• 18 אוקטובר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

בלעדי / יוזמה שצמחה בנגב: מפלגה יהודית-ערבית, בראשות בורג וא-סאנע

לשים את סדר היום האזרחי - ולא הפוליטי, במרכז העניינים: אברום בורג וטאלב א-סאנע בדרך להקמת מפלגה משותפת שתטפל בבעיות האמיתיות של יהודים ובדואים - ולא תעסוק רק בססמאות

טאלב א-סאנע (צילום: פייסבוק), אברהם בורג (צילום: דיוויד שאנקבון / CC BY 3.0)

מאת: משה פריאל, כתבנו הפוליטי

יו"ר הכנסת לשעבר אברהם (אברום) בורג יחד עם חבר הכנסת לשעבר טלאב א-סענא תושב הנגב, מקימים יחדיו מפלגה יהודית-ערבית חדשה. על פי סקרי עומק שערכו, המפלגה עשויה לקבל 4 מנדטים. א-סאנע, בן 58, נולד בכפר הבלתי מוכר תל-ערד בנגב, הוא בוגר האוניברסיטה העברית ועורך דין. הוא נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1992, כחבר במפלגה הדמוקרטית הערבית.

האם החלטתם סופית על הקמת מפלגה יהודית-ערבית דמוקרטית ציונית שתתמודד בבחירות הקרובות ומדוע?
א-סאנע:
"החלטנו להקים מפלגה יהודית-ערבית משותפת על בסיס אזרחות שווה ושוויונית שמציבה את סוגיית של השילוב וההשתלבות בראש סולם העדיפויות של חברה אחת שיש בה אזרחים ולא משנה אם יש בה יהודים, ערבים מוסלמים, נוצרים או דרוזים. אזרח הוא אזרח''.

''החלטנו לרוץ בבחירות הקרובות, גם אם הזמן קצר,  מתוך אחריות.  אין לנו מטרה לגרום לפילוג במחנה המרכז-שמאל אלא להוסיף בוחרים שלא השתתפו ולא הצביעו כי לא היה להם למי להצביע. יש ברחוב הערבי 500 אלף בוחרים שלא השתתפו בבחירות האחרונות ואנחנו נשתדל לתת להם את התשובה. ביצענו סקר אחד שנתן לנו 4 מנדטים. אנחנו עשינו סקר עומק רחב יותר שאת התוצאות נקבל בסוף השבוע ועל פי זה נחליט''.

מי האנשים הנוספים שהצטרפו למפלגה?
''כמובן אברהם בורג ,יונה יהב ושלמה מולא. ברחוב הערבי יש לנו את מוחמד דראושה, מורד אל-סנע  ונוספים. נבחרת ראויה ביותר''.

הרשימה המשותפת קיבלה השבוע 10 מנדטים בסקר שפרסם ערוץ 12, אבל טרם גבשה רשימה סופית...
''עיכוב בהרכבת הרשימה מעלה את האכזבה והמריבות הפנימיות, משדרת  לבוחר כי השיקול המפלגתי והאישי גובר על האינטרס הציבורי וזה גורם לירידה באחוז ההצבעה של הציבור הערבי. בבחירות הקודמות ההתחברויות היו בדקה התשעים. אני מאמין שגם הפעם ימשיכו וימשכו את המהלכים של ההתחברות במיגזר הערבי עד לרגע האחרון".

בביקור ניחומים אצל נשיא המדינה, ראובן ריבלין (צילום: פייסבוק)​​​​​​​

עושה רושם שאין לך סימפטיה לרשימה המשותפת?
"לא אין לי!"

זה מביא אותי לשאלה: לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הקמת מפלגה בשם "הרשימה הערבית" ודומה היה שמטרתה  הייתה לצאת כנגד הרשימה המאוחדת. למה?
"אתה צודק .מאחר שאני לא מאמין בהתחברויות על בסיס כיסיאולוגיה, היות שהרשימה לא על בסיס של אג'נדה משותפת, אני לא רואה מה המשותף בין חד"ש הקומוניסטית לאיסלאם. חיבור זה הוא משיקולים של אינטרסים צרים והיא רוצה לרכוש לעצמה מונופול על החיים הפוליטים של הציבור הערבי. לא כל הערבים הם באותה דעה. למשל, אנחנו היום באים ואומרים שאנחנו רוצים להקים מפלגה שהאזרחות היא הבסיס שלה ולא הזהות הלאומית, אתה יהודי-ציוני, אני ערבי-פלשתיני אבל בנוסף לזהות הלאומית יש לנו זהות אזרחית, כאזרחים במדינת ישראל.

''השיח האזרחי נכחד במפלגות הערביות. אנחנו רוצים להציע שיח אזרחי במרחב הקיים . ביהדות שלך אין לי מקום. בפלשתיניזציה שלי אין לך מקום.במרחב  הדמוקרטי יש לשנינו מקום ואנחנו רוצים להציב את זה במרחב הדמוקרטי המשותף''.

''בנוסף, אנחנו רוצים להיות חלק ממקבלי ההחלטות. אנחנו מראש אומרים שלא נהיה באופוזיציה. אנחנו לא תנועת מחאה. אנחנו רוצים לשחק את המשחק הפוליטי כמו שהחרדים משחקים אותו ונהיה חלק מהממשלה על פי קווי יסוד מוסכמים, מקובלים וסבירים זאת בניגוד למפלגות הערביות שכל הזמן באופוזיציה ולא עושים שם כלום, מלבד למחות ולשמש שק חבטות וסדין אדום לימין''.

וידאו: ראיון עם טאלב א-סאנע (צילום: משה פריאל)



עם יד על הלב, האם הצהרת הרשימה המשותפת על פירוקה עם פיזור הכנסת לא הייתה טעות?
"בהחלט טעות. הם שיחקו לידיו של בנימין נתניהו ונתנו לו הזדמנות שנייה ומנעו אפשרות למתן מנדט לגנץ להקים ממשלה חלופית. הם עשו טעות והשיקולים לא היו ציבוריים, אלא אישיים צרים ואנוכיים".

האם לדעתך יש ייצוג הולם של חברי כנסת בדואים ברשימה המשותפת?
"לא. אני חושב שהציבור הבדואי והנושא הבדואי הוא בסולם עדיפויות גבוה ובעיה בוערת בחברת הערבית עם מסה גדולה של בוחרים ואני חושב שבתוך כל רשימה חייב להיות ייצוג לנגב, לאשה, לגבר ולתת גוון בכדי לאפשר גם לעלות את הנושאים למשל הנגב, לסדר היום הציבורי''.

ב-1992 נבחרת לראשונה לכנסת היית בין השאר יו"ר וועדה האם אתה יכול להצביע על פעילות כל שהיא שקדמת עבור תושבי הדרום והנגב?
"כן. הייתי שותף לכל החקיקה של "חוקי הנגב", ההטבות במס, קצבאות הילדים, ביטול מס רכוש, הכרה ביישובים הבלתי מוכרים. באותה תקופה הייתה הקפאה של הריסת בתים וזה עלה בצורה רצינית לסדר היום הציבורי. פעלתי בנושא עידוד ההשכלה הבדואית בקרב האוכלוסייה הבדואית ואין ספק שהיה שינוי מגמה. בנוסף פעלתי לקידום תהליך השלום''.


''השיח האזרחי נכחד במפלגות הערביות. אנחנו רוצים להציע שיח אזרחי במרחב הקיים. ביהדות שלך אין לי מקום. בפלשתיניזציה שלי אין לך מקום. במרחב  הדמוקרטי יש לשנינו מקום ואנחנו רוצים להציב את זה במרחב הדמוקרטי המשותף''




בעבר נחשבת כבעל עמדות מדיניות מיליטנטיות, יש אומרים קיצוניות ולא הססת לבטא זאת מעל כל במה. בשנת 2005 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה פלילית נגדך בשל יציאה שלא כדין למדינה המוגדרת מדינת אויב, בעקבות נסיעתך לסוריה ופגישות עם בכירים במשטר הסורי.  התנגדת לשירותם של צעירים בדואים בצה"ל ועוד .האם משהו השתנה בעמדותך?
"יש דברים שהשתנו ויש כאלה שלא. כולנו עוברים שינויים. המציאות גם השתנתה".

בנאום בפורום ברשות הפלסטינית (צילום: פייסבוק)

לא בכדי אני שואל. אתה עומד להקים מפלגה משותפת יהודית-דמוקרטית-ציונית וערבית. אין סתירה?
"אני חושב שאני ערבי פלסטיני מאה אחוז, לא חמישים אחוז. אם בתקופה מסויימת הייתה מגמה להדגיש את המימד של הזהות הלאומית שלי, כיום אני במקום של דווקא להדגיש את ממד האזרחות שלי ואני חושב שבמאבק זה אנחנו לא יכולים לעשות מאבק ערבי בלבד.

''המאבק למען שוויון הוא מאבק משותף מאבק אזרחי משותף ולכן אני מעדיף שלהיות  ערבי זה לא אג'נדה פוליטית. אין ספק שחלק מהאגנדות שלי השתנו, אבל יש חלק מהדברים שהם חשובים כמו נושא השלום הכולל והשתלבות של מדינות ערביות במזרח התיכון. אני חש שאנחנו התעסקנו והדגשנו את המעמד הלאומי והזנחנו במידה מסויימת את העניין האזרחי".

מדוע לדעתך כל ניסיונות ההסדרה של ההתיישבות הבדואית עד היום כשלה?
"בגלל צרות עין. כאשר הממשלה רצתה להכשיר את חוות המתיישבים היהודים הבודדים עשתה זאת במהירות. כדי להכשיר את היישובים הבלתי מוכרים זה לוקח שנים. כשאנחנו מדברים על הנגב, שהוא שטח ענק, 60 אחוזים משטחה של מדינת ישראל, הבדואים מהווים יותר מ-30 אחוזים מתושבי הנגב, בעוד שכל השטח שהם מחזיקים הוא פחות מ-3 אחוזים.

האחריות ניתנה לפקידים ועסקנים לאנשי מינהל מקרקעי ישראל שלא רואים בבדואים אזרחים. יש צורך בשינוי תפיסה וגישה שרואה בבדואים אזרחים שווים שזכותם להתיישב בכל מיני צורות כמו קיבוץ או מושב חקלאי, בדיוק כמו  ליהודים .כל עוד שלא רואים בבדואים אזרחים שווים  ורואים אותם כפולשים, ישנה בעיה. הבדואים רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, מי שמונע מהם היא המדינה".

האם ישנה הקצנה בקרב המגזר בעיקר אצל הצעירים?
"הקצנה אין. יש תיסכול ואכזבה. הצעירים רואים את שקורה סביבם, כמו השכנים היהודים ולא מוכנים לקבל פחות אז ברגע שאתה מפלה את הבן שלך, אתה גורם לו שיחיה בתיסכול ובתחושת אפליה''.

''אנו עדים לתופעה מבורכת בשנים האחרונות: יותר ויותר צעירות וצעירים בדואים  רוכשים השכלה באוניברסיטת בן גוריון, בסמי שמעון ובמכללות השונות. מעמדה של האשה הבדואית השתנה. מה אתה צופה שיהיה בעשר השנים הקרובות?"
"המגמה היא עולמית. הדבר יילך והתחזק כי אנשים מבינים שהשכלה היא פתרון להתמודדות עם עוני ואבטלה. בדיוק כמו שקרה ליהדות העולם במדינות השונות בעשורים הקודמים ששאפו לקדם את עצמם להשפיע ולקבל הכרה''.

תגובות

End of content

No more pages to load