• 27 יוני 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

כנס לקידום הבריאות בנגב: תוכניות תקועות שנים, אין תקציבים

על אף תוכניות למכביר והחלטות ממשלה - מעט מאוד מההבטחות של ממשלות ישראל בנושא הבריאות בגנב יושמו - והתושבים משלמים על כך בבריאותם ואף בחייהם

רוה''ע ב''ש נושא דברים בכנס (צילום: דגי מכליס / אוניברסיטת בן גוריון)

הבוקר (06.07.21) נערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כנס "הנגב במרכז" לקידום מדיניות בריאות בפריפריה במעמד שר הבריאות, ח"כ ניצן הורביץ. במסגרת זו הוצגו הנתונים אודות מערכת הבריאות בדרום לצד תוכניות לקידום ופיתוח המערכת הרפואית, בדגש על 'תוכנית אילנות למנהיגות רפואית בנגב' ועל מתן מענה למחסור בכח האדם הרפואי בנגב.

מטרת הכנס הינה קידום מדיניות הבריאות בפריפריה וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. היעד הראשון לצורך זה הוא מתן מענה למחסור הצפוי בכוח האדם הרפואי בנגב, גם לצורך גישור על פערים כגון בניית בית חולים נוסף בנגב, התמודדות מיטבית עם תחלואת הקורונה, הקמת מרפאות, מוקדי רפואה דחופה, מכוני התפתחות הילד, קידום אורח חיים בריא ועוד, תוך שימת דגש על תכנית 'אילנות למנהיגות רפואית בנגב'.

יש לציין, כי לפחות בנושא הבריאות מדברים מזה שנים רבות, לפחות עשור, על חזיקוה של מערכת הבריאות בנגב, אלא חלקים רבים בהחלטת הממשלה 2025 לא יושמו או יושמו חלקית. מדובר בהחלטת ממשלה מלפני כמעט 8 שנים, מה-23 בספטמבר, 2014, שעניינה תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום. בין היתר דובר בהחלטה על חיזוק שירותי הבריאות בדרום והקמתו של בית חולים בבאר שבע, בעקבות מעבר צה''ל לנגב והצפי, אז, שלבאר שבע יגיעו אלפי משפחות ''חזקות ואיכותיות'' של משרתי קבע ממרכז הארץ, עבורן יש להקים שירותי בריאות, שכונות ומוסדות חינוך ברמה גבוהה. בינתיים, לא רק שמעבר צה''ל לנגב מתעכב, אלא גם אותן אלפי משפחות חזקות ואיכותיות החליטו להישאר במרכז. 

כבר לפני שנים דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח בדק ומצא שיישומן של החלטות הממשלה בנוגע לנגב חלקי בלבד. לאורך העשור האחרון נושא הבריאות בנגב שב ועלה, במיוחד לאור המצב הביטחוני, מבלי שינתן לו מענה. 

הפעם, בכירי משרד הבריאות, מנכ"לי אשכולות, ראשי המערכת הרפואית בישראל ובנגב וכן, חוקרים מתחום ניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לקחו חלק פעיל בכנס, במהלכו  הוצגה תכנית 'אילנות' של משרד הבריאות- להנגשת לימודי הרפואה לתושבי הדרום. בהמשך, נערכו דיונים בצורת "שולחנות עגולים" במטרה לקיים שיח פתוח ומקדם על התוכניות שהוצגו ועל אתגרי הבריאות של הנגב בכלל.

לקט נתונים שהוצגו בכנס, חלקם מוכרים היטב לתושבי באר שבע מכתבות באתר ברנז'ה NEWS:

חצי ממדינת ישראל נמצאת במצוקה של המערכת החשובה ביותר לתוחלת חייו של האדם - מערכת הבריאות: תוחלת החיים במחוזות ירושלים והמרכז גבוהה בכ-2-4 שנים מתוחלת החיים בדרום. למשל, תוחלת החיים ברעננה עומדת על יותר מ-85 שנים לעומת כ-77 שנים ברהט.

השיעור הגבוה ביותר של מיטות נמצא במחוזות חיפה ותל-אביב ואילו השיעור הנמוך ביותר הוא במחוז דרום.

מספר הרופאות והרופאים על כל אלף נפש, עומד בתל אביב על 5.5 רופאים ובדרום - 2.1 בלבד לכל אלף נפש.

סורוקה הוא בית החולים היחיד בנגב והוא השלישי בגודלו בארץ, עם 1,150 מיטות, שזה 1.65 מיטות לכל מאה אלף תושבים לעומת 2 מיטות בתל אביב.

וידאו: דברי ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בכנס (צילום: באדיבות עיריית ב''ש)

שר הבריאות, ניצן הורוביץ אמר בכנס: " צמצום פערים והנגשת השירות לכל מי שזקוק לו, בכבוד, במסירות, ובכל חלקי הארץ, היא המטרה המתמדת של מערכת בריאות ציבורית בריאה. זאת המחויבות שלי כשר הבריאות. הפערים בבריאות בין המרכז לפריפריה בלתי נסבלים, ובשנים האחרונות הם רק מעמיקים. נגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה שגדלו בנגב, ילמדו בנגב ויישארו לעבוד בנגב.

משבר הקורונה הוכיח פעם נוספת כי הפערים בבריאות הם לא רק כשל מוסרי, אלא סוגיה עם השלכות קשות הפוגעת בכל אחת ואחד מאזרחי ישראל. אני לא מתכוון להרפות מהנושא הזה. נצטרך ללמוד לחיות עם הקורונה תוך מאמץ לצמצם את התחלואה. בסוף אנחנו חייבים לפתח סוג של שגרת קורונה. המדיניות שאני מבקש להוביל היא כזו שמסתכלת קדימה - נמליץ בקבינט על צעדים ברוח הזו".

ראש העיר באר- שבע, רוביק דנילוביץ' אמר בין היתר: "כאב שגרם לי להתפרץ ולהטיח בפני המדינה, שבאטימותה, באזלת ידה ובנוסחאות השבלוניות שהיא מדקלמת - מעמיקה את פערי הבריאות ופוגעת בחייהם של תושבי הנגב.
מישהו יכול להסביר מדוע מרכז האלצהיימר (להורים, לסבים ולסבתות של כולנו) שלא קיים באזור הדרום וכולו ממומן מתרומות (לא מכספי הממשלה ולא עולה למדינה שקל אחד) תקוע כבר שנים?
אתם יכולים להבין למה, למרות המחסור החריף ברופאות וברופאים, המועצה להשכלה גבוהה תקועה כבר שנים רבות על אותו מספר קטן, בלתי מספיק (ובלתי מובן) של 120 סטודנטים לרפואה (בלבד) שלומדים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. כך גם המשבר החמור בתחום הסיעוד - אחים ואחיות.
מי יכול להסביר להורים של הילדים עם הצרכים המיוחדים, שזועקים מהלב, ועוברים חוויה איומה בכל פעם שמנסים להשיג תור לקלינאי תקשורת או למרפאים בעיסוק (כי אף אחד לא מפשיר תקנים ומעודד יותר מוסדות אקדמיים להכשיר אנשי מקצוע פרא-רפואיים)?
וזה מה השבתי לאותו "בכיר" במשרד האוצר שאמר לי ש"זה לא כלכלי להקים עוד בית חולים בנגב".
אלו הדברים שפרצו ממני היום, בלי פילטרים, בכנס עתודת מנהיגות רפואית לנגב, עם שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ שביחד איתו, אני תקווה, נצליח להתגבר על החסמים ולממש סוף סוף את התוכניות והפרויקטים החשובים"".

ד״ר שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי: ''אנו מכירים את המספרים המשרטטים תמונה קשה בכוח אדם רפואי  – ממספר הרופאים הנמוך הצפוי במדינה כולה דרך הפערים המשמעותיים מאוד הקיימים בדרום. המספרים האלה, שבאים לידי ביטוי בכל מקצועות הבריאות, באים לידי ביטוי בעשיה היומיומית, בחיי מנהל במוסד הרפואי הגדול בנגב: יש לנו צוות מצוין ומוביל, אולם המחסור ברופאים, משפיע יותר ויותר על יכולת הבחירה שלנו ושל המתמחים.

''יש צורך בבניה של המערכת מהיסוד – הסטודנטים לרפואה. אנחנו יודעים מהספרות שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר בבניית כוח אדם רפואי באזורי מחסור הוא בניה על בסיס תושבי האזור. אני אומר לכם את זה מהשטח, לא מהספרות - סוד הצלחתו של הצוות הרפואי המצוין של סורוקה הוא המחויבות יוצאת הדופן לאזור שבאה מתוך האזור.

''בנוסף, יש די שדות קליניים בדרום להכשרת רופאים לדרום! תנו לנו לנצל אותם למשימה הלאומית שלנו. תנו לנו להכשיר רופאים לדרום – ולא לתוכניות של סטודנטים מחו"ל, וכן, גם לא להכשרת רופאים לאזורים אחרים בארץ שרוויים ברופאים. המשמעות היא תעדוף המשאבים העומדים לרשות הגופים השונים וביניהם סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון".


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com

תגובות

End of content

No more pages to load