• 09 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האם בית המשפט יחייב את אנשי 8200 לרדת לנגב?

מעטפות המכרז להקמת קריית המודיעין בנגב טרם נפתחו, האתר המיועד הפך למזבלה וראשי רשויות בנגב, שרואים בבסיס מנוף לפיתוח האיזור, שוקלי לפנות לבית המשפט, שיחייב את המדינה ואת צה''ל לממש את המהלך

התכנון (צילום: מנהלת מעבר דרומה) והביצוע (צילום סלולרי): כך נראה אתר בסיס המודיעין המיועד

אחרי שהמדינה בזבזה כבר 300 מיליון שקלים - העברת בסיסי המדיעין לנגב תקועה. מעטפות המכרז עומדות סגורות והאתר עליו היה אמור לקום הבסיס הפך למזבלה. במרכזו של העיכוב במימוש הפרויקט עומדת התנגדותם של בכירי 8200 לעבור דרומה ובצה''ל, שחושש ובצדק מבריחת מוחות, נוהגים בהם בכפפות של משי. התירוץ הרשמי, הוא היעדר מסילת רכבת עד לפתח הבסיס. בלי רכבת ישירה מתל אביב, מתרצים במערכת הצבאית, הבסיס לא יוקם.

מצד שני, ראשי רשויות בנגב מנהלים מאבק למימוש הפרויקט, שישחרר קרקע במרכז, לה שווי נדל''ני אדיר. לדעתם של ראשי רשויות בנגב, הקמתו של בסיס המודיעין יתרום רבות לפיתוחו של הנגב, ששרוי במשבר כלכלי מזה שנים, שרק התעצם במשבר הקורונה.

בשבוע שעבר שני חברי כנסת, יעקב מרגי מש"ס ואלכס קושנר מ"ישראל ביתנו" הגישו לשר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ שאילתות בנושא. לפני הבחירות, ראש הממשלה, בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים דהיום, אמיר אוחנה, הצהירו כי הקרייה תעבור לנגב וכי העבודות נמשכות כרגיל. בשטח זה נראה אחרת. הקמתו של בסיס מודיעין בנגב תקועה, בדיוק כמו שתקועה הקמתו של שדה תעופה בינלאומי בנגב, עליו מדברים עוד מעט ארבעה עשורים.

בנגב חלמו על בסיס מודיעין, בפועל קיבלו מזבלה ב-300 מיליון שקל (צילום סלולרי)

לדברי יו"ר העמותה "ישראל למען הנגב" הפועלת בשנתיים האחרונות להפעלת לחץ ציבורי על משרד הביטחון וממשלת ישראל בנושא הקמת קריית המודיעין בליקית, הד"ר אסתר לוצאטו, ''יותר ויותר אנשים מתקשים לקבל את התנהלות הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, המוביל את ההתנגדות למעבר המודיעין לליקית בנגב''.

"איך יכול להיות שבגלל מסילת רכבת באורך שבעה וחצי קילומטרים שנחוצה כדי להוביל את חיילי המודיעין מהמרכז ללב הבסיס בליקית – מעכבים שוב ושוב פרויקט לאומי אדיר שעבר את כל תהליכי האישור והרגולציה במשך כמעט 20 שנה", שואלת ד"ר לוצאטו. ''מתקרב הרגע שבו תושבים ופעילי ציבור בנגב, בתיאום עם ראשי הרשויות בנגב יפנו גם לערכאות כדי להבטיח שההליך המתוכנן של פתיחת מעטפות המכרז והכרזה על החברה הזוכה בהקמת קריית המודיעין בליקית – יצא אל הפועל לאלתר''.

לטענת לוצאטו : "הסוגיה מונחת עכשיו על השולחן של שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר ישראל כץ. לאשר, לקדם ואף לזרז את סלילת קו הרכבת מאזור באר-שבע או להבים לעבר ליקית כדי שבעוד חמש שש שנים כאשר הבסיס יעמוד על תילו – תהיה רכבת מהירה וזמינה לטובת חיילי המודיעין והנגב יוכל לזכות בפרויקט חיוני ומשנה מציאות ממש''.

ח''כ ליברמן תומך במעבר בסיס המודיעין דרומה

אל המאבק הצטרף גם חה"כ אביגדור ליברמן, בעבר שר הביטחון וכיום חבר כנסת באופוזיציה. ליברמן תוקף בכל במה אפשרית את הממשלה על גרירת הרגליים בסוגיית העתקת המודיעין מפי גלילות לליקית שבנגב. בסיור בירוחם שב ליברמן וקבע כי כמי שהוציא בשמנו את המכרז לדרך הוא קובע שלא מדובר רק בפרויקט בטחוני אלא בפרוייקט לאומי.

אנשי ישראל ביתנו בסיור בנגב (צילום: סיעת ישראל ביתנו) ​​​​​​​

ליברמן: ״אם מדברים על הכלכלה באופן כללי ועל משבר כלכלי חריף, הפתרון האחד והיחיד הוא השקעה ציבורית מסיבית בפרויקטים בתחום התשתיות. אני מצפה שקודם כל אותם פרויקטים שאושרו בעבר, כמו למשל התוכנית למיגון הצפון והעברת קרית המודיעין לאזור ליקית, יתבצעו כבר בימים הקרובים. אותו דבר לגבי פרויקטים אחרים כמו למשל הכפלת כביש 90, יצירת שני נתיבים לכל כיוון, וקו רכבת מב״ש לליקית ולערד''.

"העברת המודיעין לאזור ליקית איננה פרויקט צבאי אלא פרויקט לאומי שאמור לשנות את פני הנגב. קודם כל עצם המיקום של קרית המודיעין באזור ליקית יעזור להפסיק את ההשתלטות, או יותר נכון שוד קרקעות המדינה, ויפסיק את כל הרצף הזה של ההתיישבות בלתי חוקית''.

"דבר שני קריית המודיעין יחד עם קריית התקשוב, אוניברסיטת בן גוריון ואזור התעשייה פארק ההייטק, הופכים את הנגב לבירת הסייבר, בירת ההייטק, של המזרח התיכון. לכן, אני מצפה מהממשלה שתכריז על הזוכה במכרז לבניית קריית המודיעין ונראה כלים כבדים בשטח כבר בחודש הקרוב''.

"אני חושב שגם ראשי הרשויות בדרום חייבים להפעיל לחץ על הממשלה יחד עם חברי כנסת ולהתחיל בפרויקט שהוא לב ליבו של החזון להפוך את הנגב ואזור ב״ש לבירת הסייבר של מזרח התיכון.

ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ' קיים בשבוע שעבר דיון מקוון בנושא מעבר המודיעין לליקית בנגב עם שר הביטחון גנץ, עם השר מיכאל ביטון ועם המנכ"ל החדש של משרד הביטחון אלוף במיל' אמיר אשל. בהודעה שפרסם לאחר הדיון אמר ראש העיר רוביק דנילוביץ' : "השיחה התמקדה בחשיבות שבקבלת החלטה מידית, לפתיחת מעטפות המכרז ולבחירת החברה שתקים את קריית המודיעין.

וידאו: המאבק לא חדש. כבר באוגוסט 2017 רוביק דנילוביץ' התראיין בנושא לערוץ 20 


"יש לכך השפעה מרחיקת לכת על הכלכלה בנגב, כמנוע צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל. שמחתי מאוד לשמוע על המחויבות המפורשת של שר הביטחון כמתווה מדיניות לנושא ועל ההבנה העמוקה של משתתפי השיחה, השר ביטון והמנכ״ל אשל, שמדובר בפרויקט מחולל שינוי, כחלק מחזון מדינת ישראל לפיתוח הנגב. אני מאמין שיחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמבין את חשיבות הצעד האסטרטגי הזה לביסוסה של המדינה ושר האוצר, ישראל כץ,  שמגויס כולו למהלך, תהיינה בשורות טובות וחשובות כבר בשבועות הקרובים".

האקדמיה מטילה ספק בתועלת המעבר, אנשי 8200 מאיימים לפרוש מצה''ל אם יחוייבו לרדת דרומה

מעבר צה''ל דרומה משווק כמהלך שיכול להציל את הנגב, אמירה שלדעת אנשי אקדמיה הינה בעייתית וגם אין לה אחיזה במציאות. על פי מחקר של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, שנערך בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופורסם בתחילת 2018, מסתבר כי בין האופטימיות שהפוליטיקאים ניסו לשווק לתושבי ב''ש לבין העולם האמיתי יש הבדל עצום. הממשלה העריכה כי פוטנציאל של מעבר אנשי הקבע לדרום עומד על כ-7,000-6,000 איש. הערכה יותר מציאותית דיברה על כ-3,000 איש.  לדעת החוקרים, המספר האמיתי יהיה כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.לדעת מחקר שערכו ד"ר ראובן גל, ד"ר ערן לק וד"ר אמיל ישראל ממוסד שמואל נאמן, אנשי הקבע שאכן יעברו לדרום לא יתערו באוכלוסיה הכללית, אלא יעדיפו להתגורר בשכונות יוקרה יעודיות.

מהמחקר עולה כי מעבר בסיסי צה"ל דרומה לא ישפיע חברתית-כלכלית באופן משמעותי על הנגב היות והבסיסים יהיו מנותקים מסביבתם, ואנשי הקבע יתגוררו בפרוורים מבוססים או ביישובים שיקומו עבורם. הבסיסים תוכננו כך שיהיו מנותקים מסביבתם - משיקולים ביטחוניים וסביבתיים. מרבית השירותים ניתנים לחיילים בשטח הבסיס, כפי שקורה בעיר הבה''דים, כך שהאינטראקציה של הצבא עם הערים הסמוכות מועטה. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים", נכתב במחקר.

מעבר צה''ל לנגב - כמעט ולא משפיע על התושבים

מחקר  של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב העריך כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.המחקר הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאד על תושבי הנגב.

אנשי 8200 אמרו את דברם: הם רוצים תל אביב (צילום: דני בלר)​​​​​​​

נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת. עוד עולה מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.

וידאו: גם לפני שש שנים משרד הביטחון ניסה למכור את חלום הנגב לאנשי הקבע. המציאות, איך נאמר בעדינות, קצת אחרת


החוקרים בחנו את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.עוד עולה מהמחקר כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה", נאמר במחקר "יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים".

נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית ,נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים.

הנקודה השלישית - והיא הסיבה האמיתית לדחיית המהלך, היא החשש בצה''ל מבריחת מוחות. לקראת הכנת התקציב וניהול המו''מ מול האוצר, בצה''ל מבקשים לבצע מהלך מרחיק לכת, שייטיב עם אנשי היחידות הטכנולוגיות, מאחר והם אלה שהשוק האזרחי מחזר אחריהם. לאנשי יחידות הטכנולגיה מוצע בשוק האזרחי שכר הגבוה פי 3 ממה שהצבא מסוגל להציע. לאנשי 8200 מעמד מועדף, פריווילגי, המאפשר להם להכתיב את התנאים.

קרא עוד: 

הפספוס של ב''ש: אנשי הקבע שעברו לנגב מעדיפים שכונות יוקרה מבודדות

לא עוזבים את תל אביב: מעבר אנשי חיל התקשוב לב''ש מתברר כחלום רחוק

נתניהו מבטיח: ''אגף המודיעין יורד לליקית'', אך לא נקב בתאריך

תגובות

End of content

No more pages to load