• 22 נובמבר 2019

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

כמעט לינץ': משפחה מב''ש נסעה לכותל ונקלעה בטעות לשכונה פלסטינית

רויטל כהן, אשת חינוך מבאר שבע, נסעה ברביעי עם משפחתה לכותל. ביציאה מכביש המנהרות תוכנת הניווט הפנתה לקיצור, דרך שכונת סילואן - והמון רגם את הרכב באבנים. רק בזכות אנשי משטרה המשפחה חולצה בשלום

שכונת סילוואן. רחובות צרים, בלי יכולת לתמרן (גוגל מפות)

נסיעה לירושלים כמעט הסתיימה בלינץ': רויטל כהן, מבאר שבע, נסעה עם משחתה לירושלים. ביציאה מכביש המנהרות תוכנת הניווט הפנתה לא תוך קיצור, שהתברר כי עובר דרך כפר סילואן, במזרח העיר. ''נקלענו לסימטה צרה. לא יכולנו לעשות פרסה. תושבים הבחינו בנו, התחילו להכות באוטו ולרגום אותנו באבנים. נתיקנו את וכנת הניווט והתקשרנו למשטרה, שהדירכה אותנו כיצד לצאת משם. אלה היו 7 דקות של פחד, של תופת ממש'', משחזרת רויטל. 

המשפחה - רויטל, בעלה וחמשת ילדיהם - בסך הכך רצתה לבקר בכותל במהלך חול המועד. תוכנת הניווט הפנתה אותם מבאר שבע דרך בית שמש, ביתר עילית  ועד כביש המנהרות. ''עד כאן הגיוני...כמו כל נהג זהיר ובטוח. כמו כל משפחה ישראלית רגילה שרוצה להעביר עוד יום חופשה עם המשפחה. מגיעים לכניסה לירושלים מכיוון ארמון הנציב ומשם למזרח ירושלים כשהכתובת מבחינתינו היא הכותל. התוכנה מראה 4 דקות נסיעה (מה שמרגיע את בעלי ואותי) ולא מראה על שום שינוי מסלול....ואז נכנסים ליישוב סילואן''.

סילואן - או כפר השילוח, היא שכונה בדרום-מזרח ירושלים. היא יושבת על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש". השכונה גובלת בחומות העיר העתיקה ובשולי הר הזיתים מצפון, בהר ציון ובאבו תור (א-ת'ורי) מדרום מערב ובג'בל מוכבר מדרום. הגבול המזרחי של השכונה, עם אזור ראס אל-עמוד, הוא גבול שאינו מוגדר באופן חד משמעי. סילוואן מורכבת ממספר שכונות-מישנה: סילוואן אל-ווסטא (התיכונה), ואדי חילווה, אל-בוסתן ובטן אל-הווא. בתי השכונה בנויים בצפיפות על מדרון תלול. השטח היה בעבר כפר נפרד משטחה של ירושלים, אבל סופח בהדרגה לתחום שיפוטה המוניציפלי לאורך תקופות שונות. שטח הכפר נכבש על ידי ירדן ב-1948 ועל ידי ישראל 

מרבית האוכלוסיה בסילואן, כ-20,000 איש, הינה ערבית, למעט עשרות משפחות יהודיות שהתיישבו בשכונה במסגרת עמותת אלע''ד.

התוכנה משנה את המסלול בפתאומיות: ''כאן התחילה הזוועה''

''כאן מתחילה הזוועה: כשאנחנו באמצע הכפר המסלול בתוכנת הניווט משתנה ומראה על 27 דקות נסיעה כשאין אפשרות לבצע פניית פרסה.משאית ענקית של זבל חוסמת אותנו קדימה. רכבים חוסמים אותנו מאחור ואז מתחילה אינטיפאדת אבנים עלינו. על הרכב שלנו על השמשות האחוריות. על הגג של הרכב. על הפח הקדמי...מיד הבנו שאנחנו באמצע התופת....הילדים מתחילים לצרוח.. להשתולל..לבכות..אין צורך להוסיף בתיאור של המרחש בתוך הקופסת פח שנקראת רכב...''.


''בעלי מתעשט מיד ומתקשר למשטרה. מוקדני המשטרה האלופים מנסים להבין איפה בדיוק אנחנו ממוקמים. ומה לפנינו או אחרינו כדי להגיע אלינו. מיותר לציין שראינו רק שחור בעיניים...והכל היה כתוב בערבית...חנויות..רחובות הכל...מלבד צבעי כיפות המסגדים שהצלחנו להגיד שעומדים מול עינינו לא ראינו כלום...''.

''מוקדני המשטרה איתנו על הקו מדגישים לא לנתק את הניידים כדי לאתר אותנו ואנחנו חסומים בתוך התופת בידיעה שאין לנו סיכוי לצאת מזה בשלום...  הילדים מתכופפים חגורים ברכב עם ידיים על הראש בהנחייה שלנו כדי להגן על גופם... והקטנצ'יק שצורח שנוציא אותו מהכסא שלו ומהחגורות... איכשהו בדרך נס ורק בדרך נס בעלי מצליח לעלות על מדרכה קדימה אחורה מספר פעמים ולפרסס בהנחיית השוטרים על הקו...''.

''עלינו בהנחיית השוטרים במעלה הרחוב. לשם הצליחו להגיע חיילי מג"ב מדהימים בליווי שוטר ממשטרת ישראל שהיו בשבילנו באותו הרגע המלאכים , המלאכים שלנו- מדינת ישראל. שהרגיעו את ילדיי. נתנו בקבוקי מים לכולם וכמובן שהגנו על הרכב שלנו בנשקם הפרטי כמו גיבורי -על (בהגדרת הילדים!)''.

בתוכנות ניווט קיימת אפשרות להגדיר את המסלול, כך שהוא לא ייכנס דרך שטחים מסוכנים לישראלים, אך השכונה אינה מוגדרת שטח פלסטיני, אלא חלק משכונות ירושלים.

תגובות

End of content

No more pages to load