• 25 יוני 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

תעלומה: מי הרעיל עשרות ציפורי מיינה ברח' מבצע עובדה?

דיירי רחוב מבצע עובדה התעוררו למחזה מזעזע: עשרות ציפורי מיינה מתות לאורך הרחוב - יחד עם ציפורים אחרות - במספרים בתים שבין 2 ל-20: ''אף אחד לא מוכן לפנות אותן, זה מפחיד, לא יודעים למה זה קרה''

פגר מיינה ברחוב מבצע עובדה (צילום: באר שבע ביחד / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

תעלומה: מה גרם למות עשרות ציפורים מסוג מיינה וכן יונים וציפורים אחרות ברחוב מבצע עובדה בבאר שבע? שכנים התעוררו למחזה המזעזע. ''יצאנו בבוקר ופשוט מצאנו עשרות פגרי ציפורים. לדברי שכנים ברחוב גם שלשום, רביעי, נמצאו עשראות ציפרוני מיינה וכן יונים וציפורים אחרות. ''למה מיינות מתות? מלא פגרי ציפורים. מה קורה פה? אנחנו מבקשים תשובות'', אומר אחד הדיירים.

וידאו: מיינות מתות ברח' מבצע עובדה (צילום: מתוך באר שבע ביחד / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


הציפורים נמצאו מתות בגזרה מסויימת - בין מספרי הבתים 2 ל-20. ציפור המיינה היא אוכלת-כול, וניזונה ממזון מגוון הכולל חסרי חוליות, פירות, גוזלים, ביצים ולטאות. היא נמנית עם העופות החקיינים (כמו מינים שונים של תוכים) ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה. לדברי תושבים בבאר שבע, היא פלשה לאיזורים בהם היו קודם עורבים. לדברי דיירים ברחוב, מאות מיינות עומדות על העצים, מקימות רעש. 

וידאו: מיינות חגות מעל רחוב מבצע עובדה (צילום ללא קרדיט / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


המיינה נחשבת למין פולש בישראל, הנמנה ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם", עקב הנזק הכבד שהוא מחולל למגוון הביולוגי המקומי. היא הובאה לישראל במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כחיית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב-יפו, ושוחררה או ברחה מהכלובים.

תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. לבאר שבע הגיעה בשנה האחרונה, בה נצפו יותר מיינות מאשר עורבים.

כבר בשנת 2015 המיינה הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל, כשתפוצתה גדולה מזו של דררה, בולבול וצופית. ב-2020 הייתה הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל (לאחר עורב אפור, צוצלת ויונת הבית).

ציפור מיינה (צילום: ZOE POTTER / CC BY SA 4.0)

המיינות מקננות גם במבנים, ארגזי חשמל, עמודי חשמל ואף בכנפיים של מטוס. בשדה דב נמצא קינון של מיינה מצויה במטוס ארקיע, שחנה במשך סוף השבוע בשדה התעופה. טיפול בקינונים בעמודי חשמל, מטוסים, פנסים וכדומה מצריך משאבים רבים, ועם ההתרבות והתפשטות המין ייתכן כי יגדל הצורך בהשקעת המשאבים לטיפול בנזקים.

ייבוא של מיינות לישראל, החזקתן וסחר בהן, אינם חוקיים. לכידות חוזרות של מיינות והסחר בהן מעצימים את התופעה, מאחר שהמיינות מצטיינות בבריחה מכלובים, וכך הן נפוצות. בשנת 2020 רשות הטבע והגנים התירה לירות בציפור הפולשת כדי למנוע את התפשטותה. לפי ההיתר, ציידים בעלי רישיון יכולים לירות במיינה ללא הגבלה.

מפה: האיזור בו נמצאו פגרי המיינה (קרדיט: גוגל מפות / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


החשש הינו שאם המיינות הורעלו, בעלי חיים אחרים ברחוב עלולים לאכול את הפגרים ולמות גם הם, בהם חתולי רחוב, עורבים וכלבים. מדובר בתגובת שרשרת של פגיעה בבעלי חיים. רק לאחרונה נמצאו בערבה נשרים מורעלים, ככל הנראה אחרי שאכלו פגר של כבש.


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: branzanews.br7@gmail.com‬ ​​​​​​​​​​​​​​

תגובות

End of content

No more pages to load