• 06 מרץ 2021

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

משבר הקורונה: כשרוב העסקים ברחוב עם שלט ''להשכרה''

על פי הערכת לשכת המסחר, כחמישית מהעסקים בב''ש נסגרו - בעיקר עסקים קטנים. ''הכתובת הייתה על הקיר'', אומר נשיא הלשכה, משה טרבלסי, ''אך מדובר במשבר לאומי, בו ידי הגורמים המקומיים קצרות מלהושיע''

עסקים בעיר העתיקה של באר שבע (צילומים: דני בלר)

למרות הדיבורים על הגעת החיסונים בימים הקרובים, משבר הקורונה רחוק מלהסתיים: בעיר העתיקה של באר שבע הולך ומתרבה מספר העסקים שנסגרו. ברחובות מרכזיים, במיקומים הנחשבים טובים, רואים שלטים ''להשכרה'', ''למכירה'' או ''עסק למסירה''. חלקם עומדים סגורים כבר חודשים. אחרים נסגרו לאחרונה. להערכת משה טרבלסי, נשיא לשכת המסחר בב''ש והנגב, מדובר בכ-20% מכלל העסקים בבאר שבע. ''הכתובת הייתה על הקיר עם תחילת משבר הקורונה, אך מדובר במשבר לאומי, בו ידי הגופים המקומיים קצרות מלהושיע. כאן צריכה להיות החלטה ברמת הממשלה, כי המשבר מקיף את ישראל כולה''.

מאז היווסדה, לשכת המסחר בב''ש והנגב מעורבת בקהילה בכלל ובקהילה העסקית בפרט. בימים ''רגילים'', היא מהווה כתובת לעסקים המקומיים, מסייעת בידם בקידום נושאים שונים, מפגישה את הקהיליה העסקית עם קובעי מדיניות ודמויות מובילות, כדי להפרות את העשייה. שום דבר לא הכין אותה - ולא את מקבילותיה ברחבי הארץ, למשבר חסר תקדים שכזה, בצורה של מגפה כלל עולמית, כמותה לא חוותה האנושות מאז 1918. 

המגפה פגעה קשה דווקא באותם ענפים הנמצאים בליבת הכלכלה הבאר שבעית: מסחר, קניונים, אירועים, בילוי, פנאי. מתחמי ענק - יס פלאנט וסינמה סיטי - שנבנו בהשקעות עתק, מקומות להופעות דוגמת זאפה באר שבע, דברים להם העיר ציפתה שנים רבות, עומדים סגורים או בפעילות מצומצמת לחנויות המוגדרות חיוניות. באר שבע השתדרגה באולמות קולנוע חדישים, ברמה ובהיקף של עיר גדולה. ההופעות הכי טובות היו אמורות להגיע לכאן - אך מזה 9 חודשים הכל עצר.

על פי הנתונים האחרונים של שירות התעסוקה, היקף דורשי העבודה בעיר עומד על למעלה מ-20 אחוזים. מספר בלתי ידוע של עצמאים אבידו את פרסנתם, אך אינם זכאים לדמי אבטלה. מספר פשיטות הרגל זינק בצורה חדה - לא רק של חברות, אלא גם של עצמאים ועוסקים זעירים. מדובר בגלי הדף של אותו פיצוץ: כשענפים שלמים נסגרים בהוראת הממשלה, נפגעים גם הספקים וגם נותני השירותים, בהם עוסקים פטורים ועובדי פרילאנס רבים. ''אנחנו רואים את עיקר הפגיעה בעסקים, בתעשיה לא מיהרו להוציא עובדים לחל''ת'', אומר משה טרבלסי. עם זאת, ההיקף האמיתי של הביעה יתברר בסוף שנת המס, אז חברות ועסקים יגישו את המאזנים שלהם.

''אנחנו יודעים שממש בקרוב הולך להיות עוד סגר. הוצאתי את הסחורה לרחוב, אנשים ממהרים לקנות כי אולי שבוע הבא כבר לא יהיה להם איפה. קונים דברים פשוטים: טרנינגים, מעילים, נעלי בית. שמתי בסטה, אני מנסה למכור כמה שיותר ובגלל זה גם הורדתי מחירים לרצפה'', אומר משה, בסטיונר מהמדרחוב. ''בשישי רגיל, לפני הקורונה, הייתה פה חגיגה. קק''ל הייתה מלאה בבסטות, היה שמח. הרעיון הוא שאתה קונה מה שאתה צריך בזול, יש פה אווירה של שוק, הבאר שבעים מאוד אוהבים את זה. בחודשים של הסגר לא עבדתי. אין לי חסכונות. אני קונה סחורה ומוכר מהר. כשישבתי בבית אף אחד לא שילם לי. חשבתי שזה עניין של שבועיים, אבל אנחנו עוד מעט שנה ככה. אנשים קורסים''.

עסק סגור בעיר העתיקה (צילום: דני בלר)

גם בתחום המזון העסקים מקרטעים: אסור לשבת לאכול במקום, המזון הוא באיסוף עצמי או במשלוח. ''שזה מצחיק. הרי אנשים קונים קפה או כריך והולכים לשבת מטר ממני. בעיר העתיקה רוב העסקים פתוחים. יש לי פה אפשרות להרחיק שולחנות. זורמת פה רוח'', מספר בעל בית קפה. ''היום אני אומר תודה שבכלל אפשר לפתוח. אבל זה לא אותו הדבר''.

באר שבע נכנסה אל משבר הקורונה כשכלכלתה כבר לא הייתה במצב טוב והעיר הובילה במספר העסקים בסכנת סגירה, מבין הערים הגדולות בארץ. גם היקף האבטלה בקרב המשבר היה גבוה יחסית לעיר מחוז. משבר הקורונה רק החריף מגמות שהיו קיימות בב''ש. תחת מדבר הקורונה גם אופי העבודה השתנה. מי שיכול, עובד מהבית. בימי הסגרים גם לא יכולים להגיע מי שגרים במרכז ועובדים בהיי טק בבירת הנגב. המגפה שמה קץ לניידות והחזירה לחיים דווקא עבודות פשוטות.

בזמן המגפה פרחה תעשיית המשלוחים, האוכל הביתי וחנויות הרחוב, שנפתחו בניגוד לקניוני הענק של באר שבע. עסקים קטנים עברו בחלקם למתכונת משלוחים, אך מדובר במודל לא רווחי ורובם מתקשים לשרוד. 

גם אם יהיו חיסונים זמינים, 2021 הולכת להיות קשה יותר

כלכלנים תמימי דעים שהמשבר יהיה איתנו גם ב-2021 וחזרה מלאה לשיגרה תתרחש במקרה הטוב ב-2022. גם אם החיסונים הראשונים יגיעו בסוף החודש, עדיין ישראל תצטרך להטיל סגרים מעת לעת. כמות החיסונים לא תספיק לכלל האוכלוסיה, אלא תיועד קודם כל לצוותי חירום וקבוצות סיכון. רק במהלך אמצע-סוף 2021 יגיעו חיסונים בכמות מספקת לחסן קובצות נוספות באוכלוסיה. 

החיסון הוא לא מפתח להסרת המגבלות וישראל תמשיך להתנהל במציאות הקורונה לפחות שנה נוספת. כבר היום, ראשון, מגמת התחלואה בישראל היא כזו, שקבינט הקורונה יצטרך להחליט על הטלת מגבלות, ככל הנראה לתקופת חג החנוכה וחג המולד-סילבסטר. פיילוט הקניונים נמצא בסכנת ביטול ועל פי הנראה, העליה בתחלואה תביא ללקיחת צעד אחורה. אין צפי לפתיחת מוסדות התרבות ולחידוש אירועי ספורט המוניים. איש לא יודע מתי ישובו להיפתח אולמות הקולנוע, בתי הקפה, המסעדות והפאבים.

אל כל אלה מצטרפת חוסר היציבות השלטונית בישראל: הממשלה משותקת וככל הנראה ישראל הולכת לעוד מערכת בחירות יקרה ומיותרת. על פי הערכות, מערכת הבחירות שתיערך במרץ, תעלה למשק הישראל כ-3 מיליארדי שקלים וגם אחריה, מפת הגושים כזו שאף אחד משני המחנות לא יצליח להרכיב ממשלה יציבה. 

משה טרבלסי מתנבא בזהירות לגבי העתיד: ''כשכל זה ייגמר, נצטרך לאסוף את השברים ולהתחיל לשקם את הכלכלה. לראות כיצד אנחנו מסייעים במישור המקומי, אך במקביל, לפעול למען מתן פתרון ברמת המדינה לאותם בעלי העסקים. נקווה לבשורות טובות''.





תגובות

End of content

No more pages to load