• 06 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

17.3% מהילדים בגילאי 3-5 ביישובים הבדואים בנגב - ללא מסגרות

. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'בארין: ''אות קין ובושה שהעוול הזה נמשך כבר שנים''. ח''כ וליד טאהא: ''מתנהלת זוועה כללית של זכויות אדם כלפי ערבים-בדואים בנגב, וזכויות ילדים בפרט''

צילום הדמיה: Elisheva Smith / CC BY 2.0 - המצולמים אינם קשורים לכתבה

מאת: משה פריאל, כתבנו בכנסת

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה היום (ב') דיון בנושא אלפי הילדים הערבים-הבדואים בנגב, בגילאי 3-5, אשר אין להם מסגרות חינוכיות, למרות היותם בגילאי חינוך חובה.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "זהו נושא כאוב ומקומם, אשר אני מלווה בשנים האחרונות, ואין בו שיפור ממשי. ב-2017 מנכ"ל משרד החינוך הציג תכנית חומש בנושא, אשר לפי המתוכנן בה, השנה היו אמורים להישאר 800 ילידם ללא מסגרת, ובשנת הלימודים הבאה, הבעיה הייתה אמורה להיפתר. ברור היה כי המציאות רחוקה מכך, ולקראת הדיון ביקשנו ממרכז המחקר המידע של הכנסת לבחון את המצב. המחקר מצא כי אם בעת הכרזת תכנית החומש היו כ-5000 ילדים ללא מסגרת, ארבע שנים לאחר מכן, ישנם עדיין 4,469 ילדים ללא מסגרת. זהו שיפור שולי בלבד ומטרת הדיון היום היא פתרון לסוגיה המתמשכת".


אתי וייסבלאי,  ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר ערכה את המחקר, אמרה: "למרות הגידול במספר גני הילדים ובמספר הילדים הלומדים בהם, 17.3% מן הילדים בגילאי 3 עד 5 ביישובים הערבים-הבדואים בנגב, שהם 4,469 ילדים לא למדו בשנת הלימודים תש"ף בגני ילדים. כשני שלישים מן הילדים בגיל חינוך חובה שאינם לומדים בגנים מתגוררים במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. כ-60% הם בגיל שלוש".

"על פי משרד החינוך, בשנים 2017 עד 2019 הכיר המשרד בצורך לבנות 660 כיתות גן, מתוכן תוקצבה בניית 151 כיתות. מימוש התקציב בפועל נעשה על ידי הרשות המקומית. בנוסף לתכנית החומש, הוקצה בשנת 2017 תקציב ייעודי לטובת מתן מענה לילדים בגיל חינוך חובה שאינם לומדים בגני ילדים ביישובים הערבים-הבדואים בנגב. במסגרת זאת נתקבלה הרשאה תקציבית להצבת 96 מבנים יבילים לגני ילדים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום. על פי משרד החינוך במסגרת תקציב זה הוצבו מאז שנת 2017 58 כיתות גן במבנים יבילים במרכזי שירותים המשמשים את תושבים הכפרים שאינם מוכרים ובשכונות בכפרים המוכרים. על פי נתונים שנמסרו ממשרד החינוך, בשנת הלימודים תש"ף הוסעו 4,290 ילדים בני 3 ו-4, בהם 2,346 במועצה האזורית אל-קסום ו-1,944 במועצה האזורית נווה מדבר, לגנים המרוחקים ממקום מגוריהם".

ח"כ ג'בארין: "אני מזכיר כי בכל מקום אחר נהלי משרד החינוך אוסרים על הסעת ילדים מתחת לגיל 5. יש לנו כ-4500 תלמידים ללא מסגרת, ועוד 4300 ילדים אשר לומדים במרחק שאינו מקובל בשום מקום וחברה אחרת במדינת ישראל".

ח"כ וליד טאהא: "מתנהלת זוועה כללית של זכויות אדם כלפי ערבים-בדואים בנגב, וזכויות ילדים בפרט. במדינה מתוקנת אין דבר כזה 4500 ילדים שאינם באף מסגרת חינוך, על זה היו קמות ונפולות ממשלות. בואו לא נשלה את עצמו שאלפי הילדים שכן לומדים באותם מבנים יבילים לומדים בתנאים ראויים, זה רחוק מכך. אנחנו רואים של-6 מיליארד מענקי שוחד מוצאים כסף, אל פתרונות למימוש הזכות הבסיסית לחינוך לא". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "הטרגדיה האנושית ורמיסת זכויות האדם שם זועקת לשמים. גם בנושא ההסעות שלא יהיו שום אשליות – לא מדובר כאן בתחנת אוטובוס מסודרת כמה מטרים מן הבית. הילדים הללו הולכים מרחקים גדולים, בדרכים מסוכנות ולא מוסדרות בשביל להגיע לאותן הסעות, ובימי גשם הורים שלהם, בצדק, מפחדים לשלוח אותם להסעה והם נשארים בבית".

רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך: "אני מבקש להזכיר שהפער הגדול בגיל 3 נובע מכך שהם כלולים בחינוך חובה מספר שנים לא גדול. בגילאי גן חובה עלינו תוך 5 שנים מ-87% מכלל הילדים הבדואים בנגב ל-93%. בכיתות א' ישנם רק 186 ילידם שאינם במערכת החינוך וזה כבר תואם את האחוזים בשאר חלקי הארץ. עם זאת, בכל הקשור למועצות נווה מדבר ואל-קסום, אכן הפערים שם גדולים ובולטים בכל הגילאים, ואנו מזהים שם חסמים רבים ופועלים רבות לטובת המצב. יש לנו מאה קבוצות, כל אחת של עד 16 אמהות, שכל מטרתן לחזק את הכשירות ההורית של האמהות שמלוות את הילדים לגן – זהו מנוף צמיחה ומחולל שינוי. מתבצעת עבודה בין משרדית לקדם את בניית הכיתות, אבל, בסוף, בכל הארץ הרשות המקומית מאשרת תכנון, ולאחר היתר בנייה משרד החינוך מתקצב. החינוך יש יותר תקציב לזה ממה שמבוצע בפועל, הכסף קיים ומחכה. זהו המקום היחיד בארץ שאנו הולכים עם הרשויות ומנסים לקדם תהליכי תכנון מבני חינוך מול משרדי הממשלה האחרים, אבל ודאי שלא נפעל ונבנה בניגוד לחוק וללא היתר".

יו"ר הוועדה העיר לזהבי: "אף אחד לא מבקש מכם לעבור על החוק, ולעומת זאת, העבודה שהילדים הללו ללא מסגרת חינוכית, היא עבירה על החוק".

סלאמה אלאטרש, ראש המועצה האזורית אל-קסום: "משרד החינוך לא ממלא את המחויבות שלו לדאוג לחינוך של הילדים במועצה שלי. תקציב ההשתתפות שאני מקבל לכל יליד בנסיעה נמוך בחצי ממה שמקבל ילד במועצה אזורית תמר, למשל. בתקציב הבינוי דורשים ממני להביא מהמועצה 15% מהעלות, כמו שדורשים מת"א, אבל לי אין מאיפה להביא את זה".

יובל קרפלוס, מנהל תחום במינהל התכנון: "בעקבות בג"צ אישרנו אפשרות להקמת מרכזי שירותים חיוניים במבנים יבילים הכין שנדרש, כפתרון ביניים, וכעת יש כ-20 כאלה. פתרון קבע יהיה לאחר ההסדרה של המוקמות. מי שקובע את הצרכים של תוספת אתרים כאלה הן רשויות ההסדרה ומשרד החינוך, אנחנו מייצרים את התשתית התכנונית שמאפשרת את ההקמה". אלה גיל מעמותת סיכוי, העירה כי רק 9 ממרכזים אלה נמצאים בכפרים הבלתי מוכרים עצמם, ו-11 משרתים א תשובי הכפרים הבלתי מוכרים, אבל נמצאים פיזית בתחומי כפרים מוכרים.

ח"כ סעיד אלחרומי: ''כתושב הנגב אני יכול להגיד שרואים בשטח שאין התקדמות בקצב ראוי. הסוגיה העיקרית כרגע היא לקבוע את אותם מרכזי שירותים, יש תקציב ונכונות ממשרד החינוך, למנהל התכנון כבר אין בעיה, אבל המחסום העיקרי לתכנון ולביצוע היא הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית שלא רוצים לתת לכפרים פתרונות. חייבים לדרוש פתרון מיידי, ואם לא, אחרי שלוחצים אותנו אל הקיר, החברה האזרחית תפעל ותגייס לשנה הבאה מורים מתנדבים, ותפתח כיתות במסגדים ואוהלים כדי להביא את החינוך לכפרים".

יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם: "אין ספק שהפתרון הכולל והמתבקש, אשר כולנו צריכים לשאוף לו, הוא ההכרה בכפרים, אשר תאפשר לעשות היישובים הללו להקים מוסדות ציבור וחינוך ראויים והתקיים בכבוד. עד למימוש פתרון זה, יש צורך בפתרון מיידי, בדמות עשרות מרכזי שירותים חיוניים בתוך כל יישוב, אשר תאפשר נגישות לחינוך, במקום מחסור במסגרות, ובמקום מסגרות הדורשות הסעות המסכנות את בטיחות הילדים".

"אנו רואים במשרד החינוך את האחראי הישיר והראשון להבטיח את קיומן של הכיתות החסרות, בשיתוף פעולה עם כלל משרדי הממשלה, ובהידברות עם תושבי הכפרים והרשויות המקומיות. זוהי אות קין ובושה שהעוול הזה מתרחש ומתמשך כבר שנים, ולא מתקבל על הדעת שעוד יום אחד אלפי ילדים בגילאי חינוך חובה יישארו מחוץ למערכת החינוך".​

תגובות

End of content

No more pages to load