• 28 פברואר 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''מיתון בממדים היסטוריים'': שיעור המובטלים בדרום ממשיך לגדול

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים היום, עולה כי שיעור ההשתתפות בעבודה בדרום ממשיך לרדת ומגיע כמעט לשפל היסטורי. צעדי הממשלה, כך מסתבר, לא ממש עוזרים

שירות התעסוקה. פחות משתתפים בכוח העבודה (צילום: שירות התעסוקה)

אם ברבעון הקודם עוד הייתה תקווה כי למגפת הקורונה השפעה חולפת על הכלכלה הישראלית וכי עם פתיחתו המכעט מלאה של המשק, במקביל לתוכניות הממשלה לעידוד הכלכלה, נתוני התעסוקה שמפרסמת היום הלמ''ס מראים מעל לכל ספק כי ישראל נכנסה למיתון בעל ממדים היסטוריים: אחוז המשתתפים בכוח העבודה ממשיך לרדת באופן עקבי, אחוז העובדים בחל''ת ממשיך להיות גבוה והסיוע הממשלתי אינו מצליח לחלץ את הכלכלה המקומית מהמצב העגום אליו נכנסה. 

הדרך היחידה לצאת מהמיתון היא מה שהכלכלנים מגדירים כ''לזרוק כסף ממסוקים'', בתקווה שהכסף ישמש לצריכה ויתניע את הכלכלה המקומית, שתיצור מקומות תעסוקה. אלא שבישראל קוראים שני דברים: הסיוע הממשלתי נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD וחלקו, כלל לא מגיע למי שבאמת זקוקים לו - בגלל בירוקרטיה כמעט בלתי אפשרי. הסיוע שאכן מגיע נמוך ביותר ואינו מאפשר לעצמאים לחזור לסוג של שיגרה. מי שנמצאים בחל''ת או מובטלים (בבאר שבע לבדה כ-22,000 איש), מקבלים עד 60% משכרם הקודם. בישראל אין כסף ממסוקים והדבר ניכר בהאטה.

נתוני התעסוקה שפרסמה הלמ''ס ממחישים את עומק המיתון: אחוז הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה עלה ברבעון השני של 2020 בכל המחוזות בהשוואה לרבעון. שיעור התעסוקה בדרום עומד על 57.1% (ירידה של כמעט אחוז). זאת לעומת 65% במחוז תל אביב. גם אחוז ההשתתפות בכוח העבודה ממשיך לרדת: פחות אנשים בגיל העבודה משתתפים במאמץ.

באר שבע נכנסה אל משבר הקורונה כשמצבה לא היה מזהיר: היא הייתה העיר הגדולה, בה האחוז הגבוה ביותר של עסקים בסכנת סגירה, וגם רשמה אז אחוזי אבטלה גבוהים יחסית לערם גדולות אחרות (כ-4.9% לפני המשבר).

חשש בבאר שבע מ''אפקט הדומינו''

מיתון מוגדר תקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת בכלל המשק, במהלכה מתרחשות ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. המשק הישראלי הצטמק בחודשים בהם נמשך הסגר - ואינו מצליח להתאושש. ככל שהמיתון מעמיק, גדל בעקף התופעות, בגלל שענפי מסחר קשורים אחד בשני. כלכלת באר שבע מבוססת ברובה על מסחר ושירותים, פחות על ייצור והיי טק. 

ביטוי אחד לעומק המיתון הוא כמות העסקים שנקלעים לקשיים ונסגרים. גם אם הממשלה פיזרה כסף, רובו נבלע בחשבונות הבנק של התושבים ולא הופנה לצריכה, בעיקר מתוך חשש מהצפוי בחורף, כאשר אל מגפת הקורונה יצטרפו חולי השפעת העונתית - ואף יהיו מי שיחלו בשתי המחלות. במשרד הבריאות מסתכלים על נתוני התחלואה ומבינים גם, כי הטלת סגר גורף נוסף עלול להמיט אסון על הכלכלה המקומית. 

מיתון בהיקפים כאלה בבאר שבע לא זכור לא משנות השמונים, בזמן קריסת מניות הבנקים ולא מהימים שלאחר מלחמת יום הכיפורים. יש גם הבדל בולט: משקי הבית שקועים בחובות - אשראי צרכני ומשכנתאות בהיקפי ענק. באר שבע אינה עומדת בזכות עצמה והיא חלק מהתמונה הכלכלית הכוללת בישראל. ארגז הכלים של הממשלה הוא לא בלתי מוגבל והולך וממצה את עצמו. נקודת המפנה, אם תבוא, תהיה כאשר יהיה חיסון זמין לקורונה, וגם אז מדובר במיתון שילווה את ישראל לפחות עד לסוף 2022. 

בין הצעדים שעשויה הממשלה לשקול בעתיד: הכרזה על ריבית שלילית, החזרת העבודות היזומות בתחום התשתיות והסבה מקצועית, בעיקר באותם ענפים שככל הנראה לא יצלחו את המשבר.

​​​​​​​




תגובות

End of content

No more pages to load