• 07 דצמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

יום לבחירות: גם הפעם המועמדים לא דיברו על הנגב, אלא על עצמם

החשש הכי גדול של קברניטי הנגב הוא מפני מערכת בחירות שלישית - אם הנבחרים מחר לא יצליחו להקים ממשלה יציבה. 2019 הייתה שנה אבודה, בה הממשלה אפילו לא הצליחה לדאוג לביטחון תושבי האזור

הבחירות האחרונות, קלפי בב''ש (צילום: דני בלר)

יותר מתוצאות בחירות בלתי צפויות, בשל אחוזי הצבעה נמוכים, פעילים פוליטיים בדרום חוששים מסיבוב שלישי. אחוז ההצבעה הולך ויורד ממערכה למערכה ובמטות השונים בדרום עושים כל דבר אפשרי לגרום למצביעים לצאת מחר לבחור, בפעם השניה תוך שנה, בבחירות לכנסת. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-9 בפאריל, אחוז ההצבעה בבאר שבע היה נמוך: 61.34%, הרבה יותר נמוך מאחוז ההצבעה הממוצע, שעמד על כמעט 69 אחוזים ונמוך מהבחירות לכנסת ה-20, שבבאר שבע עמד על 62.86%. סמיכות המערכות, לצד היעדר העניין של המפלגות למה שקורה בנגב, עלולי להביא לאחוזי הצבעה עוד יותר נמוכים.

אחוזי הצבעה נמוכים עלולים להוביל את ישראל לסיבוב שלישי: במצב כזה, עיקר הנהנות הן רשימות קטנות, שכן המשקל של קול עולה. שתי הרשימות הגדולות עלולות לראות עצמן מתקשות לנהל משא ומתן עם שברי מפלגות. לכנסת ה-22 מתמודדות 30 רשימות, שרבות מהן לא יעברו את אחוז החסימה (3.25%). על פי הסקרים האחרונים, לאף אחד משני הגושים אין רוב מוחלט ללא התגייסות לשון מאזניים. 

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 (איור: אורי פרקש / CC BY SA 4.0)
​​​​​​​



סיבוב שלישי ישים את ישראל לצדה של ספרד, אשר לא מצליחה להרכיב קואליציה יציבה והולכת לבחירות בפעם הרביעית תוך 4 שנים. גם האיטלקים מתקשים להקים ממשלות יציבות. 

מערכת הבחירות לכנסת ה-22 מיעטה לעסוק בנגב, למעט הצהרות על הקמת וועדות לבדיקת התכנות הקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים (עליו מדברים כבר 40 שנה) ולאבטחה שבסיסי המודיעין ירדו לליקית, שבינתיים הפך לאתר אשפה. לא זו בלבד, אלא שבשנים האחרונות חמאס בעזה הוא זה הקובע את סדר היום: רוצה - מעלה את גובה הלהבות ומכניס את האיזור לסבב לחימה. לא רוצה - מעניק ''שקט'' מתעתע שמופר על ידי בלוני תבערה ונפץ והפגנות ליד הגדר. לא שלום ובטח לא ביטחון, וזו עובדה בשנים האחרונות. למעשה, בימים אלה צה''ל נמצא בהיערכות שיא לאורך הגדר וכיפות ברזל פרוסות בנגב, בשל חשש שחמאס יבקש לשבש את יום הבחירות. על פי חמאס, הוא מתכוון לחדש את הפרות הסדר הליליות. ממשלת ישראל אינה מסוגלת להעניק ביטחון לתושבי הדרום, כפי שאינה מסוגלת להעניק לה שירותי בריאות ברמה נאותה או תעסוקה איכותית. אלה עובדות הנמתכות באין ספור בדיקות עומק. 

בבחירות האלה כולם דיברו על גושים, אף אחד לא דיבר על פתרונות ייחודיים לנגב. הממשלה לא מסוגלת לקום, בגלל משחקי אגו, אז היא עוד יותר מתקשה למשול או לתפקד. מזה כמעט שנה מערכות ממשל משותקות וראשי רשויות אינם יכולים לעובוד מולן, כי אין לאף אחד סמכות להחליט החלטות דרמטיות בממשלה מעבר. עשרות פרויקטים חיוניים לעיר באר שבע מוקפאים, עובדה שראש עיריית באר שבע הזכיר לא אחת בישיבות המועצה. בין התוכניות שהוקפאו, כאלה הנוגעות לפיתוחה העסקי של באר שבע, המובילה, מבין הערים הגדולות, באחוז העסקים הנתונים בסכנת סגירה. 

זאת ועוד: אין מי שיחליט החלטה שוברת שוויון בתחום הדיור. הסכמי הגג שנתחמו לפני שנים לא מתממשים ולקרקעות בבאר שבע פשוט אין ביקוש. די לעיין בתוצאות המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל ולראות לכמה מהם אין בכלל מציעים. יש בניה בבאר שבע, רוכשים דירות, אבל לא בהיקפים עליהם חלמו קברניטים וקבלנים כאחד. גם קברניטים וגם נציגי הקבלנים נתנו ביטוי לדאגתם מהמצב. 

לפני חמש שנים, כשנתחמו הסכמי הגג, דובר על הגעת עשרות אלפי תושבים חדשים לבאר שבע. היום כבר ברור לכולם שזה לא קרה ויש אפילו הגירה שלילית מהעיר. חלק מהעוזבים אפילו לא מתרחקים הרבה: עוזבים לאופקים, עליה חלים חוקי הנגב. אחרים עוזבים לאיזורי הביקוש שבין גדרה לחדרה ויש גם מי שעוזבים לחו''ל. 

וזה רק חלק קטן מהבעיות של הנגב: לוקח לממשלה שבוע שלם למצוא תקציבים עבור 30,000 ילדים בפזורה, שלא התחילו את שנת הלימודים כי לא היה מי שידאג להם. רהט הינה העיר השניה בגודלה בנגב והעיר הערבית השניה בגודלה בישראל, אחרי נצרת. עם זאת, רהט, כמו מרבית היישובים הבדואים בנגב, נמצאת הדירוג הסוציואקונומי הנמוך ביותר. כעיר גדולה, רהט עדיין במצב סביר לעומת יישובי הפזורה. גם בנושא זה לא נשמעו כמעט קולות.

הליכוד, העבודה והבית היהודי ישבו ביחד בבאר שבע, אבל לא בממשלה (צילום: דני בלר)​​​​​​​

מערכת הבחירות הנוכחית יכלה להיות הזדמנות נפלאה להציף את כל הבעיות של הנגב, אבל זה לא נעשה. המועמדים נהגו תקשורת פחות או יותר חד סטרית, נפגשו עם קהל מפולח היטב, שבעיקר מחא כפיים. הבעיות נשארו במקומן: מפרנסה ועד ביטחון, בלי ממשלה מתפקדת, המצב עוד יכול להחמיר. ראשי הרשויות יודעים שהם יעמדו בחזית, לא חברי הכנסת או השרים. 

החשש במערכת הבחירות הנוכחית הוא כפול: אדישות מצד הבוחרים, שתוביל לאחוזי הצבעה נמוכים. חוסר יכולת, גם הפעם, להרכיב קואליציה רחבה. קואליציית 61, פירושה קואליציה שחבריה מרותקים למשכן ואשר יש בה סיכויים כי אחד מחבריה יעלה דרישות לא הגיוניות. היא יכולה לשרוד את השנה הראשונה, אבל תתקשה להוביל מהלכים. 

מערכת בחירות שלישית, תהיה לא רק חסרת תקדים אלא גם תזיק נזק נוסף לזה שכבר נעשה לנגב. ראשי הרשויות באיזור עוד איך שהוא מצליחים להתמודד עם מערכת הבחירות הנוכחית, שגרמה להם לבזבז שנת עבודה. מערכת בחירות נוספת, במקרה שאף אחד מהמועמדים לא יצליח להרכיב ממשלה יכולה להפוך גם את 2020 לשנה אבודה. במקרה של הנגב, זה אפילו יכול לחרוץ את גורלו של האיזור. 



​​​​​​​

תגובות

End of content

No more pages to load