• 06 יולי 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''סבירות גבוהה למערכה מול חמאס''

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש הבוקר לנשיא המדינה, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל. מערכה מול עזה, נכתב, צריכה להסתיים במהלך מדיני

האלוף (מיל.) עמוס ידלין מגיש את הדוח לנשיא המדינה (צילום: חן גלילי)

סיכוי גבוה להתקלחות עימות בחזית הדרומית במהלך השנה קרובה - שלאחריו ישראל תצטרך לבצע מהלך מדיני מול חמאס - כך עולה מההערכה האסטרטגית של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגיש הבוקר לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2020). קובץ זה מסכם את עיקרי ניתוח הסביבה האסטרטגית בראי הביטחון הלאומי של ישראל - על האיומים וההזדמנויות הקיימים – ופורש שורה של המלצות למקבלי ההחלטות. חוקרות וחוקרי המכון הציגו לנשיא את הסוגיות הביטחוניות והמדיניות המהותיות לישראל בפרוס שנת 2020. על בסיס זה ותחזית אתגרי הביטחון הלאומי, יציג המכון אסטרטגיית-על מדינית-ביטחונית להתמודדות אל מול האיומים על מדינת ישראל. 

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, הגיש את ההערכה האסטרטגית לנשיא המדינה באירוע בלשכתו, אשר פתוח לתקשורת ומועבר בשידור חי. ניתן לצפות באירוע ובדבריו של נשיא המדינה בשידור חי בעמוד הפייסבוק של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

וידאו: הגשת הדוח לנשיא המדינה (צילום: דוברות בית הנשיא- פייסבוק)
​​​​​​​


במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד בסיסיים במערכת הבינלאומית.

עימות צבאי בדרום: פוטנציאל ההתלקחות מול חמאס נותר גבוה על אף מאמצי ההסדרה.  על אף פוטנציאל ההתקלחות הגבוה – חומרת איום זה פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל מצפון.  אם ישראל וחמאס לא יגיעו להבנות בדבר הפסקת אש ממושכת ויישמו אותן, תעלה הסבירות לעימות צבאי רחב היקף ברצועת עזה שיהווה למעשה הסלמה בלתי רצויה ששני הצדדים אינם מעוניינים בה (בדומה ל'צוק איתן' בקיץ 2014 ). אם תפרוץ מערכה, ישראל צריכה לנהל אותה כמפתיעה, מתמרנת, ממוקדת בזרוע הצבאית של חמאס - ללא "שימור חמאס ככתובת" וללא כיבוש עזה - ולסיימה במהלך מדיני של הסדרה מעמדת כוח.

על פי הדוח, מול ארגוני הטרור בעזה כתבו המחברים:  ''כמו שזיהינו ב-2018, ייתכן שניתן להגיע להסדרה עם חמאס. הארגון, שהמחיש נכונות להסדרה באי-הצטרפותו לסבב 'חגורה שחורה' בין ישראל לג'האד האסלאמי בנובמבר 2019, נותן עדיפות לשיפור המצב הכלכלי והחברתי ברצועה על פני עימות נוסף עם ישראל. בצד זאת, הארגון מאתגר לעתים קרובות את ישראל בירי רקטות בהיקף נמוך ובחיכוך על גדר הגבול, משיקולי פנים ולצורך לחץ על ישראל לוויתורים''.

''הפסקת אש ארוכת טווח אפשרית רק אם שני הצדדים יקבלו מענה סביר לדרישותיהם האסטרטגיות - ולא האידיאולוגיות. חמאס יקבל את פתיחתה של עזה לעולם, שיקום הרצועה ופיתוחה, ואילו ישראל תזכה בהחזרת השקט לדרום, בהבטחת מנגנוני מניעת התעצמות והברחות ובפתרון מתקבל על הדעת לסוגיית השבויים והנעדרים''.

''במקרה שלא תושג הסדרה, המלצת המכון (מאז 2012) היא לתכנן ולבצע מערכה צבאית באופן שונה מהמערכות בעשור הקודם. עליה להיות מפתיעה, מתמרנת, ממוקדת בזרוע הצבאית של חמאס - ללא שימור חמאס ככתובת וללא כיבוש עזה - ולהסתיים במהלך מדיני של הסדרה מעמדת כוח''.


תגובות

End of content

No more pages to load