האוכלוסיה הבדואית בכפרים הבלתי מוכרים – וגם ביישובים, צריך לפתור בדרכים יצירתיות ובונות. מצד אחד, נעשה מאמץ להכניס את רשויות המדינה למרחב הבדואי. בין היתר, משטרת ישראל עושה מאמצים לגייס שוטרים בני העדה הבדואית ולהקים תחנות ביישובים. אחת הבעיות הקשות ביישובים – מוכרים ובלתי מוכרים, היא אחוז אבטלה גבוה מאוד. היישובים נמצאים באשכולות הכלכליים-חברתיים הנמוכים, יש להם בעיות בתשתיות והפערים גדולים בחינוך ובבריאות. 

כך למשל, מנסים לקדם היום מהלך בו צעירים מהכפרים הבלתי מוכרים יוכשרו במקצוע המסגרות. בבאר שבע לבדה חסרים 1,000 מסגרים ובשל תנופת הבנייה, כל איש מקצוע טוב נחטף. לצד הגברת האכיפה, ברור לכולם כי יש בעיית תעסוקה ויש פערים.

זאת ועוד: היישובים הבלתי מוכרים אינם מחוברים לתשתיות של מים וחשמל. בחלקם, הם מפיקים חשמל מתאים סולאריים ואת המים הם קונים במחירים יקרים. הילדים צריכים לצעוד ברגל קילומטרים רבים בדרך לבית הספר. במקרי חירום רפואיים, עלולים לחלוף דקות ארוכות עד שתגיע עזרה או שתהיה חבירה עם גורמי החירום.

האבטלה הגבוהה ביישובים הבדואים, פרי הזנחה רבת שנים, לא מותירה בפני הצעירים אפשרויות רבות

האבטלה הגבוהה מציבה בפני הצעירים בכפרים שני מסלולים: לעבוד קשה, ללמוד, להשקיע – וזאת עושה מרבית האוכלוסיה – או לנסות ''להביא את המכה''. הרוב בוחרים בדרך הראשונה ועליהם שומעים פחות: הם עובדים ביישובים או בבאר שבע. הם לומדים במכללות, באוניברסיטה, בקורסים שונים. המיעוט שבוחר בדרך לא טובה הוא זה המדיר עיניהם של הרשויות וגם של הנכבדים בעדה. הם יודעים שכל מקרה כזה פוגע בתדמית. 

בלי החלטות ממשלה אמיצות, השקעה מסיבית ומתן פתרונות הולמים, מה שהיה כאן ב-72 השנים האחרונות הוא מה שיהיה גם בעתיד – והבעיות רק יחריפו. 

ממשלת ישראל מודה בעצמה: תוך 20 שנה באר שבע תהיה עיר מעורבת חרדית-בדואית עם מיעוט חילוני

אפילו הממשלה מודה כי הנגב, בעוד 20 שנה, יראה שונה בתכלית ממה שהוא נראה היום: המועצה  הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הכינה כבר לפני שנתיים דוח, הבוחן את אוכלוסיית ישראל בשנים 2030 ו-2040. מטרת הדוח הייתה לתכנן את התשתיות, את המערכות הציבוריות, את התקציבים, את הדגשים בחינוך ולנסות לצפות את מארג החיים בישראל. 

הדוח התבסס על נתונים הסטוריים, על מגמות קיימות ומספק מספר תרחישים, מתרחיש שמרני, מבוסס נתוני העבר וקצבי גידול האוכלוסיה מבוססי הגירה פנימית וילודה ועד לתרחיש פחות שמרני, אם כי ההבדלים בין התוצאות אינם גדולים.

התחזית ל-2040: באר שבע חרדית בדואית (צילום מסך. מקור: המועצה  הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה)

על פי הדוח, בשנת 2040 יחיו במה שמכונה נפת באר שבע - מטרופולין שמרכזו בירת הנגב -  1.2 מיליון תושבים. באר שבע תהיה אחת הערים הצעירות בישראל, בשל הילודה הגבוהה בפזורה הבדואית. על פיי הערכות שמרניות בדוח, בבירת הנגב וסביבותיה לא פחות מ-חצי מיליון ילדים ובני נוער, דבר שיביא עדנה למערכת החינוך, לגני הילדים ולחנויות למוצרי תינוקות.  

משקל האוכלוסיה באיזור ישתנה אף הוא: היהודים החילוניים יהוו רק כ-43 אחוזים בבאר שבע וסביבותיה. הקבוצה השניה הגדולה היא האוכלוסיה הערבית באיזור, שתהווה 43 אחוזים מכלל התושבים. על פי הצפי, כמעט 14 אחוזים יהיו יהודים חרדים. 
כיום מהווה האוכלוסיה היהודית החילונית את הרוב בבאר שבע וסביבותיה (כמעט 60 אחוזים). בשנת 2040 העיר תל אביב תהפוך למובלעת יהודית חילונית (80 אחוזים מהאוכלוסיה), יחד עם חיפה, בה גם יהיה רוב יהודי חילוני.

על פי התרחישים, האוכלוסיה היהודית החילונית תתרכז בעיקר בנפת תל אביב ובנפת חיפה. ירושלים תהיה עיר של שלישים: שליש חילונים, שליש חרדים, שליש ערבים. נפת באר שבע,  לע פי הדוח, תהפוך להיות איזור מעורב, בה האוכלוסיה הערבית תהיה שקולה בהיקפה לאוכלוסיה היהודית החילונית.



תגובות

מעיריית באר שבע נמסר: ''בניגוד לטענות כפי שהן מועלות בשאילתא, עיריית באר שבע פועלת באופן שוויוני ובהתאם למדיניות האכיפה בנושא דיני התכנון והבניה בכל רחבי העיר.  בנוגע לפעולות האכיפה על חריגות הבניה של הפזורה הבדואית הקיימות בעיקר בשולי העיר, הן מתבצעות בהתאם ובשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה במדינה''.

ממשרד האוצר, האחראי על נושא אכיפת המקרקעין נמסר כי  "היחידה הארצית פועלת מזה כשנתיים לסיכול כל בניה לא חוקית חדשה במרחב. התושבים המתגוררים במקבץ צפויים לעבור לשכונה חדשה בשגב שלום. השכונה כרגע נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים".


קרא עוד:

מטרופולין ב''ש ב-2040: 1.2 מיליון תושבים, 44 אחוזים מתוכם בדואים

דוח של בנק ישראל: אקדמאי? איך לך הרבה מה לחפש בב''ש

לא מפתחים את הנגב: "השפעת מעבר צה"ל לנגב על תושבי הנגב מאכזבת"

דנילוביץ' מודה: מעבר צה''ל לנגב מתעכב - על רקע משבר התעסוקה

הפספוס של ב''ש: אנשי הקבע שעברו לנגב מעדיפים שכונות יוקרה מבודדות

300 מיליון שקל לפח: ביטול מעבר 8200 ''החלטה חפוזה שתפגע בנגב''

דוח: תרחישי אוכלוסיה אזוריים לישראל 2015-2040

תגובות

End of content

No more pages to load