• 28 פברואר 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

צפו בד''ש מהעבר בנווה נוי: נחשפה סדנה בת 6,500 שנה

הסדנה לייצור נחושת עשויה להצביע על כך שהכבשן להתכת מתכות הומצא בבאר שבע - ותושביה שמרו על סוד ייצור המתכות

החפירות בנווה נוי (צילום: ענת רסיוק - דוברות רשות העתיקות)

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות חושף כי בשכונת נווה נוי בבאר שבע פעלה סדנה לייצור נחושת, מהקדומות ביותר בעולם. מדובר במחקר שנמשך מספר שנים, אשר תחילתו בחשיפת הסדנה, בשנת 2017, בחפירות הצלה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בעיר.

המחקר החדש מגלה עוד, כי ייתכן שבאתר נעשה השימוש הראשון בעולם במתקן משוכלל ומהפכני: הכבשן. את המחקר ערכו דנה אקרפלד, עומרי יגל ופרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ.אלקוב באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר יעל עבאדי-רייס, טליה אבולפיא ודימיטרי ייגורוב מרשות העתיקות וד"ר יהודית הרלבן מהמכון הגיאולוגי לישראל. תוצאות המחקר פורץ הדרך מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Journal of Archaeological Science: Reports.

לדברי טליה אבולפיא, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירה נחשפו עדויות לתעשייה ביתית מהתקופה הכלקוליתית –לפני כ-6,500 שנה. הממצאים המפתיעים כללו, בין היתר, בית מלאכה קטן להתכת נחושת ובו שברי כוריות – קערות קטנות עשויות טין שבהן הותכו עופרות הנחושת וכן סיגי נחושת רבים".

התקופה הכלקוליתית – שפירושה תקופת הנחושת והאבן, קרויה כך מאחר שכבר הופיעה חרושת המתכת, אבל הכלים שבהם השתמשו עדיין היו כלי אבן. מניתוח איזוטופי של שיירי העפרה בשברי הכבשנים עולה, כי חומר הגלם לייצור המתכת בשכונת נווה נוי הגיע מאזור ואדי פינאן בירדן של ימינו – מרחק של יותר מ-100 ק"מ מבאר שבע.

וידאו: החפירות בבאר שבע (צילום: ענת רסיוק / דוברות רשות העתיקות)

    
בתקופה הכלקוליתית, שבה הופקה הנחושת לראשונה, יוצרה המתכת הרחק מהמכרות. זאת, בניגוד לשיטה הרווחת לאורך ההיסטוריה, אשר במסגרתה, מסיבות פרקטיות וכלכליות, נבנו הכבשנים בצמוד למכרות. החוקרים מעריכים, כי הסיבה לכך היתה שמירת הסוד הטכנולוגי. 

"צריך להבין שהפקת נחושת היא ההייטק של אותה תקופה, ואין טכנולוגיה מתוחכמת מזו בעולם העתיק", מדגיש פרופ' ארז בן יוסף. "אם סתם נזרוק גושי עפרה למדורה – לא יקרה שום דבר. צריך ידע מסוים לייצור של כבשנים מיוחדים, שיוכלו להגיע לטמפרטורות גבוהות ובו בזמן - לשמור על כמות חמצן נמוכה". 

פרופ' בן יוסף מציין, שבארכיאולוגיה של ארץ ישראל ישנן עדויות לתרבות בשם התרבות הע'סולית, שנקראת כך על שם האתר הארכיאולוגי בירדן, תלוליות ע'סול, בו זוהתה לראשונה. התרבות הזאת, שהשתרעה מבקעת באר שבע ועד דרום לבנון, היא יוצאת דופן בהישגיה בתחום האמנות והפולחן – ודי להביט בחפצי הנחושת המופלאים שנמצאו במטמון נחל משמר ומוצגים היום במוזיאון ישראל.

לדבריו, האנשים שחיו בערבה סחרו עם בני התרבות הע'סולית מבאר שבע, ומכרו להם את העפרה, אבל הם עצמם לא ידעו לשחזר את הקסם. גם בתוך היישוב הע'סולי לאורך נחל באר שבע, הופקה הנחושת בסדנאות מיוחדות על ידי מומחים, כאשר הניתוח הכימי של השיירים מלמד שכל סדנה שמרה את ה'מתכון' הספציפי לעצמה ולא שיתפה אותו עם האחרות. נחל באר שבע כנראה היה נחל זורם בזמנו, כך שהסביבה הייתה נוחה לסדנאות נחושת, שהכבשנים שלהן ושאר המתקנים עשויים חומר".

פרופ' ארז בן יוסף (צילום: אוניברסיטת ת​​​​​​​

לדברי פרופ' בן יוסף, גם בתוך היישובים הכלקוליתיים, כלומר - בתוך היישובים שהיו להם גם כלי אבן וגם כלי נחושת, היה שמור קסם החומר הנוצץ למתי מעט, בני האליטה. "בראשית המהפכה המטלורגית, מהפכת המתכת, סוד המתכת היה שמור בקרב 'גילדות' של מומחים. בכל העולם אנחנו מוצאים מעין רבעים של יצרני מתכת בתוך היישובים הכלקוליתיים – כמו הרובע שאנחנו מוצאים בבאר שבע".

צילום: ענת רסיוק / דוברות רשות העתיקות​​​​​​​

במחקר מתקיים דיון ער בשאלה עד כמה החברה הזו הייתה היררכית, בעלת ריבוד חברתי, שכן עדיין לא מדובר בחברה עירונית אלא בחברה כפרית. החוקרים סבורים שהממצאים בנווה נוי מחזקים את תזת הריבוד החברתי, שמדובר בחברה מורכבת עם אליטה מובחנת, עם התמחויות וסודות מקצועיים, ששמרה על כוחה על ידי ייצור החומר הנוצץ – נחושת. כלי הנחושת שיוצרו לא היו שימושיים, הם היו בעלי משמעות סמלית. הגרזן מנחושת לא שימש כגרזן, הוא היה חיקוי אמנותי ופולחני של גרזן האבן. חפצי המתכת שמשו בפולחן, בעוד שביומיום נמשך השימוש בכלי אבן".

ייתכן כי הכבשן הומצא בארץ ישראל

בשלב הראשון של ייצור נחושת בעולם אנחנו לא מוצאים כבשנים, אנחנו מוצאים כוריות", מספר פרופ' בן יוסף. "זה כלי חרס קטן מחומר, שנראה כמו עציץ, מעין כבשן נייד שמבוסס על פחם. כאן, בסדנת הנחושת של נווה נוי שגילתה רשות העתיקות, אנחנו מראים שהטכנולוגיה הייתה מבוססת כבשנים של ממש. זוהי עדות קדומה מאוד לשימוש בכבשנים למטלורגיה, והיא מעלה את האפשרות שהכבשן הומצא באזור שלנו. יתכן גם שהכבשן התפתח במקום אחר, ובאופן ישיר ממטלורגיה מבוססת כוריות, שכן יש חוקרים הרואים בכבשנים הראשונים לא יותר מכוריות גדולות התקועות באדמה. את ההכרעה בעניין נשאיר לתגליות בעתיד, אבל אין ספק שלבאר שבע הקדומה הייתה תרומה חשובה לקידום מהפכת המתכת העולמית, ושבאלף ה-5 לפנה"ס היא הייתה מעצמה טכנולוגית של האזור כולו". 

תגובות

End of content

No more pages to load