• 05 אפריל 2020

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

קשישה חתמה על צוואה תחת השפעה - ובית המשפט ביטל

הותר לפרסום: קשישה בבית אבות חתמה על צוואה תחת השפעת בני משפחתה ועורך דינם, שאמורים היו להנות מירושה. בית המשפט ביטל את ההחלטה

צילום הדמיה: PXFUEL / CC0

פסק דין בעל חשיבות ציבורית, שניתן בבית המשפט המחוזי בב''ש ופרסומו אושר לפני ימים אחדים: מדובר במקרה של ניצול קשישה אלמנה וערירית, שאמנם היתה כשירה לחתום על צוואה, אך בתקופה הרלוונטית היתה נתונה לניצול והשפעה בלתי הוגנת מצד בני משפחתה ועו"ד, המשמש גם כנוטריון על צוואתה , עת הוצאה ללא אישור ממחלקה סיעודית בביה"ח הרצפלד, דרך יציאה אחורית , לחצר בית אבות סמוך, תוך שנאמר לה שהולכת לפגוש את אחותה, אך בפועל  הוחתמה על מסמך שלא הוקרא לה ולא קראה אותו בעצמה שכן לא ידעה קרוא וכתוב.

במעמד חתימת המסמך , כאשר המנוחה מותשת מבחינה גופנית ועפ"י מסמכים רפואיים מאותם ימים "בסיבולת נמוכה לכל מאמץ פיזי קל אפילו לשיחה", היתה היא לא רק חשופה מבחינה עובדתית להשפעה של הסובבים אותה, אלא הייתה חשופה לסכנת חיים ממשית, שכן הוצאה ללא חמצן וללא כלי עזר או אביזר רפואי, הגם שנזקקה להם מבחינה רפואית.

הראיות בדבר השפעה בלתי הוגנת נערכו בזמן אמת ע"י הצוות הרפואי נוכח החשש לניצול הקשישה ונוכח ערנותו של הרופא המטפל, דר' מערבי שהיה אף באותה עת יו"ר הוועדה המוסדית להתעמרות והתעללות בהזנחה של זקנים ,וכן ערנות של רופאים מטפלים נוספים מהצוות הרפואי אשר סירבו לתת תעודות רפואיות לבקשת בני המשפחה החשודים בניצול הקשישה.

נמצא כי התרשומות שנערכו ע"י גורמי הטיפול בשירותי הרווחה ובבי"ח מלמדות באופן חד משמעי על היווצרות חשש של ניצול, איומים והפעלת כוחות כאלה ואחרים על המנוחה בתקופה שקודם לעריכת המסמך.

דר' מערבי העיד כי המנוחה לא הייתה בעלת כוחות להתנגד לחתימה ובהחלט הייתה נתונה להשפעת הזולת, בעיקר נוכח העובדה כי לא ידעה קרוא וכתוב.

עוד הופיע בפני ביהמ"ש דר' נאסר זידאן שעבד כרופא תורן בסמוך למועד בו הוחתמה המנוחה, והוא העיד כי זכורה לו התערבות של בני משפחה בעניין המנוחה ובעדותו מתח ביקורת בנוגע לנחישות והבהילות בבקשת המשפחה לתעודת "צלילות" המנוחה. תעודה אותה סירב להנפיק להם נוכח חשדותיו לניצול.

עדות הנוטריון שבפניו נערכה הצוואה בנסיבות שתוארו, עו"ד בן ציון רוזנפלד, נמצאה כעדות "פתלתלה ומגמתית". ביהמ"ש הטיל ספק בעדותו כי נעשתה פגישה מוקדמת עם המנוחה במסגרתה מסרה לו את פרטי הצוואה, הנוטריון כלל לא היה מסוגל להסביר מהן הנסיבות בהן התקיימה פגישה כזו. הנוטריון מסר כי אינו מנהל יומן פגישות, לא מנהל יומן שיחות ואף לא היה לו תיק של המנוחה כי "לא היתה לקוחה קבועה". יתר על כן, בניסיון לתאר פגישה שלכאורה התקיימה במשרדו תיאר הנוטריון כי המנוחה ישבה בכיסא גלגלים ואולם לא ידע להסביר כיצד עלתה למשרדו הנמצא בירושלים בקומה ראשונה ללא מעלית.

עוד מעדות הנוטריון עלה כי נתן לזוכים על פי הצוואה לקרוא את הצוואה עליה חתמה המנוחה, שעה שהם עצמם בעדותם הכחישו אפשרות זו וטענו כי לא קראו. עוד טען הנוטריון כי המנוחה "קראה כמה דקות את הצוואה" לפני שחתמה , זאת שעה שאין מחלוקת כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב.

ביהמ"ש התרשם כי הנוטריון עצמו הבין כי המנוחה כלל אינה קוראת ובכל זאת ערך את המסמך כצוואה והתעלם מהנסיבות החשודות בהן הובאה בפניו . בין היתר למעשה לא מילא חובתו בדין לדרוש תעודה רפואית ביחס למנוחה ואין מחלוקת כי תעודה כזו לא הונחה בפניו.

ביהמ"ש קבע כי אמנם לא נפל כל פגם צורני בצוואה, אולם נוכח הוכחת מעורבות הזוכים בעריכת הצוואה וכן השפעה בלתי הוגנת מצדם, קיבל ביהמ"ש את ההתנגדות ולא קיים את הצוואה. ביהמ"ש אף ציין כי סוג ההשפעה שנמצאה במקרה של המנוחה כוללת בתוכה רכיב של אי הגינות מוסרית ואישית.

ערעור שהוגש נדחה בביהמ"ש המחוזי בב"ש והמערערים חויבו בהוצאות בגין הערעור.


תגובות

End of content

No more pages to load