רף גבוה או מועדון סגור?: רק באר שבעים מעטים מתקבלים ל-8200
''שלא תחשוב שיש פה עניין עדתי, גיאוגרפי, פוליטי או אחר: מי שמשרת ב-8200 נבחר בפינצטה וביחידה עושים הכל לשמור עליהם מכל משמר. נלחמים שם על כל חייל, מול המערכת הצבאית ובמיוחד מול השוק האזרחי. מי שעובר את תנאי הסף ועומד בקריטריונים, מתקבל. אנחנו זקוקים לאנשים הכי טובים'', אומר בשיחה שלא לייחוס קצין לשעבר ב-8200, עימו שוחחנו לפני כמה חודשים, עוד לפני שעניין השירות של תושבי הפריפריה ביחידה היוקרתית הצית דיון ציבורי.
יחידת 8200 עומדת במרכזו של ויכוח רגיש, מבחינת הצבא, מצד אחד ומבחינת רשויות מקומיות באיזורים המדוברים, מצד שני. השירות ב-8200 נחשב ליוקרתי ויש בו כדי להעיד על הישגי מערכת החינוך היישובית ומיתוגו כיישוב ''איכותי''. לא זו בלבד, כפי שנחשף כבר בעבר, אנשי היחידה נהנים ממעד פריווילגי, המאפשר להם להתנות תנאים לצה''ל.
אם הצבא לא יעמוד בהם, יש מספיק חברות אזרחיות שמחכות להם עם הצעות כספיות מפתות. כמו בתחומים רבים אחרים בישראל, גם פה יש תחושה של ''מועדון סגור''.
8200 נחשבת כרטיס ככניסה לעילית עולם ההיי טק. בין החברות שהקימו בוגרי היחידה: צ'קפויינט, ווייז, NSO, חלוצת תוכנות המסרים המיידיים ICQ, לאפו אלטו נטוורקס ועוד רבות אחרות, העוסקות באבטחת סייבר. בוגרי היחידה גם ממלאים תפקידי מפתח בחברות בינלאומיות.
על פי הגדרת צה''ל, ''יחידה 8200 היא יחידת האיסוף המרכזית של אגף המודיעין. היחידה פועלת במימד הסייבר לתכליות מגוונות לטובת השגת עליונות מודיעינית לכל דרג במערכת הביטחון הישראלית, מהדרג הלוחם ועד לדרג המדיני''.
''אנשי היחידה אמונים על פיתוח והפעלת אמצעי האיסוף, הניתוח, העיבוד וההפצה של המידע לשותפים המבצעיים בתוך צה"ל ומחוץ לצה"ל. היחידה פועלת בכל הגזרות ומפעילה אל מולן מספר בסיסי איסוף. בעת חירום, בין היתר, חוברים אנשי היחידה למפקדות הכוחות הלוחמים על מנת לאפשר זרימה מהירה של המידע המודיעיני לכוחות בשטח''.
רק מעטים מבאר שבע מתקבלים ליחידה
כמה תושבים מערים בנגב מצליחים להשתלב בסופו של דבר ב-8200? בדובר צה''ל לא היו מוכנים להתייחס לשאלה. יתרה מכך: פנינו לכל הגורמים והם הפנו אותנו איש לרעהו והיו אפילו מי שהציעו ''לרדת מהנושא''. ''הייתי הבאר שבעית היחידה והרגשתי שם די לבד'', מספרת חיילת לשעבר ב-8200. ''רוב החיילים היו מתל אביב ואיזור השרון, מבתים מבוססים. גם אם זה צבא, וכולם שווים, או אמורים להיות שווים, עניין ה'תל אביביות' נמצא באוויר. בקטע המקצועי, שם באמת לא משנה מאיפה אתה בא. אבל מעטים, לפחות כשאני שירתתי, היו מהפריפריה''.
משיחות רקע בנושא, עולה כי מספר הבאר שבעים המתקבלים ליחידה מועט. עד כמה מועט? תלוי את מי שואלים, אבל היחידה מציבה רף מאוד גבוה.
למה הויכוח סביב 8200 כל כך ייצרי? ''מדובר באחת המקפצות החברתיות־כלכליות החשובות בחברה הישראלית. בוגרי היחידה, הנהנית מהילה של זוהר, נחטפים מיד עם שחרורם בידי חברות ההייטק שממילא נמצאות במרוץ מתמיד אחר טאלנטים. הם זוכים למשכורות גבוהות ולקידום מהיר, ודרכם בהמשך - אל הבונוסים, הקמת הסטארט־אפים והאקזיטים - סלולה. חלק מיוצאי 8200 אף מוצאים עבודה טרם השחרור'', מסבירה אלי לוצאטו. מאמר ברוח זו אף התפרסם במעריב.
''במונחים כספיים, בוגרי 8200 נמצאים בחוד החנית של שוק העבודה, והם מרוויחים כ־20% מעל השכר הממוצע בשוק לתפקידים זהים. הואיל ומרביתם יועסקו בתעשיית ההייטק, שברובה מרוכזת ברדיוס של 30 ק"מ, קרוב לוודאי שיתגוררו ב"מדינת תל אביב" רבתי. המשמעות היא ברורה: ההייטק הישראלי, בתהליך ארוך שנים (שלושה עשורים לפחות), משעתק את עצמו במקום להרחיב את גבולותיו''.
ד''ר אסתר לוצאטו מכירה את השטח היטב. היא עומדת יחד עם בעלה ד"ר כפיר לוצאטו בראש משרד הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, פעילה בהתנדבות בתחום החברתי ואף זכתה, בשל כך ובשל פעילותה המקצועית, להדליק משואה בשנת 2006. ד''ר לוצאטו גדלה בבאר שבע, ולזכותה שנים רבות של עשייה מקצועית וציבורית. בין היתר, היא משמשת כיו"ר עמותת "ישראל למען הנגב" המקדמת את מעבר בסיסי צה"ל לנגב. כשהיא מדברת על הנושא, היא עושה זאת מדם לבה. היא מרבה להתבטא בנושא, בטורים בעיתונות, ב''מעריב'' ומאמינה ביכולתה של באר שבע ושל הנגב להוביל בכל תחום:
''בשום אופן אסור לייצר העדפה מתקנת מלאכותית. הניתוב למקצועות צבאיים חייב להיעשות על פי כישורים, ודאי במקצועות טכנולוגיים מורכבים שגורל המדינה תלוי בהם. אסור להתפשר על איכות, ואין מקום להורדת הרף - אפילו לא כדי להבטיח ייצוג נאות של האוכלוסייה המוחלשת''.
''מכאן שהדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא על ידי הגדלת היכולות הטכנולוגיות והאוריינות הדיגיטלית של הנערים והנערות בפריפריה, כך שהם יוכלו לעבור בעצמם, וללא קביים מלאכותיים, את רף האיכות הדרוש לצה"ל. זה צריך להיעשות כבר בגיל צעיר כדי להבטיח לאותם נערים מסלול צמיחה מובנה ועתיד כלכלי משופר''.
תוכניות לקידום נושא הסייבר פועלות בנגב, אלא שאת התוצאות שלהן נראה, במקרה הטוב, בעוד כמה שנים. רק לאחרונה הושקה תוכנית, במסגרתה ''בני נוער מבאר שבע יוכשרו במסגרת תוכנית ייחודית של משרד המודיעין לקראת הגיוס לשירות משמעותי ביחידות הסייבר והטכנולוגיה בקהיליית המודיעין''.
תוכניות רבות, המון רצון טוב, התוצאות ייראו רק בעוד שנים...
פרטי התוכנית סוכמו בשיחת זום שערך שר המודיעין אלי כהן עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', מ"מ וסגנית ראש העיר ד"ר חפצי זוהר, סגן ראש העיר שמעון בוקר והצוות המקצועי בעיריית באר שבע. במסגרת ההסכם יוקמו כיתות סייבר וזאת במטרה לשלב תלמידים ותלמידות ממגזרים שונים במערך הסייבר והמודיעין של שב"כ, מוסד ואמ"ן.
זאת לא התוכנית הראשונה: לפני 3 שנים הושקה ''ניצנים להצלחה'', שיועדה לתלמידי כיתות ט' עד י"א, והופעלה בארבעה בתי ספר בעיר: מקיף רבין, תיכון טוביהו, תיכון אמית אמי"ת ותיכון מקיף ג'. סגל ההוראה בתכונית הגיע מבית הספר הצה"לי למדעי המחשב ובה"ד 7.
תגובות:
כמה תלמידים לבאר שבע בסופו של דבר הגיעו לשרת ביחידת הסייבר? בלשכת שר המודיעין ענו לנו כי '' בהמשך לפנייתך, מציעה כי תהיה בקשר מול לשכת דובר העיריה''.
בעיריית באר שבע אמרו לנו כי ''לקבלת נתונים לשאלתך, אנא פנה לדובר צה"ל''.
בדובר צה''ל הפנו אותנו בחזרה לעיריית באר שבע.
בשיחה עם נציג דובר צה''ל, ביקשנו לדעת האם ובכלל תלמידים מבאר שבע משתלבים ב-8200. דובר צה''ל לא ענו על השאלה.
אחרי מספר שיחות עם מספר נציגים של דוברי צה''ל הסכימה אחת מהן להגיד כי ''בשלוב עם משרד החינוך, נערכים פרויקטים שמטרתם לשלב ביחידות הטכנולוגיות. ככה אנחנו מסייעים להלעות את אחוזי הגיוס ליחידות. צה''ל משקיע מאמצים רבים להעלות את הכשירויות באמעצות תוכניות''. ''כמה מהתלמידים מבאר שבע בסופו של דבר מתקבלים - אני לא יכולה להעביר'', אמרה נציגה של דובר צה''ל.
מה נשתנה? כלום, כנראה
לפני 3 שנים בדיוק נערך במכון מנדל למנהיגות כנס, שאפשר הצצה נדירה למתרחש ביחידות העלית הטכנולוגיות של צה''ל. במהלך הכנס נחשפו נתונים, על פיהם אנשי חיל התקשוב של צה''ל רוצים לגור בתל אביב - לא בבאר שבע. הנתון נחשף בכנס ''אתגרי העירוניות במעבר יחידות צה"ל לנגב'', שערכו אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות, במכון מנדל. במהלך הכנס הוצגו נתונים, מתוך מחקר שערך שאול הרטל, מרצה ויועץ לפיתוח כלכלי אזורי בנגב. הרטל היה אז דוקטורנט - מתמחה בתחום הפיתוח האזורי.
עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בהיבטים של מעבר יחידות הטכנולוגיה של צה''ל על פיתוח האקו סיסטם של החדשנות בבאר שבע. במהלך עבודתו הוא ראיין ושוחח עם אנשי יח' התקשוב וכן עם אנשי היי טק. הוא זיהה בין אנשי יח' התקשוב את מה שמוכר כיום כ''מעמד היוצר'': אנשים צעירים, במקצוע טכנולוגי מבוקש, הדורשים סביבת חיים מגוונת, עם היצע תרבותי, אפשרויות קידום, חברה רב גונית. הם מחוזרים על ידי חברות הטכנולוגיה המובילות, המציעות להם שכר גבוה. אנשי הטכנולגיה רוצים להיות קרובים לטכנולוגיה והטכנולוגיה נמצאת בתל אביב. הם רוצים לנהל אורח חיים נהנתני, אותו לא יכולים למצוא בפריפריה.
במשאל שנערך בין אנשי חיל התקשוב, בשאלה "מה העיר המועדפת עלייך בשלב זה של חייך?'', 66 אחוזים ענו תל אביב, ורק 12 אחוזים בחרו את באר שבע. משרתי הקבע שנשאלו הצהירו כי הם מעדיפים לגור במטרופולין גדול.
במהלך הדיון הועלו סוגיות שונות, מצד הקהל: העובדה שאנשי חיל התקשוב מוצגים כמי שבאים להושיע את הנגב, מוגדרים ''אולכוסיה חזקה ואיכותית'' וכי קיימת הסכנה, שבסופו של דבר, הם יגורו בשכונות משל עצמם. אחת ההצעות שעלתה היא להיעזר בקהילה צעירה קולטת ולרכז את קליטת אנשי התקשוב בסביבת אוניברסיטת בן גוריון ובריכוזי הסטודנטים בעיר העתיקה. הוצע למשל, למתג את סביבת האוניברסיטה כרובע של חדשנות שתהפוך למרכז החיים של אנשי ההיי טק בעיר.
פרופ' נורית אלפסי התייחסה כבר אז לתפיסה על פיה הצבא הוא קרש ההצלה של הנגב וכי הון אנושי בא לציל את הנגב - כאמירות מדאיגות. האנשים הוחלשו על ידי המערכת היישובית והבאת אנשים ''חזקים'' למקום מוחלש, עלול להגביר את הפערים.
בעוד שבאר שבע ממותגת כ''בירת הסייבר'', מעטים מבניה מתקבלים ליחידה היוקרתית. האם כל ההשקעה הנעשית כיום בתחום תניב פירות? להערכת כל הגורמים - יעברו עוד כמה שנים טובות שתתקבל תשובה. גם מעבר קריית המודיעין לנגב מחכה, יחד עם נמל התעופה הבינלאומי שאולי יקום פעם.
קרא עוד באותו נושא:
לא עוזבים את תל אביב: מעבר אנשי חיל התקשוב לב''ש מתברר כחלום רחוק
בדרך להקפאת מעבר קריית התקשוב לנגב?: הרמטכ''ל ''ביקש הבהרות''