• 29 יוני 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

באיחור של חמש שנים: נחתם ההסכם להקמת קריית המודיעין

באיחור ניכר ובתום מאבק משפטי שכלל פניה לבג''ץ, נתחם ההסכם להעברת קריית המודיעין לנגב. עם זאת, עדיין נותר לבחון את ההשפעה של המעבר על יישובי האיזור: מחקר של אוני' בן גוריון מצנן מאוד את התקוות

באיחור של חמש שנים: חתימה על ההסכם (צילום: דובר צה''ל / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

באיחור של כחמש שנים ואחרי מאבק משפטי מתיש וארוך, נחתם היום, שני, ההסכם בין משרד הביטחון לחברת 'שיכון ובינוי' להקמת קריית המודיעין של צה"ל בנגב. במסגרת הקמת קריית המודיעין, יעברו למעלה מ-12,000 משרתי אגף המודיעין מהיחידות השונות לשרת בנגב. ''מהלך זה הינו חלק מתוכנית רחבה שתכליתה מימוש החזון הלאומי להעברת יחידות צה"ל לנגב, ובמסגרתה הועברו כבר בסיסי הדרכה, בסיסי חיל האוויר וגופים נוספים דרומה'', אומרים היום בצה''ל.

הקריה תאכלס כ-12,000 חיילים וקצינים מיחידות איסוף, מודיעין, סייבר וטכנולוגיה, וכן את יחידות המטה של אגף המודיעין. האכלוס צפוי להסתיים בשנת 2028, הרבה אחרי המועד המקורי. 

וידאו: ד''ר אתי לוצאטו באתר ליקית (צילום: באדיבותה / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


קריית המודיעין תוקם על שטח של כ-2,500 דונם, מתוכם כ- 450 אלף מ"ר בנוי. בקריה צפויים לשרת למעלה מ- 12,000 אנשי קבע וחיילים בסדיר, והיא תקלוט את יחידות האיסוף, המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה, וכן את מטה אגף המודיעין ומערך ההדרכה שלו, הפרוסים היום באזורי ביקוש בגוש דן ובבסיס המרכזי בגלילות.

''המאבק שלנו רק מתחיל. עלינו להבטיח שהעבודות בהיקף העצום של הקמת בסיסי המודיעין והתקשוב בנגב יפרנסו את הקבלנים, היזמים והחברות בנגב''

עם זאת, בצה''ל קיים עדיין חשש כי אנשי קבע בתחומי הסייבר לא ירצו לעבור דרומה ויעדיפו הצעות מחברות פרטיות במרכז. גם אחרי שההסכם נחתם, יש החוששים כי העבודות יימסרו לקבלנים מהמרכז. ד''ר אתי לוצאטו, יו״ר העמותה ״ישראל למען הנגב״, אחת הנשים שעמדו בחזית המאבק למען מעבר צה''ל לנגב אומרת הערב לברנז'ה חדשות כי ״זה הרגע שלו חיכינו יותר משלוש שנים. זה הרגע שלמענו ניהלנו מאבק ציבורי עיקש ועקבי, גם כשהדבר חייב עתירה לבג''ץ. ''עם ישראל ייהנה מהמהלך הזה פעמיים : ״גם פינוי שטחי ענק יקרים בפי גלילות לבניה מאסיבית בשטח מהיקרים במדינה וגם תנופת פיתוח עצומה לנגב''. 

״אבל למרות החתימה הערב המאבק שלנו רק מתחיל. עלינו להבטיח שהעבודות בהיקף העצום של הקמת בסיסי המודיעין והתקשוב בנגב יפרנסו את הקבלנים, היזמים והחברות בנגב. נעשה הכל שהכסף הרב שיושקע בפרויקט ענק זה יישאר בנגב, לפחות ברובו''.

אגף המודיעין של צה''ל (צילום: אייל חרמוני / משרד הביטחון / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

האם מעבר צה''ל לנגב - מיטיב עם הנגב?

בצה''ל מציינים הערב כי ''העברת הקריה הינה המכרז הגדול והמורכב ביותר מבין חמשת הפרויקטים של המעבר דרומה: קריית ההדרכה של צה"ל והעברת בח"א 27 לנבטים הושלמו לפני מספר שנים, קריית התקשוב הדיגיטלית מוקמת בימים אלה בבאר שבע, המרה"ס (מרכז ההספקה הדרומי) מוקם בימים אלו ליד משמר הנגב''.

מחקר, שנערך לפני למעלה משלוש שנים בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוני' בן גוריון, מראה כי התחזיות על השפעת המהלך מבחינה חברתית- כלכלית היו אופטימיות מדי. "הפעולות שנעשו מדגישות את העדר תפקוד המדינה בנגב ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים"

בנגב תולים תקווה רבות בכך שמעבר בסיסי צה"ל ישפר בצורה ניכרת את איכות החיים בפריפריה הדרומית, אולם, המחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מעריך כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.


נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית ,נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים


המחקר הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאד על תושבי הנגב.

נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא כי בכל התחומים, בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת. עוד עולה מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.  

בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.

צה''ל עובר לנגב, אך לא מתחבר לתושביו, אלא מתבדל מהם

עוד עולה מהמחקר כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה", נאמר במחקר "יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים".

נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית ,נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים.

הדמיית קריית המודיעין (צילום: שיכון ופיתוח / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

פיתוח הנגב לא נעשה עבור תושביו, אלא עבור צה''ל

המחקר מדגים עוד, כי גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. כך למשל, בתחום החינוך יזמה מנהלת מעבר צה"ל לנגב,  הפועלת במשרד הביטחון הבאה של מספר פרויקטי חינוך, אך למעשה מדובר בתכניות חינוכיות הפועלות כבר במשך שנים במרכז הארץ. בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר הצבא נפתרה סוגיה סביבתית כואבת שעד אז לא ניתן לה מענה. אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל על פי אמות מידה סביבתיות מחמירות. כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. לדברי החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב, ואת ההיתלות במעבר בסיסי צה"ל כתמריץ להענקת שירותים ראויים".

פרופ' אלפסי: "המחקר שלנו הוא אחד מתוך שלושה מחקרים שפעלו בנפרד אך הגיעו למסקנות דומות, מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן. הראנו במחקר שבמשך שנים המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב".

פרופ' אלפסי ציינה עוד, "גם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם אזרחי האזור,  הן מדגישות את העדר תפקוד המדינה עד היום ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים".

במחקר השתתפו: פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט, וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי.

​​​​​​​דנילוביץ': ''הנגב הוא משימה לאומית וצריך לפעול כדי שיהיה איזור הביקוש הבא של ישראל''

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, אמר כי ''לכן העקרון שצריך להוביל הוא פיתוח הנגב לצד טיפוח האנשים המשרתים בנגב."

ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה: "מדובר במשימה שמקפלת בתוכה אתגר, אחריות, שליחות, זכות גדולה וגאווה עצומה. אגף המודיעין ערוך ומוכן וייקח חלק משמעותי במימוש חזון הפרחת השממה. נמשיך למלא את מלוא הפוטנציאל שלנו, גם בנגב".

"שיכון ובינוי גאה להיות חלק מהמיזם הלאומי של בנית קרית המודיעין, שהוא מיזם חלוצי ולאומי מהמעלה הראשונה", קבע יו"ר ומנכ"ל שיכון ובינוי, תמיר כהן, "מדובר בפרויקט שאפתני בהיקף של מיליארדי שקלים אשר יתרום רבות להעצמת הצבא ויעודד תעסוקה בנגב. שיכון ובינוי תפעל ככל הניתן לשילוב ספקים מקומיים בפרויקט, ולקידום הכלכלה בדרום".

"זהו יום היסטורי בו קבעה מדינת ישראל שהנגב יהפוך למרכז בינלאומי של ידע, טכנולוגיה וחדשנות", אמר ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ', "החתימה היום עם ׳שיכון ובינוי׳ על הקמת הקריה היא מימוש חזון בן גוריון. הנגב הוא משימה לאומית וצריך לפעול כדי שיהיה איזור הביקוש הבא של ישראל. הוא צריך לבטא את החלום הישראלי החדש. אסור לעצור, אנחנו בשעת מבחן, כעת חייבת המדינה לגבש תוכנית עשור כלכלית-חברתית, שתיתן מענה אזרחי רחב ואיכותי, שתכלול: השקעה בתשתיות התחבורה, בשירותי הבריאות, בעוגני התעסוקה, בחינוך, בתרבות והפנאי, במשילות ובביטחון האישי. האתגר ניצב בפנינו ואנו נוכל לו״.


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: gvanim.bs@gmail.com ​​​​​​​


תגובות

End of content

No more pages to load