• 12 דצמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

לכל חג יש מוצאי חג: סוגיות בוערות בנגב שהממשלה הבאה חייבת לפתור

בעוד שהפוליטיקאים משחקים משחקי אגו שיובילו את כולנו למערכת בחירות שלישית, לבאר שבע והנגב יש בעיות שפתרונן דחוף

עסק סגור בב''ש. עסקים קטנים ובינוניים בעיר הכי סובלים - והם המפרנסים העיקריים בעיר (צילום: דני בלר)

1. בלי ''שובר שיוויון'', באר שבע תמשיך להוביל בהיקף העסקים בסכנת סגירה

כבר שנים, שבירת הנגב מובילה בהיקף העסקים בסכנת סגירה וכך גם השנה, בדו''ח שפרסמה חברת דן אנד ברדסטריט ועוסק בדירוג הרשויות המקומיות DUN'S100 לשנת 2019. על פי הדוח, באר שבע הינה ''העיר הכי מפוקפקת לעסקים – העיר עם האחוז הגבוה ביותר של עסקים בסכנת סגירה ובהתאם, שיעור אבטלה''.

על פי נתוני שירות התעסוקה, העיר באר שבע ידעה שיאים באבטלה בתחילת העשור. ברבעון הראשון של 2010 האבטלה בבאר שבע גירדה את 9 האחוזים. על פי הדוח, היקף האבטלה המוערך בבאר שבע עומד על כ-4.9 אחוזים. ברבעון הראשון של 2019 הוא החל לעלות מערך של 4.3 אחוזים. יש הטוענים כי הנתון הזה לא מבטא את ההיקף האמיתי של האבטלה בבאר שבע וכי התנונים בפועל גבוהים ביותר: יש עובדים במשרות זמניות או מזדמנות, ששקופים למערכת. יש עובדי פרילאנס, שלא תמיד מגיעים לשכר מינימום והמערכת אינה סופרת אותם.

למה כל כך הרבה עסקים בבאר שבע נמצאים בסכנת סגירה? בהיעדר תעסוקה איכותית בעיר, רבים פונים לפתיחת עסק ללא ניסיון קודם או על בסיס הבטחות לא מבוססות ש''השטח בוער''. בין היתר, פיצריות, דוכני ''אוכל רחוב'', מעבדות סלולר, חנויות בגדים - נמנים עם אלה שאם לא עומדים עם היד על הדופק, עלולים להיסגר. התחרות קשה. בענף המסעדנות רף הכניסה גבוה ומחייב ניסיון וידע. בתחום הביגוד הקניות המקוונות שברו את השוק.  יש גם עניין של תרבות בילוי: ניתן לראות באופן מובהק את ההבדלים בין השכונות הסטודנטיאליות, לבין שאר שכונות העיר.

אבל מעל כל אלה, עומד עניין ההכנסה הפנויה: השכר בבאר שבע נמוך (על פי בדיקת ALLJOBS) וההוצאות על סעיף המחיה גבוהות. אחרי שגומרים לשלם משכנתא או שכר דירה, ארנונה ומסים, לא נשאר הרבה. יש מי שלא נשאר להם בכלל ונזקקים לאשראי גבוה ומסוכן. 

הפתרון: לו הייתה בישראל ממשלה מתפקדת, יכלו נציגי ציבור לפנות לראש הממשלה להחזיר לבאר שבע את חוקי הנגב, בהם חידוש המענקים בתחום הדיור, הקלות במיסוי ואפילו, הקלות במס דוגמת אלה הנהוגות באילת. על מנת שלא יהיו קומבינות, ניתן ליצור מנגנון אימות שההנחות יינתנו רק למי שמרכז חייהם באר שבע והם גרים בעיר ולקבוע ענישה קשה למי שינסה לרמות.

אותו מנגנון צריך להיות מפועל ברהט, העיר השניה בגודלה בנגב. היקף העסקים בשכנת סגירה ברהט עומד על יותר מ-19 אחוזים והאבטלה נעה סביב 11 אחוזים. לא ייתכן מצב בו כלכלת שתי הערים הגדולות במרחב שרויות במצב קשה. במקביל, צריך לעשות בדיקה מחודשת במסים העירוניים - ולהקל היכן שצריך. חבר מועצת העיר משה ינאי חוזר על הדברים האלה כמעט מדי ישיבה, אבל עם כל הרצון הטוב מצד קברניטי העיר, אין עם מי לדבר בממשלה. אין ממשלה וספק אם תקום כזו בזמן הקרוב. כיום מדברים על סיבוב בחירות שלישי אי אז במרץ-אפריל 2020.

2. בלי רכב פרטי, קשה לזוז בבאר שבע: בעיית התחבורה הציבורית

נתוני עמותת אור ירוק מראים כי 66% מתושבי אזור הדרום מעידים כי הם מגיעים ממקום למקום באמצעות רכב פרטי. לעומתם 21% בלבד משתמשים באוטובוס. 25% מבין הנשאלים קבעו כי אין תחבורה ציבורית זמינה מביתם למקום העבודה או הלימודים. 55% מהנשאלים ציינו שהם לא משתמשים בתחבורה הציבורית כי הם לא רוצים להיות מוגבלים ללוחות הזמנים שלה, 43% קבעו כי התחבורה הציבורית לא נוחה להם ונוח יותר ברכב. 67% היו רוצים לנסוע בתחבורה הציבורית לו הייתה נגישה ונוחה.

קשה להגיע למרכזי התעסוקה. בשעות השיא העומסים קשים ואם רוצים לנסוע לראות סרט, צריך או רכב פרטי או מונית יקרה. פעם היה חלום להגיע מתל אביב לבאר שבע בפחות משעה. דיברו על רכבת מהירה בין באר שבע לתל אביב שמשך נסיעתה פחות משעה והדבר אפילו מוצג בסרט התדמית ''באר שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל''. במציאות, הנסיעה לבאר שבע ברכבת אורכת 70 דקות ברכבת מהירה וכמעט שעתיים ברכבת בקו מאסף. עצה: אם אתם אמורים לנסוע לתל אביב או לחזור ממנה ביום חמישי, היו סבלניים: הרכבות עמוסות.

התדמית והמציאות: סרטון על יתרונותיה של ב''ש (יוטיוב), רכבת עמוסה מתל אביב לבאר שבע, כמעט שעתיים נסיעה (צילום: דני בלר)

מה שהממשלה לא עושה, עושים גופים פרטיים: בבאר שבע משגשגות מוניות ה''גט-שבת'', שמחירן נמוך משמעותית ממונית רגילה. במשרד התחבורה דיברו על הפעלת מוניות שירות בבאר שבע ואפילו יצא מכרז בחודש מרץ. בינתיים, העניין נמצא בהליכים. מכוניות זה עסק מניב: הדלק יקר, דוחות החניה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה, אך בלעדיהן קשה לזוז בעיר.

הפתרון: לעודד מעבר מרכב פרטי, לתחבורה ירוקה, דוגמת אופניים חשמליים, בניית רשת נתיבים ייעודית לאופניים. לעמוד למשרד התחבורה על הראש כדי שיקצה עוד רכבות ועוד קווי אוטובוסים לבאר שבע. הבעיה היא שאין כרגע ממשלה מתפקדת. לכשתקום ממשלה, ניתן יהיה לטפל גם בזה. 

3. ביטחון אישי והביטחון במרחב: סבב אחרי סבב, מבצע אחרי מבצע, הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם לעבר מטרות בישראל התרחש ב-16 באפריל 2001 ומאז, אף אחת מהממשלות שכיהנו לאורך כמעט 19 שנה, לא מצאה מענה לסוגיית ביטחון תושבי הנגב. גם עכשיו, תחת ממשלת המעבר שככל הנראה הולכת להיות איתנו עוד הרבה זמן, בנגב יודעים שהולך להיות ''סבב'' או מלחמה. למעשה, גם במהלך החג היו ניסיונות חדירה של מחבלים, רק שהם לא דווחו.

המצב בעזה נוראי. שלטון חמאס הביא את 2 מיליון תושבי הרצועה לעוני, לאבטלה של כמעט 50 אחוזים, לאחוזי תחלואה גבוהים בשל היעדר מים זורמים נקיים. בישראל מרבים לדבר על מיטוט שלטון החמאס כפתרון. במזרח התיכון יודעים את מי מפילים, אבל אף אחד לא ערב לכך שיעלה בעזה שלטון של חובבי ציון. את המושכות בעזה עלולים לקחת האירנים, שכבר כיום מבקשים אחיזה ברצועה. 

זירת פשיעה בב''ש (צילום ארכיון: דני בלר)​​​​​​​

הביטחון האישי בנגב הוא עניין אחר לגמרי: עבריינות הכביש, עבריינות רכוש וקטטות, הם חלק קטן מהבעיה. כמו שיש ממשלת מעבר, יש גם מפכ''ל זמני. השר לביטחון פנים לא רוצה למנות מפכ''ל קבוע. שיהיה ברור: לשוטרים בשטח לא משנה אם המפכ''ל קבוע והשוטרים בנגב מכירים את המפכ''ל הנוכחי, ניצב מוטי כהן, שהיה למנויו כ-מ''מ  מפכ''ל מפקד המחוז הדרומי. 

הפתרון: אם רוצים לשווק את באר שבע והנגב כחלופה לתל אביב, שתמשוך אליה אוכלוסיה חדשה, כפי שדובר בהסכמי הגג, צריך שהיה פה ביטחון. אנשי היי טק לא יבואו לפה, אם הם יודעים שהמכונית שלהם עלולה להיעלם, הבית שלהם בשכונה היוקרתית עלול להיפרץ או הילד שלהם עלול להיפצע בקטטה בבית הספר. גם דבר בסיסי, כמו חצייה במעבר חציה באור ירוק, הפך להיות בב''ש דבר לא מובן מאליו. צריכה לבוא דרישה חד משמעית, מצד כל קברניטי המרחב, אל מול השר לביטחון פנים, כשיתמנה אחד כזה כשתקום ממשלה, שרוצים לחיות פה בביטחון. כמויות הנשק והאמל''ח הגדולות במגזר הבדואי הן בעיה של כולם ובעיקר, של ראשי הציבור שם.

4. לנגב אין מנוף לחץ ולא נציגים בכנסת: בישראל שולטים מי שיש להם את היד על השאלטר או חברים במרכז המפלגה. קבוצות לחץ הן אלה שמשיגות בסוף הישגים. לנגב אין מפלגה ואין לו חברי כנסת. המעטים מהנגב שנמצאים בכנסת לא מסוגלים לחולל שינוי. הנגב מקבל המון דיבורים יפים. באר שבע, מבחינה יח''צנית, זוכה לפרגון רב. כשזה מגיע למשל לתקציבי בריאות, להקמת תשתיות רפואה. המצב אחר. לא רק באר שבע, הנגב כולו באותו מצב. 

המון מפלגות, אך הנגב לא מיוצג בכנסת (צילום: דני בלר)​​​​​​​

באר שבע אינה ''איזור ביקוש''. היא לא מצליחה לממש את היקפי הבניה שהוגדרו בהסכמי הגג. עם כל יחסי הציבור, היא לא מצליחה למשוך אליה עשרות אלפים. יחס המפלגות כלפי באר שבע נע בין ''הם בכיס שלנו'' ל''היינו פה, סימנו X''. בעבר היו ניסיונות להקים ''מפלגת נגב'', שלא צלחו. 

הפתרון: ללא איחוד כוחות בין כלל היישובים בנגב - שתי הערים הגדולות באר שבע ורהט, יישובי הלוויין והערים השונות - ספק אם בבאר שבע והנגב יכולים ליצור מנוף של לחץ. זמנם של באר שבע והנגב דוחק. ייתכן שבעוד שנים לא מעטות העיר תגיע לנקודת האל-חזור שלה, אחרי שכולם יבינו שהדבר הגדול הבא כבר לא ייקרה כאן. 





תגובות

End of content

No more pages to load