• 25 יוני 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

אושר בקריאה ראשונה: מינימום שנת מאסר למחזיק נשק בלתי חוקי

היו''ר ח''כ גלעד קריב: ''ועדת החוקה תעניק עדיפות ברורה להצעות חוק ממשלתיות ופרטיות שיסייעו להתמודדות עם תופעת האלימות בחברה הערבית''

צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א'

מאת משה פריאל, כתבנו בכנסת

ועדת החוקה אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א-2021. הצעת החוק נועדה לקבוע עונש מינימום של 12 חודשי מאסר למחזיקים נשק בלתי חוקי. העונש המקסימלי יישאר כשהיה – 7 שנות מאסר.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר בפתח הדיון כי בכוונתו לאשר את הצ"ח לקריאה ראשונה, מתוך ידיעה שעד לקריאות השנייה והשלישית יערוך שינויים בהתאם לנתונים שיועברו. "אני חושב שיש לחוקק את הצעת החוק כהוראת שעה בהתאם להסכמות עם שר המשפטים אך לשלוש שנים במקום חמש". עוד אמר: "מקובל עליי שוועדת דורנר מצאה את עונשי המינימום ככלי בעייתי, אך השאלה איזה כלים חלופיים עומדים בפני המחוקק להתמודדות עם תופעה כוללת כזו". 

ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), יוזמת ההצעה: "החוק הזה הוא בדחיפות של מצב חירום. המכה של אלימות ופשיעה גם בחברה הערבית, מתחילה קודם בהרתעה של כניסה לפשע ולמשפחות הפשע. אנחנו לא שם. דיברו על כך שזה לא פתרון. בלוד יודעים בדיוק מאיזו משפחה ואיזו דירה הגיע הירי. אני שמה בצד את הפרעות של החודשים האחרונים, יש משפחות פשע שמסתובבות חופשי ויורות בכבישים ורוצחות ילדים. פשיעה חקלאית גם היא תוצאה של זה, כנופיות הפרוטקשן מגיעות ומסתובבות בביטחון עם כלי נשק באין מפריע ועד שהמשטרה עוברת את הסבך הבירוקרטי אדם יוצא עם מספר חודשי עבודות שירות. זו מכה שיש לגדוע אותה מידית. הוראת שעה לחמש שנים זה המינימום. אנשים צריכים לדעת שהם יכולים להסתובב חופשי בעריהם, זה התחיל בערים ערביות ועכשיו רואים את זה בעכו, בלוד, ובעוד מקומות. זה כלי אחד מתוך סט של כלים שנביא בחודשים הקרובים ואבקש לאשר כמה שיותר מהר". 

ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "ישנם אזרחים, בעיקר בערים ערביות ומעורבות שחיים במציאות בלתי אפשרית. עוד הרבה לפני הפרעות, היו שולחים לי מיפו, עכו ואום אל פאחם את קולות הצרורות שהם סובלים מהם. אנחנו כמחוקקים לא יכולים להשאיר את המצב כמו שהוא ולשמוע כמה זה מצר את ידי השופטים. יש לקרוא לכך מכת מדינה ולתת לה מענה. הטענה ששופט לא יוכל לקבל טעמים אחרים לא נכונה כי בחוק נכללו טעמים מיוחדים. צריך לטפל במציאות כפי שהיא ואם זה קורה יותר בחברה הערבית, שם יש להתחיל ולטפל. זהו חוק חשוב ואשקול לתמוך בו אם תוחמר ענישת המינימום לשנתיים". 

ח"כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן): "פחות מקובלות עליי הטענות כלפי המשטרה. מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים מסתובבים בחברה הערבית שנים רבות. מה שקרה במאי האחרון מבוסס על כך שהיו כלי נשק בידי האזרחים, בעיקר הערבים. יש להסתכל על אלימות ופשיעה והחזקת נשק בלתי חוקי בראיה אסטרטגית. רבים מחזיקים בנשק כהגנה עצמית וזה לא צריך למנוע אכיפת חוק באופן בלתי מתפשר. כשהמשטרה כבר מזהה ראיות, העונש שאדם מקבל, גורם לזלזול בריבונות של מדינת ישראל בחברה הערבית. אני אומרת את זה מקריאת בלוגים וכל הדברים שנכתבים. מדובר בלעג בשיח הערבי כלפי החוק ויישומו בפועל. לא צריך לקבל את זה. לא היה דבר כמו היום מ-48, לא באינתיפאדות ולא בשום מקרה אחר, לא הייתה התנפלות כזו וזה תוצאה של נשק חופשי". 

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "שיעור הגשת כתבי האישום מבין התיקים שנפתחו עומד על 25%-20% שהוא נתון נמוך מאוד. דיברנו על כך שהצ"ח אינה נדרשת כי מדיניות הענישה של בימ"ש ממילא מחמירה וברוב המקרים כוללת מאסר בפועל, וככל שתהיה השפעה היא תהיה במקרים בהם בימ"ש חשב שיש להימנע ממאסר בפועל. עבירה של החזקת נשק יכולה להיות גם במקרה של נשק תקול, בקבוק תבערה או רימון הלם שפחות רלוונטיים להצ"ח. אחוז המאסרים עלה ל-80% בשנתיים האחרונות. יש כ-10% של מקרים בהם לא הוטל מאסר בפועל או עבודות שירות ונכון יהיה להוציא את המקרים הבודדים הללו וללמוד מה מאפיין אותם מבחינת מנעד העבירות והנאשמים. נתון חשוב שחסר הוא הסדרי הטיעון. ייתכן שאותם עונשים קלים הם תוצאה שלהם. בשנים האחרונות המערכת עוברת מתוך הבנת דוח דורנר, למסלולים של חלופות כליאה מתוך הבנה שמאסרים קצרים יותר מזיקים ומדרדרים לעבריינות מאשר מונעים אותה. הצ"ח הזו מכתיבה מסלול הפוך". 

עו"ד רידא ג'עבר מנהל מרכז אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה: "כ-80% ממקרי הרצח בחברה הערבית מבוצעים מירי ולכן הטיפול בנושא הוא מרכזי. הבעיה עם הצ"ח היא השלב הראשון, של צעיר ערבי שנתפס פעם ראשונה בחייו ומוגש נגדו כתב אישום. אני בעד טיפול בנשק בלתי חוקי כשמדובר על חזרה על העבירה ואז להחמיר ענישה. צעיר בן 20 שנתפס פעם ראשונה על החזקה, לא על שימוש, ונכנס ישר למאסר שנה ראשונה מתויג במסגרת החברתית כעבריין ומאמץ זהות עבריינית. כאשר מגבילים את בימ"ש כבר בעבירה ראשונה לא לשקול שיקולים של נסיבות אישיות, אנחנו עושים מעשה הפוך והופכים יותר צעירים לעבריינים ומחטיאים את מטרת ההרתעה".  

פרופ' אורן איל-גזל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לשעבר מרכז ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים: "העלות של שנת מאסר היא כ-200,000 ש"ח, כסף שניתן היה לנצל למיגור העבריינות או חלופות בקהילה. היום חסרים מקומות כליאה וכל אסיר שנכנס מוציאים אחר במקומו. מספר האסירים עומד על 14,000. התופעה לא תיפתר אלא תוחמר בעוד שנה וחצי כשתיכנס הפעימה השנייה של בג"ץ תנאי הכליאה ואם החוק יכתיב לבימ"ש להחמיר בעבירות הנשק, המשמעות היא שישתחררו מהכלא אנשים יותר מסוכנים. זו טעות גדולה. עונש מינימום לא יקדם כלל את המאבק בעבריינות כי גם בלעדיו יש מגמת החמרה בענישה. דוח ועדת דורנר התייחס לנושא והראה שהחמרה לא מובילה לשיפור מובהק בהרתעה".  

לרה צינמן יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים: "הקשבתי לקולות הבעלים הערבים שנשיהן נרצחו בשוגג. לא נכון לומר שזו מנת חלקן רק של משפחות ערביות. זו מכת מדינה והרס משפחות המתחולל שנים. מעטים שייכים לארגוני פשע ועונש של שנה לא ירתיע, אך חלקם אנשים נורמטיביים שאיום במאסר בפועל יכול להרתיע. הרתעה אינה מדע מדויק כדי לקבוע מי יירתע ומי ירצח, אך יש לנסות לבחון את הרעיון בהוראת שעה". 

ידידיה צוקרמן, נציג תושבי לוד: "בלי קשר לפרעות שחווינו, מציאות הירי בעיר לוד יומיומית. לפעמים בשמחה בחתונות ולפעמים חיסול חשבונות. בפרעות הירי הופנה לעבר יהודים. יש חמישה פצועים בעשרות אירועי ירי והנשק רובו ממשיך להסתובב בעיר. הסובל העיקרי מהתפוצה הרבה של הנשק הם שכנינו הערבים שסובלים הרבה יותר מאתנו. במקרים של פרעות הנשק הופך לנשק אויב שרוצה לפגוע".

רב פקד דקלה פוגל מהייעוץ המשפטי למשטרה הציגה את נתוני הענישה: "ניתן לראות 59% של ענישת מאסר בפועל עד שנה וכמעט 70% מאסר בפועל של עד שנה וחצי. החל מ-2016- רף המאסר בפועל  ב-2016 2017 היה 64%-62% ואח"כ הייתה עלייה לכ-70%. ב-2018 יש מגמה של אחוז נמוך יותר, מעל שנה וחצי רף הענישה הופך גבוה יותר ועדיין עומדים על כ-55% של עד שנה".  

יו"ר הוועדה, ח"כ קריב הגיב לנתונים: "מעיבוד הנתונים רואים ירידה משמעותית בפס"ד שהסתיימו בעבודות שירות או ללא מאסר בפועל. רואים עלייה תלולה של 33% בהטלת עונשי מאסר בפועל. מ-2017 רואים התייצבות  בין 40%-50% של עונשי מאסר מעל שנה, ובסופו של דבר חודשי המאסר בפועל, עד שישה חודשים הם יחסית בהיקף נמוך, ז"א רוב הענישה היא מעל רף של 6 חודשים ומעלה. ראים שההתייצבות היא עדיין בצד הנמוך של מתחם הענישה של הנחיית היועמ"ש". 
עוד אמר: "אני מבין שהנחיות היועמ"ש מדברות על מתחם ענישה של בין שנה לשלוש. האם לפני שקובעים עונש מינימום, לא נדרש דיון בפרקליטות על רף הענישה המתבקש ועל האפקטיביות. האם לא נכון קודם לטפל בהנחיות היועמ"ש. לקראת הקריאות השנייה והשלישית נבקש ניתוח יותר קפדני של איפה אנחנו נמצאים. הצעה כזו מבקשת ליצור מציאות ואם יתברר שבימ"ש ממילא התכיילו על הרף המבוקש, האם כתוצאה מהחוק הזה באופן טבעי תבחנו את מתחמי הענישה בשל החוק?. עד כמה הפערים הנתוניים הללו קשורים במצב תשתיות עגום ביישובים הערביים? עלינו לוודא שאף רשות לא נוקטת בצעד שמשמעותו סימון V בשעה שהטיפול צריך להיות יותר ממוקד. אם לא היינו רואים עליה ב-40% בתיקי החקירה בתקופה הזו, לא הייתה שום תועלת בטיפול בעונשי מינימום. אחד היתרונות של הוראת שעה הוא יכולת המעקב לפני חידוש השימוש בכלי. האם לא נכון בטיפול הרב מערכתי את שינוי הנחיות היועמ"ש? אני נוטה להסכים שקביעת עונש מינימום הוא נשק יום הדין וזה לא עולה עם המדיניות שנקבעה בדוח דורנר שאומץ". 

סנ"צ גלעד בהט, ראש  אגף חקירות מודיעין וטכנולוגיה במשטרה: "ככל שתהיה יותר פעילות מבצעים ויותר חיפושים נגיע ליותר. ברגע שנתפס נשק הרבה פעמים קשה לייחסו לאדם מסוים. בנוסף, אקדח שנמצא לא בהכרח נשאר באותן ידיים אך סיכוי רב שישתמשו בו. הפער הגדול ביותר הוא לתרגם את התופעה הזו למקרים פרטניים כי כשיש לך תופעה של החזקה ושימוש מאסיבי בכלי נשק, המסר שמועבר פה הוא מסר שמדובר במצב בו חייבים להחמיר ולא להקל. אין מצב שאדם מחזיק נשק סתם ונחכה לפעם השנייה. זהו נשק מתקתק תרתי משמע והמסר צריך להיות של החמרה גדולה יותר מהאירוע הראשוני. השלב הראשון הוא לתפוס את ההברחה לאחר מכן בתנועה ובבתים". 

עו"ד לילך וגנר ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים: "אנחנו במצב חירום שכל הרשויות מתגייסות לטפל בו. נרצה להביא תיקונים שנועדו לטפל בנושא הראייתי כמו השגת תיעוד ממצלמות אבטחה ביתיות ועוד דברים במישור החקיקתי והלא חקיקתי. אנחנו מקווים שזה יוביל לשינוי במצב". 

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "דוח ועדת דורנר הוא לא סוף פסוק, אלא משקף מדיניות ענישה וכלים אחרים לשגרת חיים שיש בה עבריינות. צריכה להיבנות דוקטרינה של תפיסה ממשלתית למהי המדיניות להתמודדות עם תופעה עבריינית רחבת היקף. המדינה עשתה זאת בסחר בבני אדם. שאלת ההסברה במגזר הערבי היא קריטית. אם הולכים על מהלך כזה, חייבים לראות איך הוא ישתקף בצעדי הסברה" 

תמכו בחוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) וח"כ שרן השכל (תקווה חדשה)


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com

תגובות

End of content

No more pages to load