• 28 פברואר 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

דוח של הפערים של הכנסת: בדרום עובדים קשה, מרוויחים פחות

דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מביא ממצאים קשים על פערי התעסוקה והשכר בין מרכז ופריפריה - וזה עוד לפני משבר הקורונה. איך הנגב יכול לצאת מהבוץ?

מרכזי קניות ריקים, בשל מגבלות הקורונה (צילומים: דני בלר)

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בבאר שבע נמוך מהממוצע הארצי - ויכול להיות שיש לזה סיבה טובה: אחוז השכירים המשתכרים מתחת לשכר מינימום בבירת הנגב הוא 42.3%, הרבה יותר מהממוצע הארצי וגם הרבה יותר מהנתון שהכרנו עד כה, שהעריך כי מדובר בכ-36%. ממצאים אלה מובאים בדוח ''פערי תעסוקה ושכר בין הפריפריה למרכז הארץ - נתונים וכלי מדיניות אפשריים'', שפורסם לאחרונה על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. 

הדוח מתבסס על נתונים שאינם כוללים את משבר הקורונה, במהלך שיעור דורשי העבודה בבאר שבע זינק בכ-500% ועומד כיום על למעלה מ-20%. המסמך הוגש לבקשת ח"כ מאיר כהן, יו"ר השדולה לקידום תעסוקה בפריפריה לקראת דיון בשדולה ב-28
שנערך באוקטובר 2020 .

מהנתונים עולה כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בפריפריה (מחוז הצפון ונפת באר-שבע) נמוך ביחס לממוצע הארצי ושיעור האבטלה גבוה. הנתון מתייחס למצב שלפני משבר הקורונה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בבאר שבע נמוך: 55% בלבד, לעומת הממוצע הארצי (63.5%). 

ההסבר נעוץ ככל הנראה בשכר: על פי הדוח, השכר הממוצע בבאר שבע, 8,502 שקלים, נמוך מהשכר הממוצע הארצי - העומד על  9,436 שקלים. אבל זהו שכר ממוצע בלבד. מהדוח עולה נתון עגום: 42.3% מהשכירים בבאר שבע משתכרים מתחת לשכר המינימום. מדובר בנתון מפתיע, שכן על פי נתוני הבטוח הלאומי, הנתון עמד סביב כ-36 עד 38%. הממוצע הארצי עומד על 39.4%. 

הפריפריה עוברת  להיי-טק? לא כל כך

למרות התוכניות הגרנדיוזיות וההצהרות, מנתוני הדוח עולה כי כי שיעור המועסקים במחקר ופיתוח, ההוצאות למו"פ וחברות ההזנק בפריפריה נמוכים משמעותית ביחס לשיעורם באזור המרכז. בהתאמה, הוצאות מו"פ לנפש והשכר הממוצע בחברות הזנק גבוהים באזור המרכז לעומת אזורי הפריפריה.

מספר המועסקים במשרות מחקר ופיתוח בדרום עומד על  12.2%, נמוך משמעותית מתל אביב והמרכז, שם הנתון הוא 68.8%. 

מנתוני ענף התעשייה עולה כי משקל המועסקים בענף זה בפריפריה גבוה ביחס לממוצע הארצי. עם זאת, עולה כי קיים שוני בין מחוז הצפון ונפת באר שבע - בנפת באר שבע הערך המוסף הגולמי בתעשייה גבוה מהממוצע הארצי וכך גם משקל המשרות בתעשיות העילית ועילית-מעורבת. לעומת זאת, במחוז הצפון נתונים אלו נמוכים בהשוואה לממוצע הארצי.

לתעשייה דגש חזק בתעסוקה בנגב

עם זאת, עולה כי קיים שוני בין מחוז הצפון ונפת באר שבע - בנפת באר שבע הערך המוסף הגולמי בתעשייה גבוה מהממוצע הארצי וכך גם משקל המשרות בתעשיות העילית ועילית-מעורבת. לעומת זאת, במחוז הצפון נתונים אלו נמוכים בהשוואה לממוצע הארצי.
מניתוח של פערי התעסוקה והשכר עולה כי חלק מפער השכר בין המרכז לפריפריה נובע מהשוני בתעסוקה ושכר בענפי שירותי הייטק ובנקאות ופיננסים.

פארק ההיי טק בב''ש. בנגב יש דגש יותר על תעשייה וזה מתבטא בכלכלת האיזור (צילום: דני בלר)

אחד הגורמים לשכר ופריון גבוהים באזור המרכז הוא ייצוג גבוה של ענף ההייטק באזורי מטרופולין גדולים בהם ריכוז של הון להשקעות. מהמסמך עולה כי, בין היתר, כלי המדיניות המרכזיים לצמצום פערי שכר ותעסוקה הם קידום של מרכזי מטרופולין באזורי פריפריה, כמו חיפה ובאר שבע ועידוד של חברות הייטק ומו"פ לעבור אליהן, ועידוד ופיתוח של תעשיות מתקדמות בענפים בהם יש יתרון יחסי לאזורי פריפריה כמו חקלאות, מזון ותעשייה.

במה עובדים בנגב?: תעשייה, חינוך ומנהל

על פי המחקר בנפת באר שבע – 16.5% מועסקים בענפי התעשייה, כרייה וחציבה, 14.1% בענף החינוך, 11.2% בענפי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, 10.6% בענף שירותי בריאות, רווחה וסיעוד ו-10.5% בענף מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים. 

מספר חברות הסטארט בדרום נמוך משמעותית מאלה במרכז: בדרום יש 170 חזרות הזנק בלבד, שהן 3.9% בלבד מהפעילות בתחום בישראל, לעומת תל אביב, בה פועלות 1,869 חברות סטארט אפ, שמהוות 42.8% מהפעילות בתחום. השכר בחברות אלה נמוך משמעותית בדרום, ועומד בממוצע על 18,000 שקלים, כ-3,000 פחות מאשר השכר הממוצע בתחום בתל אביב. 

בשנת 2018 (השנה הנסקרת במחקר), תחולת העוני של משפחות במחוז הצפון הייתה 26.7%. הן במקום השני אחרי ירושלים.  מחוז הדרום ממוקם השלישי עם תחולת עוני של 22.2%. במחוז הדרום תחולת העוני עלתה ב-2.5 נקודות.

הדוח עוסק גם במצבן הכספי של רשויות מקומיות בפריפריה. בנפת הדרום בנפת באר שבע - ההכנסה הממוצעת לתושב הייתה 8,747 ש"ח, גבוהה ביחס למחוזות למעט מחוז תל אביב, וגבוהה ב-.2 מההכנסה הממוצעת בכלל הרשויות. ההוצאה הממוצעת לתושב הייתה 8,567 ש"ח, גבוהה יותר מכלל המחוזות, וגבוהה ב-14.5% מההכנסה הממוצעת בכלל הרשויות. הגרעון הממוצע לתושב בנפת באר שבע היה 17.7 ש"ח, גבוה ממחוזות ירושלים ותל אביב, ונמוך ב-72.2% מגרעון הממוצע בכלל הרשויות.
הנתונים המוצגים הם נתוני ההכנסות וההוצאות בתקציב הרגיל (ללא תקציבי פיתוח, השתתפות הממשלה וקרנות של הרשויות המקומיות). כמו כן, הנתונים אינם כוללים מענקי איזון הניתנים לחלק מהרשויות המקומיות. בבחינת העודף/גרעון ממוצע לתושב כולל הכנסות ממענקי איזון עולה כי הגרעון הממוצע לתושב במחוז הצפון הוא 131 ש"ח, גבוה בכ- 8 מהגרעון הממוצע בכלל הרשויות ובנפת באר שבע קיים עודף ממוצע לתושב של 5.3 ש"ח. מרבית מענקי האיזון נתינו לרשויות בצפון. 

המשבר שאיש לא צפה - ואיש לא באמת יודע מתי יסתיים

כאמור, הדוח אינו משקף בתוכו את משבר הקורונה, שטרף כל הקלפים. גם אם החיסון, זה של חברת פייזר כמו גם חיסונים אחרים, של חברת מודרנה, עימה חתמה ישראל על הסכם וחיסונים הסיניים, יעברו חודשים אחרים - הערכה זהירה אומרת שנה מהיום - עד שהמשק יתחיל להתניע את עצמו.

לעת עתה, גם אי אפשר לשנות סדרי עדיפויות - מאחר ואין תקציב. בעידן של חוסר וודאות כלכלית, עיקר המאמצים של הממשלה הולכים להצלה של מה שניתן מכלכלת ישראל. ההערכה יהא ששיא המשבר הכלכלי עדיין לפנינו וכי במיוחד בפריפריה תתכן קריסה של עסקים וגלי אבטלה. 

אין ספק, כי אם וכאשר ישראל תצא ממשבר הקורונה, תהיה לממשלה משימה קשה, של שיקום הפריפריה. 

תגובות

End of content

No more pages to load