• 06 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

20% אבטלה בב''ש: המחיר החברתי הכבד של מגפת הקורונה

בממשלה מדברים על מספרים ואחוזים, צבעי ערים וקנסות, אבל המחיר האמיתי של המגפה הרבה יותר עמוק: עסקים קורסים וחיים שנהרסו

עסקים למכירה והשכרה בכל מקום. עיר במשבר (צילום: דני בלר)

שיא היסטורי באבטלה בבאר שבע: הסגר השני העלה עוד ממדי האבטלה המבהילים בבירת הנגב- והסוף לאסון החברתי אינו נראה באופק. על פי נתוני שירות התעסוקה, ממדי האבטלה בבאר שבע חצו את קו ה-20%, עליה של 400% בהשוואה למצב שלפני משבר הקורונה. 

האבטלה בבאר שבע עלתה בסגר השני בכ-4% אחוזים נוספים ופגעה בעיקר בעובדים הלא אקדמאיים ועיקר במקבלי השכר נמוך. מגזרים שלמים כמעט ונמחקו בגלל מגבלות הקורונה בהם אירועים, מסעדנות, תרבות וענפי מסחר רבים. קניוני ענק עומדים מושבתים ברובם, מציעים רק את מה שמתירות התקנות: פארמה, תקשורת, סופרמרקטים ותחזוקת הבית. חנויות בגדים, מתנות, ספרים, סגורות ותקועות עם מלאים שלמים.

''עונת הקיץ הלכה ולא ייבאנו כלום לחורף, כי המחסנים מלאים'', אומר לנו אבי, שעובד בחנות הלבשה באחד הקניונים של ב''ש. ''אתה מתארגן על הזמנות חצי שנה לפני, אבל החנות מלאה בבגדי קיץ שלא הצחלנו למכור. כשהמשק הראה קצת התאוששות בא הסגר וכולנו יצאנו לחל''ת''. 

''כולם באותו מצב. הקניונים ריקים, למעט מה שמותר. זכיינים לא יכולים להחזיק על ריק חנויות ועובדים. אני שכיר, אבל הזכיין שלנו צריך לשלם שכירות, מסים, משכורות. הוא כולה גדול ממני בכמה שנים, נכנס להרפתקה כי אנחנו במיקום טוב ולפני הקורונה מכרנו לא רע. אבל אתה רואה מה הולך ובא לך לבכות. אני הייתי בא לעבודה כל בוקר בכיף, סך הכל הלקוחות בבאר שבע סבבה ואצלנו המחירים היו טובים, אבל הכל נמחק. אם לא ייפתח עוד שבוע המסחר, אני חושש שהרבה יתחילו לסגור סופית ולפטר אנשים''.

בבאר שבע חוששים ממפולת, אבל נזהרים לדבר על כך בגלוי. עיקר כלכלתה של באר שבע מבוססת על מסחר, תיווך ושירותים. הסגר השני טרף את הקלפים: בעלי נדל''ן מחכים לסטודנטים, שבינתיים לומדים מהבית, עד שהממשלה תחליט להתיר לימודים בקמפוסים. ''השבוע הלכנו לחפש דירה להשכרה'', מספרת לנו רבקה מב''ש. חוזה השכירות של בנה הסתיים והיא ורוצה שהוא יעבור לשכונה שקרובה לבית ההורים. ''אבל בעלי הנכסים לא מוכנים להתפשר על המחירים ואתה רואה שלטים ''להשכרה'' שעומדים הרבה זמן. הייתה ברחוב הצבי דירה להשכרה, 2 חדרים, במיקום לא מבריק, בעל הבית רצה 2,900 שקל, שזה טירוף. אנשים מבקשים להציל את הכיס שלהם ואני חוששת שהגרוע יבוא בעוד כמה חודשים''. רבקה ובעלה עבדו עד לפני המשבר, היא מוכרת בחנות והוא עבד באולם, אבל מאז המשבר הכל סגור וגם הם בחל''ת.

הסיוע לעצמאים, כך מתברר, לא הגיע לכולם, מכל מיני סיבות. גם ההלוואות שכביכול מעמידה המדינה, כך מתברר, קשות למימוש. הבנקים מקשים מאוד על קבלת אשראי. הדרך היחידה של רבים לשרוד זה לבקש כסף מ''מקורות אחרים''. הלוואות חוץ בנקאיות נושאות ריביות מטורפות, אך לא רחוקות מאלה שגובים הבנקים: 12% על הלוואה של 5,000 שקלים, 16% על ריבית חריגה. ''לא הייתה ברירה ולקחתי הלוואה של 5,000 שקל לשבוע מאנשים'',  מספר חי. ''הייתי צריך לשלם שכר דירה וחשמל והבנק לא אישר לי שקל נוסף. כל השבוע לא ישנתי כי דיעתי שאם אני לא עומד בתשלומים מפרקים לי את הצורה. בסוף יצאה לי עבודה קטנה ודבר ראשון הלכתי לאנשים להחזיר להם את הכסף. פעם ראשונה ואחרונה בחיים שאני מסתבך בדבר כזה''. 

הממשלה אמנם מרבה לדבר על סיוע לעצמאים ולעסקים קטנים, אבל המצב בבאר שבע ובמקומות אחרים בארץ, גרוע. בנק ישראל הציע תוכנית לתת אשראי לבנקים בריבית שלילית, על מנת שאלה יצעו ללקוחות הלוואות בריבית נמוכה. אבל הבנקים דורשים בטוחות והוכחות להכנסות, שלעסקים רבים שעומדים סגורים מזה שבועות זהו נתאי כמעט בלתי אפשרי. 

המפתח ליציאה מהמשבר הוא החזרת כמה שיותר חלקים מהמשק לפעילות, דבר שהממשלה כלל לא מוכנה לעשות כרגע. לגבי באר שבע, שנכנסה אל משבר הקורונה כשכלכלתה כבר הייתה במצב נוראי, כל שבוע שעובר הוא קריטי. בסופו של דבר, הכל ייפול על פתחי מחלקות הרווחה. ההדרדרות מקושי כלכלי זמני, למשבר חברתי עמוק, עלולה להיות מהירה. 

בדוח של שירות התעסוקה מצויין כי במהלך ספטמבר חלו עליות בשיעור דורשי עבודה בכל הערים המרכזיות. העיר בה נרשמה העלייה המשמעותית ביותר היא אילת עם עלייה של 6.16 אחוז, כתוצאה מפגיעה בענף התיירות בעקבות הסגר. בערים נוספות נרשמה עלייה משמעותית בשיעור דורשי העבודה כגון חולון, קריית גת, ראשון העין, חדרה, באר שבע, בת ים ובת-ים (עלייה של 5.4 עד 3.5 נקודות האחוז במהלך החודש). למרבה ההפתעה בעיר רהט חלה העלייה הנמוכה ביותר בשיעור דורשי העבודה (עלייה של 3.1 נקודות האחוז).

ויש כמובן את המחיר הנפשי הקשה: מתנדבים עימם שוחחנו, מדברים על עליה בפניות הקשורות למצוקה נפשית שמקורה בסגר, בחשש לפרנסה, באובדן הבית ובחוסר ביטחון כללי. עובדים בתחום הרווחה מזהירים מפני עליה באלימות במשפחה וכן מניסיונות אובדנות על רקע מצוקה. 

העיר ב''ש חזרה להיות ''ירוקה'', התחלואה בה ירדה לרמה של 102 חולים חדשים בשבעת הימים האחרונים, אבל תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו כרגע חסרת משמעות: הממשלה מתקשה לאכוף את תקנות הקורונה, מסיבות פוליטיות. גל תחלואה עלול לפרוץ מחדש והסגר שיוטל, יהיה כללי ולא באיזור מסויים. 

מסיבה הזו, ישראל עלולה להתמודד בסוף השנה עם משבר כלכלי, שהוא החמור בתולדותיה. 

תגובות

End of content

No more pages to load