• 04 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

חולדות, ביוב, אשפה: כך נראה ''מחנה הפליטים'' בלב ב''ש

אין נביא בעירו, כנראה: רחוב אליהו הנביא, בלב שכונה ד', נראה כאילו נלקח מרובע עוני בעולם השלישי. ''אין עם מי לדבר, העזובה חוגגת, למה מגיע לנו לחיות ככה?''

חצר הבניינים הפכה למזבלה. רחוב אליהו הנביא (צילום: דני בלר)

בעוד ששכונה ד' בבאר שבע ממותגת כשכונה שתאכלס את רובע החדשנות, יש בה מקומות שנראים כאילו הזמן עצר מלכת לפני חמישים שנה. רחוב אליהו הנביא, לא הרחק ממרכז גילת, נראה בחלקו כאילו נלקח ממחנה פליטים: ללא ריצוף בין הבניינים, עם הררי אשפה, צמחיה יבשה שעלולה לחולל דליקה נוראית. במקום יש ריח חריף של ביוב. הדיירים הם בחלקם באר שבעים קשי יום ואחרים, סטודנטים שחיפשו את הדיור הזול ביותר בבאר שבע. 

''החולדות ולכלוך מפחידים יותר מהקורונה. קורונה אתה שם מסכה, שוטף ידיים, אתה שומר, חולדה זה כבר משהו אחר'', אומר עלי, אחד הדיירים. חולדות זו רק בעיה אחת, ממכלול בעיות ברחוב הזה ודומים לו, בשכונות הוותיקות. דיירים מוחלשים, בעלי דירות להשקעה שלא מעניין אותם דבר מלבד לקבל תשואה על הנכסים ובתים שנבנו לפני 50 ו-60 שנה והזמן נתן בהם את אותותיו. הצעירים שיכלו, עזבו את השכונה מזמן, מי שיכול היה לעבור לדירה במקום מבוקש. השכונות הזדקנו, האוכלוסיה נאלצת להתמודד עם עזובה, פשיעה והזנחה. 

לאורך השנים היו כל מיני הבטחות. ההישגים של התוכנית לשיקום שכונות מתחילת שנות השמונים נעלמו מזמן. לדיירים אין כוח פוליטי או יכולת להשפיע. פעם היו בבאר שבע, וועדי שכונות חזקים. אלא שמוקדי הכוח האלה פורקו ואנשים חוששים לדבר בפומבי. ביקורת לגיטימית מתוייגת ישר כ''אנטי באר שבע'', אלא שהתמונות מראות את האמת המרה.

אחת החולדות שנתפסו ברחוב אליהו הנביא

''נאלצתי לזרוק מזרון ולפנות חצי בית, אחרי שגילינו שחולדות נכנסנו פנימה. החולדות מסתובבות בתוך צנרת הביוב, שקרסה כנראה בכמה נקודות. כל הזמן יש פה ריח של ביוב'', אומרת שכנה שמתגוררת בבניינים הישנים, המוזנחים מאוד שמספריהם 24, 26, 28. הרחבות בין הבניינים לא מרוצפות ואם הולכים בלילה, יכולים למעוד. ''אני לא מפחד מאף אחד ולא חושש לדבר, להיפך, שייעדו מה קורה פה'', אומר עלי, דייר ותיק ברחוב. ''תראה את הצמחייה היבשה הזו, זה לא רגיל הדבר הזה. גפרור אחד והכל עולה באש. זה לא שטח פרטי, זאת רחבה. יש לנו פה מכת חולדות. בכל מקום רואים את פתחי המחילות. לא ביקשנו שיבואו לשפץ, ביקשנו שיבואו לראות ולטפל במקום''.

''זה חולדות בגודל חתול'', אומר אחד השכנים. ''ממש מפחיד. היו פה, פיזרו רעל, אבל זה עדיין קיים. אנשים אומרים ששומעים את הקולות של החולדות מהצנרת, אבל אני לא בטוח שזה ככה. יש חולדות ואוי ואבוי אם ישנכו מישהו''.

וידאו: העזובה ברחוב אליהו הנביא (צילום: דני בלר)
​​​​​​​


''אנחנו גרים פה, זה הבית שלנו'', מספרת ליזה זוהרי, תושבת הרחבה. ''מזעזע מה שהולך כאן. אבל לתושבים אין יכולת או אמצעים לשנות דברים. הבתים ישנים, היסודות בעייתיים. החולדות נכנסות דרך קווי הביוב, בין הבניינים, במצבורי אשפה. אנשים חיים פה, אין להם יכולת לעבור דירה. ניתן היה לעזור, לא צריך פה תקציבים, אין שום סיבה שתושבים שמשלמים ארנונה, יחיו כך''. ההזנחה במקום פשוט בלתי נפתסת. מול ביתה של ליז, בחצר בניין, עומדת ערמת אשפה, שנראה שהצטברה שם זמן רב. בבניינים מתגוררים סטודנטים, ששוכרים דירות וגם הם לא יכולים לעשות הרבה. לסטודנטים יש ברירה לחתוך הביתה בחמישי, לתושבי השכונה זה הבית היחיד. 

''חוששים שתהיה פה שריפה'', מספרים השכנים (צילום: דני בלר)
זה לא צולם במחנה פליטים, אלא בשכונה בבאר שבע (צילום: דני בלר)
בחורף הכל נהיה בוץ (צילום: דני בלר)

''גרים פה אנשים שבקושי שורדים את היום, הם צריכים עזרה. אנחנו צריכים עזרה'', אומר אחד השכנים ששמע את ההמולה ויצא לראות. ''פנינו לעירייה, ניסינו להתארגן, אבל לאנשים אין פה כסף. אין ספק, שצריך פה עזרה, צריך למצוא דרך לעשות את המקום הזה לקצת יותר ראוי למגורים'', אומר אחד הדיירים, סטודנט. בקיץ, עוד יבש, בחורף, הוא סיפר, כל הרחבה הופכת לעיסת בוץ והמצב הרבה יותר גרוע. לא רחוק משם, נמצא אותו בלוק שדייריו סובלים ממכת נרקומנים, צרכני הפנטות. ''הנרקומנים זאת האחת הבעיות של השכונה, אבל מדובר במכורים, גם אם תעצור אותם אלף פעם, הם עדיין יהיו מכורים. פה צריך טיפול חברתי הרבה יותר רחב. אני אוהבת את השכונה הזו, המשפחה שלי גרה פה, אני רוצה שיהיה נחמד לגור בשכונה ד' ופה צריכה להיות התערבות של הגורמים השונים'', אמרה תשובת אחרת בשכונה, מבלוק אחר. 

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: ''מדובר בשטח פרטי הנמצא באחריות הדיירים.  מכל מקום, אגף לאיכות הסביבה יערוך בדיקה באזור המדובר במטרה לסייע לדיירים ככל שניתן''. 

תגובות

End of content

No more pages to load