• 03 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

פוליטיקה בחיסוני קורונה? 'אנחנו לא יודעים מספיק על החיסון הרוסי'

מנכ''ל הדסה: ''החיסון הרוסי זהה לאחרים; העיכוב ככל הנראה מסיבה פוליטית''. פרופ' נדב רבינוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור בבן גוריון: ''לא ידוע אודותיו מספיק''

צילום הדמיה. קרדיט: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

מאת: משה פריאל, כתבנו הפרלמנטרי

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדיון בנושא היערכות והצטיידות רשויות המדינה בחיסון לנגיף הקורונה. בדיון אמר אחראי החיסונים במשרד הבריאות כי התהליך ליצירת חיסון בד"כ אורך שנים רבות, אך הפעם הוא באופן מואץ תוך ניהול סיכונים כאשר שלבים מסוימים מתחילים לפני ששלבים קודמים הסתיימו. 

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״קיבלנו בדיון הוועדה תמונה די מקיפה לסוגיית החיסונים שתעסיק אותנו מאוד בתקופה הקרובה. ברור שכיום קיימת אי ודאות גדולה בכל העולם. התפיסה ההתחלתית שבה הלכנו על זה בכוח מלא ובכל הכיוונים הייתה נכונה, אבל בשלב מסוים יצטרך להיות תכנון ותיעדוף. תכנון צריך להיות במספר מישורים: הסברה נכונה וקמפיין רציני - החל מהסברים על תיעדוף של אוכלוסייה מסוימת, ועד מאבק ב'פייק ניוז' שילווה אותנו. דבר נוסף חשוב הוא סוגיית כוח האדם: צריך להניח שבנקודת זמן מסוימת נזדקק לכוח אדם ומבצעי חירום ויש להתכונן לכך מראש. כמו כן, יש לטפל בדחיפות בנושא של בדיקות סורלוגיות שמטריד אותי ואת חברי הוועדה. אם נדע כמה אנשים אפשר שלא לחסן, תהיה לזה משמעות גדולה בהמשך וזו עוד סיבה להשתמש בבדיקות הסרולוגיות שנמצאות בידי משרד הבריאות״

רפי מירון ראש אגף טכנולוגיות ונושאים מיוחדים במטה לביטחון לאומי, אמר בדיון:  "המטרה העומדת לנגד עינינו היא להביא כמה שיותר מהר חיסונים לכלל האוכלוסייה ולפזר את הסיכונים בגלל חוסר הוודאות. המגבלה היחידה הקיימת היא עמידה בקריטריונים של בטיחות והנחיות משרד הבריאות. העלות המוצאת לרכישת החיסונים בטלה בשישים בהשוואה לעלות האלטרנטיבית להתנהלות המדינה עם הקורונה. ראה"מ מעורב בכל שלבי המו"מ עם חברות התרופות השונות, מתעדכן תדיר בסטטוס ופועל לשחרר צווארי בקבוק כאשר אלה נוצרים. הרגולציה לאישור החיסון הישראלי יבוצע באמצעות משרד הבריאות הישראלי תוך ליווי צמוד של גוף מקצועי גרמני".

עוד אמר מירון בדיון כי אינו יכול להתייחס לטענה שבכוונות ישראל לרכוש מהחיסון הרוסי אך לא להשתמש בו.

פיתוח חיסון הקורונה מואץ  - תוך ניהול סיכונים

אחראי חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין: "התהליך ליצירת חיסון בד"כ אורך שנים רבות וכיום התהליך בהקשר לחיסון הקורונה מבוצע באופן מואץ תוך ניהול סיכונים כאשר שלבים מסוימים מתחילים לפני ששלבים קודמים הסתיימו וכך הם נושאים סיכון כלכלי למפתחים ופחות סיכון בטיחותי. שתי חברות תרופות שמפתחות את החיסון לקורונה פנו לרגולטורים לצורך התחלת תהליך רישום כאשר בחברת פייזר נקבע דיון ציבורי ב-10 בדצמבר ובחברת מודרנה נקבע דיון ציבורי ב-17 בדצמבר. החיסונים נרכשו לפני שפורסמו נתוני הבטיחות וזו על מנת להיות בקדימות אבל מודגש כי חיסון לא יחולק לאוכלוסייה במידה ולא יקבל את האישור הרפואי המתאים. בשל לוח הזמנים המואץ לפיתוח החיסון, משרד הבריאות נסמך על רשויות הבריאות הרגולטוריות המובילות בעולם. עם קבלת החיסונים תצא לדרך תכנית התחסנות לאוכלוסייה ולצורך כך תתקיים שותפות עם גופים שונים כגון קופות החולים בשל הצורך לעקוב אחר קצב ההתחסנות לעמוד בקשר רציף עם האוכלוסייה ולעדכן מהו המועד הנכון לקבלת המנה הראשונה והמנה השנייה".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, פרופ' חגי לוין: "ראוי לשבח את משרד הבריאות על ההיערכות לרכש החיסונים, אבל מבצע החיסון אינו מתמצה ברכש חיסונים.  ההיערכות למבצע החיסונים היא הזדמנות להשקיע בצעדים שיחזקו את מערכת הבריאות גם בשגרה ולא רק בציוד מתכלה. יש צורך עכשיו בתכנית היערכות מקיפה ובבניית צוותים קבועים, בשיתוף פעולה מלא עם קופות החולים וגורמי החברה האזרחית, בשקיפות מלאה.  היערכות כוללת קביעת והכשרת כוח אדם מתאים, כך שמבצע החיסון לא יבוא על חשבון טיפול בחולים; שדרוג מערכות המידע כך שניתן יהיה לעקוב אחר התקדמות מבצע החיסון תוך שיתוף מידע באופן מאובטח מכלל המסגרות המחסנות.  שילוב גורמי חברה אזרחית, אקדמיה והציבור ותקשור מלא של ההיערכות למבצע חיוניים לשם שמירה על אמון הציבור. מבצע חיסון בישראל חייב להיות מלווה בהערכה מדעית של היעילות והבטיחות (שלב 4) וצריך להכין כלי ההערכה עכשיו. ההערכה כוללת שימוש מושכל בבדיקות סרולוגיות, שיסייע גם לתעדוף המתחסנים". 

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין: "בית החולים הדסה משתוקק כמה שיותר מהר לחסן את אנשי הצוות וכל מטופל שנמצא בסיכון גבוה. אנחנו לוקחים חלק בפיתוח החיסון הישראלי על ידי עריכת הניסוי הקליני שמבוצע בבית החולים. בשלב זה משרד הבריאות פועל לקבוע תקנות מיוחדות עבור רישום החיסון הישראלי לפחות במדינה שבה הוא מיוצר. בשלב הראשון של החיסון הישראלי לא נמצאו תופעות לוואי. ב-15 בנובמבר הוגשה בקשה מבית החולים הדסה למשרד הבריאות הישראלי לרשום את החיסון הרוסי על סמך המידע שהתקבל מרוסיה ועד כה לא הגיעו תשובות לבקשת רישום זה. החיסון הרוסי הוא ברמת ביצוע של החברות האחרות, ניתן לכ-40 אלף בני אדם ולא נמצאו תופעות לוואי מידיות. עדיין אין אישור ע"כ ממשרד הבריאות . לא קיבלתי כל תשובה. ייתכן שהסיבה פוליטית ומקום הייצור מעכב את האישורים. משעשע שבסוף זה יועבר לרשות הפלשתינית ומי שבתוך הקו לא יקבל חיסון".

אורי גת מנכ"ל חברת סל"א סיפר בדיון על ההיערכות הלוגיסטית לחיסון בחברתם: "שילוח החיסון עד לחברת סל"א יהיה באחריות משרד הבריאות, האחריות תועבר לחברת סל"א עם קבלת החיסון במרכז לוגיסטי ויאחסנו במקפיאים ייעודיים. בידי חברת סל"א נמצאים המקררים המתאימים למינוס 20 מעלות צלזיוס עבור החיסונים של חברת מודרנה ומקררים למינוס 70 מעלות צלזיוס עבור החיסונים של חברת פייזר. ההובלה של החיסון תתבצע בקירור של בין 2 מעלות צלזיוס עד ל-8 מעלות צלזיוס כאשר החיסון אפקטיבי למשך 5 ימים ברמות קירור אלה. בהקשר לחיסון של חברת אסטרזניקה כמעט ואין מגבלת מקום כיוון שחיסון זה מיועד לקירור של בין 2 מעלות צלזיוס ל-8 מעלות צלזיוס".

לא ידוע מספיק על החיסון הרוסי, מלבד מה שפורסם בתקשורת

פרופ' נדב רבינוביץ, מומחה לבריאות הציבור, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצוות המומחים של ועדת הקורונה: "לא מסכים עם דברי מנכ"ל הדסה. יש הרבה סוגים של חיסונים לגבי החיסון הרוסי חסר הרבה מידע על פי התקשורת , הוא נעשה בטכנולוגיה הנראית הגיונית אבל בניגוד לחיסונים האחרים שישראל חתמה על הסכמים או אמורה לחתום. המידע על החיסון הרוסי לא מספיק לא ניתן להתרשם רק מהתקשורת וצריך לעבור את תהליכי האישור הרגילים . זה נכון שהטכנולוגיה בה הם משתמשים היא טכנולוגיה מוכרת שמכניסים לתוכו חומר גנטי אולם החיסון צריך לעבור תהליך כמו כל חיסון אחר. מאוד רצוי שיהיה לנו מידע עליו ואם מבחינת הבטיחות והיעילות הוא עומד בסטנדרטים אז זה מצויין נוכל לשלב אותו באסטרטגיה של מדינת ישראל."

"לגבי הבדיקות הסרולוגיות אני מאוד מסכים עם עופר שלח אני חושב שזה כלי שאם יודעים להשתמש בו נכון הוא יעיל. ישראל בדקה 7 קיטים של בדיקות והיא יודעת בדיוק איזה מהם יותר אמין ומתוקף. זה כלי שבאמת אנחנו צרכים להשתמש בו במיוחד בכדי להבין מה קורה מבחינת דינמיקת התחלואה, מה קורה בתת אוכלוסיות שונות וגם לקראת הגעת החיסון זה גם כלי שיוכל לעזור לנו. נוכל להיעזר בו גם בנושא הדרכון שהזכיר הפרויקטור פרופ' אש''.

פרופ' דוידוביץ, לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר תגובות של אזרחים שחרדים יהיו בבוא העת לקבל את החיסון .האם אתם נותנים את הדעת לכך ונערכים?
"כן בהחלט. אנחנו נותנים לזה את הדעת גם ברמה הממשלתית וגם בחברה האזרחית . אנחנו נערכים לקמפיין עם ההסתדרות הרפואית וארגונים נוספים. אני  עצמי חושב שברגע שנקבל סופית את המידע במיוחד אחרי השימוע מ-fda והדברים יועברו לכאן ולאגף הרוקחות, אני חושב שנוכל להתקדם .מה עוד שהחיסונים לא יגיעו בקצב שכל האוכלוסייה בישראל תוכל להתחסן מיד יש חשיבות גדולה להתחלת מבצע החיסון שיהיה בהתחלה בקרב צוותים רפואיים אוכלוסיות בסיכון ומבוגרים. אני מניח שלאנשים יהיה חשוב לדעת מה עמדת רופא המשפחה שלהם וצריך לערב גם את קופות החולים''.

תגובות

End of content

No more pages to load