יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: 5 שירים מאת השופט בדימוס יוסף אליעז

היום, ה-27 בינואר, מציינים ברחבי העולם את יום השואה הבינלאומי, החל ביום שיחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. משפחתו של יוסף אליעז נספתה בשואה והוא עלה בגפו כילד לישראל, ובשירתו הוא עוסק בתקופה הנוראה
send whatsapp messsage send FB messsage
צילום: Valley2city / CC BY 3.0 SA

היום, רביעי, מצויין ברחבי העולם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. יום זה נקבע לזכר יום שיחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ב-27 1945. תאריך זה שימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.

בישראל קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן.  יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין גם בישראל. נציגי ממשלת ישראל, שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים, ובמקומות שונים בארץ אף נערכים טקסים לציון היום, כגון באשדוד, בה נערך טקס הוקרה לחסידי אומות העולם והצדעה לניצולי השואה.

אנו מביאים כאן 4 שירים מפרי עטו של כב' השופט בדימוס יוסף אריה אליעז, בוגר ''עלית הנוער'' במסגרתה עלה בגפו כילד אחרי השואה.אליעז נולד בקובנה, ליטא, בשנת  1939, לסופרת הדסה לוין לבית הירשוביץ ולרב אליעזר לוין. ב-1940 כבשו הרוסים את ליטא. ב-1941 כבשו הגרמנים. כל משפחתו נרצחה. אימו מסרה אותו למשפחה נוצרית ובתום המלחמה יצאה חולה מהיערות, הוציאה אותו בעזרת קצין יהודי בצבא האדום מידי המשפחה שאירחה אותו ובשנת 1946 נפטרה במינכן בדרכה ארצה.

הוא עלה עם "עליית הנוער" ב-1946, למד יסודי בירושלים וחי במוסד ילדים שליד "בית צעירות מזרחי". אחר-כך הועבר לישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא"ה, ואחרי שנה לקיבוצים יבנה ושלוחות. הוא התגייס ושירת בחיל השריון. עבר קורס קציני שריון. במילואים שירת תחילה בשריון, אחר-כך עבר קורס מג"דים בחיל התחזוקה וקיבל דרגת סא"ל.

השופט בדימוס יוסף אליעז עם נכדתו (צילום: אלבום משפחתי, באדיבותו)​​​​​​​

הוא השתתף במלחמות סיני, ההתשה ויום הכיפורים. אחר שחרורו עבד במפעל מתכת תוך לימודים לתעודת בגרות. למד משפטים ולימודי תעודה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, תוך עבודה כמדריך גדנ"ע בירושלים ובקיבוצי הסביבה.

בין תפקידיו, שימש תשע שנים כיועץ משפטי לעיריות באר-שבע, ערד ואופקים. למד תואר שני במשפטים. שימש כעו"ד עצמאי כשמונה שנים ואחר-כך מונה לשופט תעבורה ולשופט שלום. אחר פרישתו לגמלה שימש כיו"ר ועדת שחרורים מהכלא בדרום שנה אחת. היה חבר במועצה המקומית להבים. הוא יקיר העיר באר שבע.

יוסף אליעז נשוי לברוריה, לשעבר מפקחת כוללת במשרד החינוך, אב לשלושה וסב לשלוש. הוא פרסם שני ספרי שירה, לילדים ולמבוגרים, וערך את ספרה של אמו שנכתב בגטו ושמו "בת עמי" שהודפס בהוצאה חרדית שכן למרות השואה נותרה איתנה באמונתה עד כלות.

פַּסֵי- כֶּסֶף, שְׁחוֹר-עָנָן, אוֹדֶם-אֵשׁ
         
פַּסֵי-כֶּסֶף רִצְּדוּ בִּן-לַיְלָה בַּשְׁחוֹר שֵׂיעַרָם שֶׁל נִיצוֹדֵי "הָאַקְּצְיָה";
פַּסֵי-כֶּסֶף הִבְהִיקוּ בַּסֶּרֶט אֲשֶׁר לִזְרוֹעוֹ שֶׁל אִישׁ ה"יוּדֶנְרָאט";
וְהַגְּרוּעִים מִכָּל עָלֵי-אֲדָמוֹת:
פַּסֵי-הַכֶּסֶף עֲלֵיהֶם רָצוּ קְרוֹנוֹת-הַמַּשָּׂא, עֲמּוּסִים עַד שְׂפָתָם
בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מִמֶנָה חֲזָרָה.

הַיָּרֵחַ עָלָה כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי לַיְלָה, אֶת פָּנָיו חָרְצוּ פַּסֵי-כֶּסֶף
פַּסֵי-הַכֶּסֶף נִשְׁזֱּרוּ וּבָהֲקוּ כְּקַרְנֵי הַסַּהַר;
כַּסּוֹרָגִים;
סוֹרָגִים אֲשֶׁר חָסְמוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת מִכֶּלֶא-הָאֲדָמָה,
מִבּוֹרוֹת הַיְרוּיִים
מִתָּאֵי-הַגַּז, מֵאֲרֻבּוֹת הַקְּרֵמָטוֹרְיוּם.
סוֹרֲגַי-כֶּסֶף אֲשֶׁר מָנְעוּ מִרִבּוֹן הָעוֹלָמִים...



כְּתוֹנֶּת-פָּסִים
 

כְּתוֹנֶּת-פָּסִים מֵהָאָב הָאוֹהֵב.
כְּתוֹנֶּת-פָּסִים,
טַרוֹף טוֹרַף יוֹסֵף !!

הַקְּרוֹנוֹת שִׁקְשְׁקוּ בִּדְמִּי הַלַּיִל, רְדוּפֵי קָטָּרִים.
חֲסִידִּים מִפּוֹלִין וְהוּנְגַרְיָה.
"גֶּרְמָנִים בְּנֵי דָּת מֹשֶׁה" מֵאַרְצָם שֶׁל הַיְיְנֶה וְגֶתֶּה
מְאוֹרוֹת-תּוֹרָה מִיְשִׁיבוֹת וִילְנָא וּסְלוֹבוֹדְקָה, "יְרוּשָׁלַיִם דְּלִיטָא".
"חֲסִידִּים" וּ"מִתְנַגְּדִים", דָּתִיִים וּמִתְבּוֹלְלִים, צַדִּיקִים וְחוֹטְאִים, צִיּוֹנִים וְאַנְשֵׁי בּוֹנְד.
וְהַקַּטָּר פּוֹלֵט לְאוֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ: "מַיְּן קַאמְפְּף", "מַיְּן קַאמְפְּף", "מַיְּן קַאמְפְּף"...
בְּשׂוֹרַת לֵידָתוֹ שֶׁל "הָרַייךְ הַשְּׁלִישִׁי", "הָרַייךְ-בֶּן-אֶלֶף-הַשָּׁנִים".

יהודים לפני סלקציה במחנה ההשמדה אושווויץ (קרדיט צילום: Bundesarchiv, Bild 183-N0827-318 / CC-BY-SA 3.0)



עַמּוּד הָאֵשׁ

"וַאֲדֹנָי הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלַיְלָה..."
וְהֵם הָלְכוּ...

בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתָ,
בְּטְרֶבְּלִינְקָה,
רָאִיתָ אֶת אֲרוּבַּת הַמִשְׂרָפָה.
הָאֵשׁ עוֹלָה, אֵינָהּ מַרְפָּה, אֵינָהּ רָפָה, אֵינָהּ שׁוֹמֶטֶת אֶת טַרְפָּה.
עַמִּי הוּכָּה, לוֹ-אֵל-לֹא-רָפַא.
וּבִקְרֵמָטוֹרְיוּם – 
לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָשָׁן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לַיְלָה לִפְנֵי הָעַם-
קָרְבָּן תָּמִיד.

לֶהָבוֹת אֵשׁ, תִּמְרוֹת עָשָׁן, קָרְבָּן תָּמִיד, קָרְבָּן אָשָׁם,
קָרְבָּן בְּשָׂרוֹ הַצַּח שֶׁל אָחִי הַקָּטָן.
כָּאן
בְּאֵירוֹפָּה הַנְּאוֹרָה, דּוֹרוֹת אַחֲרֵי יְמֵי-הַבֵּינַיִם, לְאַחַר הַרֶנֶסָאנְס
תְּחִיַּת-הַלְּאוּמִּים, חֶבֶר-הַלְאוּמִּים.
הַלֶּהָבוֹת הִתָּמְרוּ לַשָּׁמַיִם
הֶעָשָׁן עָלַה לַרָקִיעַ.
רֵיחַ הַבָּשָׂר הֶחָרוּךְ הֶאֱפִיל אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ,
קָרְבָּן תָּמִיד.



תְּהִיָּה

שְׂרִידִים מוּצָּלִים מֵאֵשׁ
אוּדִים מְפוֹחָמִים
אֶפֶס קַצֶּיהַּ שֶׁל קְהִילָּה אַדִּירָה וּמְפוֹאֶרֶת

גַּם הֵם נֶחְלְקוּ:
יֵשׁ הָאוֹמְרִים:  אֵין אֱלֹהים בַּשָּׁמַיִּם !
                   אִלּוּ הָיָה אֱלֹהים -  לֹא הָיָה מָחֲשֶּׁה
                   אִלּוּ הָיָה אֱלֹהים – לֹא הָיָה מָרְשֶׁה
וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים: יֵשׁ אֶלְוֹהַּ מִמַּעַל
                   יֵשׁ אֶלוֹהַּ בַּמַּעַל
                   הִנֵּה אֶת נַפְשִׁי הוּא הִצִּיל...
                   תָּעָל תְּפִילָּתִי אֶל הָאֵל הֶאָצִיל

עִם מִי הַצֶּדֶק?
כְּלוּם דְּבָרָיו אֱמֶת רְצוּפָה אֵין-בָּהּ-סֶדֶק?
מִי הוּא גְּדַל הָרוּחַ?    מִי הוּא חֲדַל-הָאִישִׁים?
כְּלוּם זֶה הָרוֹאֶה בְּהַצָלַתּוֹ אַסְפָּקְלָרְיָה לַאֱלוֹהוּת?
אוֹ זֶה הָרוֹאֶה בְּאָבְדָן הַקְּהִילּוֹת עִיקָר, וְחַיָּיו שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ לְשָׁלָל אֶפֶס הֵם בְּעֵינָיו?

מִי אֲנִי שֶׁאֶשְׁפּוֹט?
כְּלוּם רַשַּׁאי מִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׂם לִשְׁפּוֹט?
אוּלַי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר מְלוֹא הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ יוֹאִיל לְהָשִׁיב?

הַאִם הָיִיתַּ שָׁם אֱלֹהִים?
                                         ערב יום השואה, תשמ"ז



​​​​​​​אֲרוּבּוֹת    

בְּאֵירוֹפָּה רַבּוֹת הָאֲרוּבּוֹת
זֶהוּ סִיפּוּר כָּאוּב, יָשָׁן
בְּתִמְרוֹת רַכּוֹת בַּכִּבְשָׁן
עַמִּי עָלַה שָׁם בְּעָשָׁן

רְקִיעִים לְלֹא יֶשַׁע
כֵּן סִיפּוּר יָשָׁן
כִּיסּוּ עַל רֶצַח וְעַל פֶּשַׁע
סָפְגוּ תְּפִילּוֹת וְגַם עָשָׁן 

מִתְנַשְּׂאוֹת אֲרוּבּוֹת לַשָּׁמַיִּם
מְקַטְּרוֹת אֵד בְּלִי דַּי
גְּשָׁמִים מְרוֹּבֵּי מַיִם
לֹא יְחַיּוּ אֶת יְלָדַי

אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם 
הַיֵּשׁ אָמְנָם מִתְקָן כָּזֶה?
לֹא נִפְתְּחוּ לְמִקְרַע עַיִן
לִתְחִינַת לֵּב שׁוֹתֵת חָזֶה

אֲרוּרוֹת הָאֲרוּבּוֹת
בְּאֵירוֹפָּה וּבָרָקִיעַ
אֲרוּרוֹת הֵן בַּשָּׁמַיִם
אוֹתָן הַכְאֵב לֹא הִבְקִיעַ 

יום שישי א' כסלו תש"פ, ‏29 נובמבר 2019
ניקוד של כרמלה אורובן




על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com


​​​​​​​