• 14 נובמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

בת 68 נפטרה בביתה בשכונת רמות - והשכנים לא שמו לב

צוות זק''א הוזעק הבוקר לדירה ברחוב האנדרטה בשכונת רמות, בעקבות מציאת גופת אישה ערירית במצב ריקבון מתקדם. מתנדב זק''א: ''הגעתי לזירה, ידעתי במי מדובר, עצב גדול, הלם''. מתחילת השנה, זהו המקרה ה-19 בב''ש

זירת האירוע בבאר שבע (צילום: דוברות זק''א)

גופת אישה ערירית, בת 68, במצב ריקבון מתקדם, נמצאה מעט אחרי השעה 11:30 בדירה ברחוב האנדרטה בשכונת רמות בבאר שבע. שכנים, אשר חשו בריח ריקבון עולה מאחת הדירות, הזעיקו את המשטרה וצוותי זק''א. מתנדבי זק''א הגיעו לזירה הקשה.

המתנדב שהוזעק לטפל במקרה ידע מיידית במי מדובר: לא אחת, הוא סייע לה, במיוחד באוכל לקראת החגים. מדובר באישה ערירית, שאין לה קרובי משפחה בארץ וגם מעולם לא נשאה. היא סבלה מבעיות בריאות וככל נראה, נפטרה בפתאומיות לפני שבוע. רק כאשר שכניה הבחינו בריח רע עולה מדירתה, הזעיקו את המשטרה. מתדנבי זק''א שהגיעו למקום מדברים על זירה מאוד קשה ועצובה. היה עליהם להיעזר במסכות ובציוד מגן על מנת לפנות את גופת האישה מהזירה ולשמור כמובן, על כבודה. 

מתחילת השנה נמצאו בבאר שבע 19 גופות של אנשים עריריים, בהם ניצולי שואה החיים בגפם. דובר זק''א, אליעזר סמט, קורא לעירנות, לגבי דיירים עריריים: ''היו לנו בבאר שבע סיפורים קורעי לב, של אנשים שנפטרו בגפם. ישנה עליה במספר הנפטרים בחודשי הקיץ. לעיתים, חולפים ימים עד שמישהו שם לב לחיסרונו של שכן. כיום, אנשים יכולים לגור באותו בניין ולא להכיר אחד את השני''.

''התמנדבים שלנו מגיעים לזירות מאוד קשות, של אנשים שנפטרו או גססו לבדם, מבלי שאיש ישים לב, כפי שקרה במקרה הנוכחי בשכונת רמות בבאר שבע. חובה לדאוג לקשישים העריריים, לוודא מדי פעם שהכל בסדר איתם. לא תמיד שקט מדירה יכול להיות סימן טוב''.  מתנדבי זק''א הם אלה, לא אחת, שחולקים את הכבוד האחרון לאותם עריריים, בהם ניצולי שואה, קשישים חולים, גברים ונשים שאין להם משפחות בישראל. הצוותים עושים עבודת קודש של ממש, לפעמים בזירות קשות. בבאר שבע היו לא מעט מקרים כואבים: ערירי שנפטר וחיות המחמד בביתו כרסמו בגופתו. ערירי ששם קץ לחייו יחד עם חיית המחמד שלו. מקרים כואבים. 

''כלל האירועים בהם מטפלים מתנדבי זק"א בבבאר שבע והסביבה הם אירועים קשים בפני עצמם המצריכים תעצומות נפש ואנרגיות רבות למתנדבים כדי שיוכלו לטפל בזירות הקשות במקצועיות וברגישות אבל כשאנחנו מקבלים בביפר הקפצה על אירוע 'ריקבון' באירוע בה מוצאים דמות אדם במצב של איבוד צלם אנוש (במצב ריקבון) זה מצריך תעצומות נפש מיוחדות אלו מראות קשים שאדם לא מסוגל להכיל'', אומר אליעזר סמט.

''כל הקפצה וטיפול במקרה הוא טיפול מיוחד יש בו הרבה מסירות נפש וכוחות ותעצומות נפש וביחוד עבודת צוות הדוקה כדי לשמור על המתנדבים מפגיעה נפשית, כל מתנדב יעשה מה שהוא מסוגל ויכולת התמודדות הנפשית שלו מה שאני כראש הצוות יחלק להם תפקידים לפני הכניסה לאירוע ולשמור עליהם במהלך האירוע וגם בתקופה אחריו''. 

אנשים גלמודים, קשישים שאיש לא מתעניין בהם בחייהם או במותם

''הסיפורים האלו קשים מאוד מדובר בקשישים, עריריים, גלמודים, ניצולי שואה, אנשים שחיים לבד או אוכלוסיות מוגבלות לרוב אין להם משפחה או משפחה שלא בקשר איתם או רחוקים מהם. או משפחה דלה כמותית, שהתוצאה היא מאוד קשה אנחנו מתנדבי זק"א מוצאים אותם במצב שפלותי ביותר כאמור איבוד צלם אנוש ממש. פשוט ששוכחים אותם בבית ואף אחד לא מתעניין בהם ביום היום האם הם חיים או צריכים סיוע כלשהוא''.

וידאו: קמפיין המודעות של זק''א (צילום: דוברות זק''א)

''האנשים האלו לפעמים עוברים אירוע לבבי או נופלים ומקבלים מכה קטנה אם זה בהחלקה בבית או נפילה באמבטיה. או כל מקרה רפואי אחר וככה עובר זמן כשהם במצוקה ולא יכולים להציל את עצמם עד כדי מוות קשה וימצאו אותם רק לאחר שהשכנים מריחים ריח קשה עד בלתי נסבל ומזמינים את המשטרה שפורצים לבבית והם מזניקים את מתנדבי זק"א לבוא ולטפל בזירות הקשות של כבוד המת, בחורף יכול להיות שבועיים ויותר עד שירגישו את הריח ,בקיץ קצת פחות בגלל החום עד שהשכנים מרגישים ריח מוזר ובנתיים הגופה נכנסת למצב ריקבון עד מתקדם עם איבוד צלם אנוש''. 

''המתנדבים לובשים מדים מיוחדים וגם מסכות מיודות כדי שיוכלו פיזית להיכנס לזירה הקשה, הטיפול בזירה לוקחת מספר שעות שלא פעם חלק מהמתנדבים בורחים החוצה מהזירה מקיאים את נשמתם כי זה מדי קשה להם ובתור בני אדם לא מצליחים לטפל. וכל זה לא עוזר לברוח מהריח הדמיוני אחרי טיפול בכזה אירוע למרות המסיכות וכל הציוד 

לרוב התקשורת לא תדע ורוב התושבים כלל לא יהיו מודעים לסיפורים הקשים האלו מתחת לאף שלהם מלבד השכנים שבוכים ביחד עם המתנדבים ואומרים כמה חבל שלא שמנו לב אליו לשכן לפעמים השכנים יגידו מילים לשבחו של הנפטר ותמיד יצטערו שלא בדקו בשלומו ונשאר להם רק לראות את המתנדבים בסיום הטיפול הקשה כשדמעות בעיניהם ושואלים את עצמם בקול אולי יכלו היה למנוע את האסון הכבד הזה ובעיקר למנוע את האסון הבא''.

​​
''זה בעצם מה שאנחנו בזק"א היום נותנים דגש כדי לזעוק את זעקת הקשישים והערירים ולבקש מעם ישראל דייייי מספיק עם האסונות האלו:

הקמפיין בסלוגן "שכן שים לב אם אני חסר" "שכנה שימי לב אם אני חסרה," דפיקה אחד בדלת פעם ביום תבדקו אם הכול בסדר אל תציעו להם כוס קפה אם קשה לכם סך הכול להתעניין בשלומם, בטוח שיצילו חיים וגם אולי להחזיר את קשרי הקהילה בשכונות בבניינים ולאנשים שאין להם מי שיתעניין בשלומם או לדאוג להם.

אנחנו נמצאים כבר כמעט בשנת 2020 ואנחנו צריכים לדעת לחיות אחד עם השני ולא אחד ליד השני בטוח שעם זה נוכל למנוע את האסון הבא.



תגובות

End of content

No more pages to load