• 06 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

עסקים בב''ש במלכודת: הבנקים מקשים, סוחרים פונים לשוק האפור

בממשלה מדברים גבוהה גבוהה על סיוע לעסקים בזמן הקורונה, במציאות המצב עגום: בעלי עסקים בבאר שבע מתקשים לקבל אשראי ויש כאלה שכבר הסתבכו עם השוק האפור. קולות מהשטח ומהדיון בכנסת

דיוני הוועדה (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

מאת: משה פריאל, כתבנו בכנסת
​​​​​​​
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ד') דיון בנושא התנהלות הבנקים בעת משבר הקורונה, בהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן – הישיבה עסקה בין השאר, בתלונות על כך שהבנקים מקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות במסגרת קרן ההלוואות של המדינה שהוקמה נוכח משבר הקורונה.

על רקע ביקורת של חברי הכנסת על התנהלות הבנקים במשבר הקורונה, השיב המפקח על הבנקים כי אלה דווקא נכנסו תחת האלונקה: "דחיית 820 אלף הלוואות זה מספר מטורף", על כך שרבים ממבקשי ההלוואות, במיוחד בעלי עסקים בסיכון נענו בשלילה לקבל הלוואות בערבות המדינה: "כלקוח בנקאי אני רוצה שתנוח דעתי שהכסף שמלווים יחזור, לא לכל לקוח הלוואה היא הפתרון", זאת שגם ההלוואות שכן ניתנו מגיעות להיקף של 30% בלבד מגובה הבקשות, הסביר המפקח כי ההיקף צפוי לגדול לאחר שאושרה מנה נוספת של ערבות מדינה לאחרונה.

''מי ייתן לך הלוואה?'' - בעלי עסקים נאלצים לפנות לשוק האפור

שני אנשי עסקים  בבאר שבע בקשו לאחרונה הלוואה מהבנק. משה ינאי חבר מועצת העיר באר שבע, מטעם סיעת אור: "חשוב שאנשים יבינו במה מדובר. ראשית המדינה לא נותנת ערבות של מאה אחוז אלא רק חמש עשרה אחוז, הכסף בשליטה של הבנקים. הבנק יכול לבוא ולהגיד לך אתך כלווה אני לא לוקח סיכון בשביל 15% שהמדינה ערבה אין לך מספיק נתונים שאני ייתן לך הלוואה כמו ההסדרים שלך לא טובים המצב שלך גרוע. בתחילת משבר הקורונה הייתי זקוק להלוואה. הגשתי בקשה לחצי מיליון ש"ח וקבלתי רק 400.000 אלף ש"ח. כך שסך הכל המדינה בסדר הבנקים שולטים בכספם''.

אריה הכט בעל עסק לאופניים ויו"ר עמותת העיר העתיקה: "מי שמחליט אם אתה מקבל הלוואה או לא לאחר שרשות המיסים אישרה לך הם הבנקים . והבנק מתנהג אתך איך שהוא רוצה . ההלוואה היא לא הכי זולה בריבית פריים. במקרה שלי הגשתי בקשה צלצלו אלי מהבנק והודיעו לי שהבקשה אושרה בסכום שבקשתי לקח כמה ימים וקבלתי לשביעות רצוני את הכסף . אבל אני יודע שהרבה מבעלי העסקים נתקלו בבעייה משום שהם נדרשים לתת ערבויות. נניח אדם שרוצה לקבל הלוואה על סך 70,000 אלף ש"ח צריך לתת ערבות במזומן של 3.500 ש"ח ולא כולם יכולים לעמוד בזה. בעיקרון הבנק מוכן לתת את ההלוואה אולם בריביות גבוהות".

בלית ברירה, בעלי עסקים בבאר שבע פונים לשוק האפור, שמוכן להעמיד אשראי בתנאים משלו. עצמאי מבאר שבע, בשנות ה-40 לחייו, מצא את עצמו בלי כסף וללא אפשרות לעבוד במקצוע שלו, שיפוצים: ''בסך הכל הייתי צריך 5,000 שקלים, כי אין עבודה ואין מאיפה להביא כסף ועמדו לנתק לנו את החשמל בבית. הבנק לא היה מוכן לתת שקל נוסף על מסגרת האשראי, ההורים שלי אין להם במה לעזור. חבר הפנה אותי למישהו שמלווה בריבית, בבית. הוא נתן 5,000 לשבוע - הייתי צריך להחזיר לו 5,500 שקלים. זה הריבית שלו. למזלי, נכנסה לי עבודה והחזרתי את החוב לפני הזמן. אתה לא רוצה להתעסק עם הטיפוסים האלה, פחדתי פחד מוות, אבל לפעמים אין ברירה''.

דותן סופר מנהיג הדגלים הירוקים - מחאת העצמאים, מכיר את התופעה: ''זאת תופעה כלל ארצית. במקום שמדינת ישראל תדאג לעצמאים שמילאו את הקופה הציבורית במשך שנים, בעלי העסקים נאלצים לפנות לקבל הלוואות מגורמים מפוקפקים. אם המדינה היתה נותנת הלוואות בערבות מדינה ב-100% ערבות כמו שראוי היה לעשות בתקופה כזאת אז הרבה מאוד עצמאים היו מתחמקים מגזרת הרעב והעוני שהטילו עליהם''. 

בכנסת דורשים פתרונות, אבל הבנקים הם שולטים בכסף

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא למפקח לבחון את הנושאים השונים שהוצפו מצד חברי הכנסת, ולהציג לוועדה פתרונות במקומות בהם יש כאלה: "יש לנו הרגשה שאת הבנקים לא מעניין כלום חוץ מלהרוויח כסף, איפה שיש סיכון, זה לא מעניין אותם. אתה המתווך ביננו לבין הבנקים, אנחנו רוצים למצוא פתרונות במסגרת משבר הקורונה"בפתח הדיון הציגו חברי הכנסת את הפניות הרבות אליהם, נוכח קשיים שמערימים הבנקים על בעלי עסקים ואנשים פרטיים באפיקים שונים, למרות סיוע המדינה והעמדת ערבויות מצידה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "נתקלנו בהרבה מאוד טענות שהמדינה מאפשרת לאנשים לקחת הלוואות ודברים מהסוג הזה והם נתקלים בקשיים גדולים בבנקים, הרבה מאוד תלונות עלו בוועדה. לכן ביקשנו את ההשתתפות של המפקח על הבנקים בדיון".

ח"כ הילה שי וזאן: "כספים לא הועברו לא לעמותות ולא למגזר השלישי, זו פשוט שערורייה, התחייבו מהחשב הכללי להעביר 100 אחוז מהתמיכות, משרד החינוך רק 29 אחוז, הרווחה 31, וכך ביתר המשרדים. זו שערורייה שאנחנו כחברי ועדה עושים את התפקיד שלנו, מאשרים, ובסופו של דבר משרדי הממשלה תוקעים את הכספים, לא מכנסים את הוועדות ולא משחררים את הכסף. הארגונים האזרחיים קורסים. אסור לנו כוועדה לתת לשערורייה הזו להמשיך".

ח"כ אחמד טיבי: "המצוקה של יחידניים וקבוצות קשה מאוד, והרבה מאוד נתקלים בתופעה של החזרת צ'קים ע"י הבנקים, ואז הם מסומנים ולא יכולים לקבל הלוואה, והדברים מסתבכים. לא יכול להיות שהבנקים לא יאפשרו לאנשים להרים את הראש מעל המים. אני מבקש שהממונה יענה על השאלה".

ח"כ מיכל שיר: "ישנה עלייה משמעותית בלקיחת הלוואות בשוק האפור, זו מכת מדינה בתקופת הקורונה. ברגע שאדם מסורב אשראי והבנקים לא נותנים הלוואות, וזו תופעה רחבה בכל הארץ, זה הולך לגדול, אלא אם נמצא לזה פה הסדר. אנחנו רואים שהבנקים הגבילו את דחיית המשכנתאות לדצמבר, זה מחר בבוקר וזה מחזיר את נושא השוק האפור. יש לתת על זה את הדעת. בנוסף הריביות הכ"כ גבוהות, צריך לבוא ולראות איך פותרים זאת".

המפקח על הבנקים: ''אני רואה תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה שאתם רואים, אתם מקבלים את הפניות מאנשים שאינם מרוצים''

המפקח על הבנקים בוועדת הכספים, יאיר אבידן: "יש לי אתגר די משמעותי לשנות את דעתכם כפי שהבעתם אותה בפתח הדיון, יש פוטנציאל שאזיז את הגוון לגוון קצת יותר בהיר. אני רואה תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה שאתם רואים, אתם מקבלים את הפניות מאנשים שאינם מרוצים, לא מהאנשים שמרוצים בהגדרה. הייתי בנקאי במשך 33 שנה, אני שמח מהשקיפות הציבורית, חשוב לי לומר שאני אדם עם תפיסה חברתית כלכלית עמוקה, והשליחות שבאתי היא לתת מיכולותיי שנחייה כאן בחברה יותר טובה. כולנו מבינים כאן שהבנקים מעוניינים ומקיימים מערכת יחסים לטווח ארוך ולא לטווח קצר, הם מלווים את הלקוחות גם ברגעים היותר קשים, ומסייעים להם לעבור את התקופה. נתעלם לרגע מאירועים פרטניים, שגם הם יבחנו".

המפקח הציג כי 93% מהבקשות במסגרת קרן ההלוואות טופלו, וכי 62% ממספר הבקשות מאושרות, בסך של כ –30% מהסכום המבוקש*, לעמדת הפיקוח על הבנקים, הסירובים מגיעים בעיקר לבקשות לווים שלא נפגעו מהקורונה וללווים שאין להם יכולת החזר, לעניין כך שפחות משליש מהסכום המבוקש הועבר למי שכן אושרו להם ההלוואות, השיבו בפיקוח כי הגדלת הקרן תביא להשלמת המענה.

עוד הציג המפקח, שורה של צעדים לסיוע ללקוחות בקשיים, כאשר לצד דרישה מהבנקים למצות הליכים לגבייה כדי להימנע מהליכים משפטיים, נקט הפיקוח בצעדים של הוזלת עמלות והנגשת שירותים.

נוכח ביקורת של חברי הכנסת על אישור נמוך בלבד של הלוואות לעסקים בסיכון, השיב אבידן: "גם לחשב הכללי וגם למשרד האוצר היה קושי אובייקטיבי להעריך את היקף התופעה, ולאורך התקופה הקלו בחסמים ופתחו את המסגרות, חלק מהגופים שביקשו בהתחלה הלוואות לא קיבלו את מלוא רצונם, הייתה חלוקה שהתחשבה באי הוודאות ובכמות הבקשות. כעת שאישרתם 8 מיליארד ¤ נוספים לקרן, וכבר רואים שלאט לאט מתחילים להפעיל אותה, וזה צפוי לתת מענה לביקוש".

"יש הבדל בין ערבות של 15% לערבות של 100%, יש לזה אמירה. אני כלקוח בנקאי רוצה שתנוח דעתי שהכסף שמלווים יחזור. לא לכל לקוח הלוואה היא הפתרון, הלוואה לעיתים קוברת את הלקוח. האחריות המוסרית שלנו כבנקאים היא לא  לתת הלוואה למישהו שהיא תוריד אותו, לחלק מהלקוחות הפתרון הוא אחר".

לעניין נושא חזרה של צ'קים הפוגעת ביכולת של מי שחזר לו הצ'ק לקבל הלוואות השיב המפקחעח הבנקים: "בחקיקה כיום, צ'ק ללא כיסוי חוזר. לצד כך, מקדמים הליכים שכל נושא הצ'קים ישתנה, שתהייה התרעה. לעניין הנושא של השהיית הצ'קים, השהינו במשבר הראשון, אותו קהל נהנה, אבל באנו לברך ויצאנו מקללים, פגענו באמינות השטר, עצם השהייתה הצ'קים עודדה לבטל אותם. כרגע כל העולם הזה אצל משרד ושר המשפטים".

לעניין הארכת התקופה לדחיית הלוואות, שהעלו חברי הכנסת השיב אבידן: "אנחנו עכשיו בגל השני, אנחנו לא יכולים לדחות הלוואות עד גל 12. הארכנו את התקופות. לעניין עסקים קטנים זה תמיד לשיקול הבנק, אף אחד מאתנו לא יודע מה אורך המשבר ומה עומק המשבר. התחלנו ב-3, 6, 9 חודשים דחייה כאשר בתחילה חשבנו שזו תהליך קצר, שעולה שזה הוא תהליך ארוך אנחנו בוחנים את המצב. בעולמות של כשל שוק ארוך ומשמעותי, יש מקום אחד, בו המעורבות היא מעורבות של הממשלה, לא של המערכת הבנקאית, היא עושה ככל יכולתה לסייע, המערכת רוצה להגיע להסדרים עם הלקוחות כדי שיוכלו לחצות את המשבר בהתאם ליכולותיהם".

על רקע קריאה של חברי הכנסת כי צעדיהם של הבנקים לא מספיקים, השיב המפקח: "הייתה פניה למערכת הבנקאית לגלות חמלה, להגיע להסדרים, לשמוע אמירות שאף אחד לא סופר, לדעתי אין לאמירות שום שחר. הפיקוח על הבנקים הוזיל עמלות בצו של 3 שירותים בנקאים, זה עשרות מיליוני שקלים בשנה סיוע לאותן אוכלוסיות".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "שמענו את דבריך ברוב קשב, אנחנו מצפים שתבחן את הדברים שעלו כאן, ותגיד על מה אי אפשר לשנות ומה אפשר לשנות ואתם משנים, אני מצפה לדבר כזה, אני חושב שבמקומך הייתי מחפש פתרונות, כי הזעקה מגיעה מהציבור. לממשלה ובנק ישראל חובה לקבל את אמון הציבור. נקבע ישיבה נוספת, ותציג אילו פתרונות יש לך, ומה אי אפשר לפתור. אתה המתווך ביננו לבין הבנקים, אנחנו רוצים למצוא פתרונות במשבר הקורונה".

אבידן: "יש שורה ארוכה של דברים שנעשו וימשיכו לעשות, אנחנו עם היד על הדופק כל הזמן, אנחנו מקשיבים ברוב קשב ונעשה את המקסימום כדי לסייע ללקוחות המשק לחצות את המשבר, אגב שמירה על יציבות המשק".


תגובות

End of content

No more pages to load