אחרי 3 שנים ללא תקציב: עיקר הגזירות - על השכבות החלשות
אחרי שלוש שנים ללא תקציב, הממשלה אישרה הבוקר, שני, את תקציב המדינה לשנים 2021-22. התקציב אמנם מדבר על התרת חסמים רגולטוריים, אך את עיקר המחיר ישלמו הפריפריה, החקלאים ומי שאינם בעלי אמצעים. בין הגזירות: מס על משקאות ממותקים, הפיכת החקלאות הישראלית למוטת ייבוא, מס על ביקור אצל רופא פרטי ואגרות גודש לנכנסים לתל אביב. כמו כן, יבוטלו ההנחות למטעינים את הרב קו וגיל הפרישה לנשים יועלה.
הממשלה אמנם אישרה את התקציב, אבל הקרב האמיתי יהיה בנובמבר, עת יובא לאישור בכנסת. אם תקציב הגזירות לא יעבור, ישראל עלולה או עשויה ללכת לבחירות. ההערכה היא כי התקציב, בצורתו הנוכחית, יתקשה לעבור אישור את הכנסת.
לאישור התקציב בממשלה קדמו דיונים מרתוניים, אך אם לשפוט לפי השטח, מחאת החקלאים היא רק הסנונית הראשונה.
זהו התקציב הראשון המאושר בזמן מגפת הקורונה, כאשר כלל לא ברור אם ישראל תלך לסגר נוסף על רקע נתוני התחלואה הגבוהים והבעיה בזמינות החיסונים. התקציב אינו מיטיב עם הפריפריה, עם משפחות מרובות ילדים, עם בעלי הנכסות נמוכות ועם מי שבחרו לחיות בפריפריה - ולעבוד במרכז. נשים נפגעות מהעלאת גיל הפרישה, למרות שהממשלה מבטיחה הכשרות מקצועיות ודמי אבטלה לשנה לנשים שפוטרו בגילאי ה-60. ניסיון העבר מלמד כי הכשרות כאלה, בפריפריה, לא תמיד מובילות לתעסוקה.
הרפורמה בחקלאות פותחת את ישראל לייבוא ירקות, פירות וביצים ללא מכסים. לטענת שרי האוצר והחקלאות, הרפורמה בחקלאות תוזיל את המחירים על ידי פתיחת השוק לייבוא. במציאות, רק חלק קטן מההוזלות מגולגלות אל הצרכנים, ונבלעות בפערי תיווך ועלויות שאינן קיימות במדינות המוצא.
החקלאות מספקת תעסוקה - במישרין ובעקיפין - לעשרות אלפי עובדים בפריפריה: בענף הלול בקו העימות ובעוטף עזה, בגידולי ירקות בנגב ובערבה. לא רק מהגדלים עצמם, כי אם אלפי עובדים בכל ענף - מעבודי אדמה ועד נתוני שירותים. החקלאים בישראל מתמודדים עם עלויות שאין לחבריהם באירופה - ממחירי מים גבוהים, דרך עלויות על ייבוא עובדים, מסוי, דלק יקר, מכסות מים מקוצצות, עלויות גבוהות של פיקוח וטרינרי, עלויות כשרות ועוד.
החקלאים מזהירים מפני תחרות לא הוגנת אל מול תוצרת מעזה, מטורקיה, מסין ומזרח אירופה. בעוד שחקלאי המשק החי מחוייבים לקנות בישראל מזון לבעלי חיים העומד בתנאים מחמירים של איכות ונדרשים להשקיע מילוני שקלים בחוות מודרניות, במדינות המקור איש לא באמת יודע במה מאכילים את בעלי החיים או במה משקים את השדות.
קריסת החקלאות תביא לנטישת יישובים בקו העימות ועלייה חדה באבטלה בפריפריה. כמו כן, ישראל תהיה תלויה בייבוא מזון במדינות שמחר גם עלולות להטיל חרם על ישראל. זאת ועוד: ביצה ישראלית היא ביצה טריה. ביצת ייבוא עושה דרכה בים ואיש לא באמת יודע מה היא עברה בדרך. מגפת הקורונה הוכיחה כמה חשובה עצמאות בכל הנוגע לאספקת מזון מקומית. במצב מלחמה, ישראל עלולה להתקשות לייבא תוצרת.
גרים בפריפריה ועובדים בתל אביב? תשלמו ביוקר
שנים קידמו חזון בפריפריה של מגורים איכותיים ביישובים מרוחקים, שעברו מיתוג מדגיש כמה ירוק וכמה יפה ואיזה בית גדול קונים במה שעולה דירה בתל אביב. הטענה הייתה שאפשר לגור בפריפריה ולעבוד בתל אביב. שורה ארוכה של מקצועות, מה לעשות, מרוכזים בתל אביב, שהיא המרכז הכלכלי והתרבותי של ישראל: היי-טק, תקשורת, כלכלה, יזמות, הכל מרוכז שם. הממשלה מבקשת להטיל אגרת כניסה לתל אביב, שתכניס לאוצר מאות מילוני שקלים מדי שנה.
הטענה היא, כי ניתן להגיע לתל אביב בתחבורה ציבורית. הניסיון מוכיח אחרת: קודם כל, התחבורה הציבורית בישראל אינה פועלת 24/7. מי שסיים לעבוד ביום שישי בתל אביב, בשעה מאוחרת או אפילו נזקק להגיע משם או לשם באמצע הלילה, ממש נמצא בבעיה. בישראל התלות ברכב פרטי גבוהה. בממשלה יודעים את זה והולכים לגזור קופון ממי שאין להם ברירה. העלויות כמובן יגולגלו הלאה, אל הצרכנים.
הממשלה גם תגזור קופון ממיסוי על משקאות קלים, שמחירם בישראל גם ככה גבוה. המטרה היא להפחית את צריכת הסוכר, המס יוטל גם על משקאות דיאט ובאוצר בונים על עוד מאות מיליוני שקלים נוספים. דבר דומה הוא על מס על כלים חד פעמיים. בממשלה לא מדברים בכלל על הפסקת השימוש כי אם על גביית מס מוגבר.
גם ייעול מערך הכשרות בעייתי: אמנם המטרה טובה - שבירת המונופול על מתן תעודות הכשרות, אך בפריפריה יש מי שאינם מסתפקים בכשרות ''רגילה''. בבאר שבע למשל, ישנם סופרמרקטים שנאלצים להחזיק מוצרים מסויימים בכשרות מהודרת יותר. על פי התוכנית, תהיה כשרות כללית, בפיקוח פרטי שייפתח לתחרות ויהיו סוגי כשרויות מהודרות, שיעלו יותר. כל אחד יוכל לבחור את הכשרות המתאימה לו.
התקציב מדבר על פתיחת ישראל לייבוא מקביל, אך לא על הורדת מכסים. בישראל משלמים דמי הובלה גבוהים אפילו בהשוואה למדינות קרובות, כמו קפריסין. המס גבוה, גם על מוצרים שאינם מיוצרים בישראל. גם כאן החשש הוא כי הרפורמה לא תגיע אל הצרכנים, אלא תיבלע בפערי התיווך.
גם הרפורמה בבנקאות אינה מביאה עימה בשורה. כבר כיום יש לכל אחד תעודת זהות בנקאית. מי שניסה לקבל הלוואה חוץ בנקאית גילה כי התנאים פחות או יותר זהים: אלא אם אתם בעלי אמצעים, שכירים עם משכורת טובה וקבועה, תשלמו ריבית של פריים+כמעט 10 אחוזים, במיוחד אם אתם נזקקים לסכום קטן יחסית, של 5,000 שקלים.
בתקציב גם מדברים על דברים שספק אם מישהו בפריפריה יכול להינות מהם: התרת החסמים להקמת עמדת טעינה פרטית בבניין משותף, ללא צורך בהסכמת שאר הדיירים. בפריפריה היו שמחים אם היו מתירים חסמים לבניית ממ''דים בבניינים ישנים, במיוחד כאלה שהמקלטים בהם הפכו למזבלות.
בתקציב אין בשורה של ממש בשורה ארוכה של נושאים: תעסוקה בפריפריה, חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה וגם לא שיפור הביטחון. גם מגפת הקורונה עדיין כאן ונתוני התחלואה עולים - וכי לא מן הנמנע שהצעדים הנוכחיים לא יספיקו - ויהיה צורך לחדש את הסגרים. אז, ישראל תהיה במצב אחר לגמרי.
התקציב אמנם מנסה להביא איתו מהפכות, אבל במחיר פגיעה במגזרים שלמים. המבחן שלו יהיה כאמור בנובמבר, כאשר יובא לאישור הכנסת.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
