''התפקיד החשוב ביותר של המורים - הגברת החוסן של התלמידים''
הבוקר קיימה המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום את טקס הענקת פרסי "אות החוסן" לשנת תשפ"א. הטקס, שנערך באופן מקוון, משקף את הרוח המכללתית 'פדגוגיה של חוסן' המדברת על תפקידם המשמעותי של הגננות, המורות והמורים בהגברת החוסן של תלמידיהם והיכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים, מעבר להקניית ידע ומיומנויות. הענקת האותות הייתה במעמד נשיא המכללה פרופ' חיים שקד, סגניתו ד"ר צביה בר שלום, ראש החוג לחינוך ד"ר דניאל ניקרטין, ורכז התנסות בהוראה ד"ר שי מאמו המרכזים את תחום "פדגוגיה של חוסן" במכללה. נשיא המכללה פרופ' חיים שקד וחברי צוות חוסן בחרו במרים פרץ, להקת שלוה והרב ד"ר שרון שלום לקבל את אות החוסן לשנת תשפ"א כדמויות בולטות בחברה הישראלית המביאות לידי ביטוי את החוסן השזור בסיפורי חיים בלתי רגילים.
פרופ' חיים שקד, נשיא מכללת חמדת הדרום ציין בתחילת הטקס כי "המשנה המכללתית 'פדגוגיה של חוסן' נועדה להבטיח כי כל תלמידה ותלמיד יוכלו לפרוץ נתוני פתיחה, להתמודד עם אתגרים ולהגשים חלומות. מרים פרץ, להקת שלוה וד"ר שרון שלום הם אנשים המבטאים השראה למצוינות, מנהיגות, אמונה בעצמך, צמיחה מתוך משבר ועשייה למען הכלל. הם מייצגים יותר מכל את האמונה שלנו שהגברת החוסן בקרב תלמידים זה התפקיד החשוב ביותר של המורים בישראל".
מרים פרץ, אשת חינוך ואם ששכלה שניים מבניה שנפלו בזמן שירותם הצבאי, נבחרה בשל היותה דוגמה לבחירה בתקווה, צמיחה מתוך משבר ובשל פעילותה הענפה בהגברת החוסן בחברה הישראלית. "חוסן הוא היכולת ליפול אבל לדעת שאפשר לקום", ציינה הבוקר פרץ בזמן קבלת האות. "עצם הידיעה שאפשר לקום ממשבר, מחזקת ומבטאת חוסן. אנחנו עם שנפל עשרות פעמים ותמיד קם והתחזק. מסתבר שהכוחות הכי גדולים של האדם מתגלים דווקא בזמן משבר. זה סיפור של אמונה בעצמך".
להקת שלוה הכוללת מוזיקאים המתמודדים עם מוגבלויות שונות, נבחרה בשל היות חבריה דוגמה ומופת להגשמת חלומות על אף תנאי פתיחה מאתגרים וההוכחה שהאמונה בעצמך יכולה לפרוץ תקרות זכוכית ולהוביל להישגים עצומים. שי בן שושן, המנהל המוזיקלי של הלהקה שנפצע במהלך שירותו הצבאי והקים את הלהקה כחלק מתהליך השיקום שלו ציין עם קבלת האות בשם הלהקה כי "קיבלתי את החוסן שלי אחרי שנפלתי מהמקום הכי גבוה אל מקום מאוד נמוך. הייתה לי בחירה אם להתכנס בצער או להתרומם מעלה ולהסתכל קדימה. כשפגשתי את החברים של עמותת שלוה, הכרתי אנשים שלמרות המוגבלויות שלהם מחייכים ושמחים, והדבר נתן לי פרופורציות ואיזון. בחרתי לעבור את התהליך ולצמוח, הקמנו את הלהקה והגשמנו חלומות שלא תיארנו לעצמנו שנגשים".
הרב ד"ר שרון שלום דעלה לארץ מאתיופיה בגפו הצטיין בלימודיו, השלים דוקטורט והוסמך כרב, נבחר בשל "הגשמת שאיפות, התמודדות עם אתגרים וחתירה להצלחה". במעמד קבלת האות אמר: "כילד שעלה לבד ללא הוריו הגעתי למרכז קליטה וגיליתי שאני חריג בנוף ובצבע. המסע שלי אל תוך החברה הישראלית היה קשה יותר ממסע העלייה מאתיופיה לארץ, אך האמונה שלי בעצמי והאנשים שפגשתי בדרך והאמינו בי, לצד המשברים והכישלונות, הם שיצרו בי חוסן שעזר לי לסלול את דרכי".