• 27 יוני 2022

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

דו''ח ארגון ''לתת'': מעמד הביניים הולך והופך ל''עניים החדשים''

ארגון ''לתת'' מפרסם הבוקר, שלישי, את דו''ח העוני האלטרנטיבי. בישראל הולך וגדל מספר ''עניי מעמד הביניים'', כאשר בנגב קיים קושי למפות את תחולת העוני האמיתית

אדם מחטט בפח בשכונה בב''ש (צילום: דני בלר)

תמונה קשה נחשפת הבוקר, עם פרסום הדוח העוני של ארגון ''לתת''. הדוח ערך בדיקה בקרב מדגם מייצג של משפחות, בפילוח גיאוגרפי כלל ארצי, כאשר לאיזור השפלה והדרום משקל של 23%.

לפי בדיקת ארגון לתת, שיעור משקי הבית שנמצאים בקרבה לעוני עלה מ-14% טרום המשבר ל-23.6% כיום. במקביל, מעמד הביניים הצטמצם בשיעור של 17.1% - מ-58.3% טרום המשבר ל-48.3% כיום. 

על פי הדו"ח, בישראל חיות בעוני 651,900 משפחות (22.1%) ו-2,540,000 נפשות (27.6%), מתוכן 1,118,000 ילדים (36.9%). תופעת אי-הביטחון התזונתי התרחבה וב"לתת" טוענים כי 633 אלף (21.8%) משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 292 אלף (10.1%) משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי חמור. זאת בהשוואה ל-513 אלף (17.8%) ו-252 אלף (8.8%) בהתאמה טרום התפרצות הקורונה. המשמעות היא הצטרפות של 120 אלף משפחות לחיים באי-ביטחון תזונתי, מתוכן כ-40 אלף באי-ביטחון תזונתי חמור. אלה הנתונים הארציים.

עם זאת, עורכי הדוח מודים כי אינם מסוגלים למפות את כלל תחולת העוני בדרום: ''המוסד לביטוח לאומי מפרסם במקביל לנתוני העוני הרשמיים את נתוני העוני ללא הפזורה הבדואית בדרום, כאשר על פי האחרונים תחולת העוני נמוכה יותר. האומדנים לעוני במדד הנוכחי חושבו על בסיס נתונים שאינם כוללים את הפזורה הבדואית בדרום. על כן, יש להשוות את אומדני העוני הרב-ממדי לנתונים המקבילים בביטוח לאומי''.

על פי הנתונים של הביטוח הלאומי, שלא עודכנו מלפני שבר הקורונה, 26.4% מהשכירים בבאר שבע משתכרים פחות משכר המינימום. זה היה המצב לפני משבר הקורונה, כאשר לפני המשבר, על פי נתוני פירמת דאן אנד ברדסטריט, בירת הנגב הובילה בהיקף העסקים בסכנת סגירה. 

על פי הנתונים השבועיים שמפרסם שירות התעסוקה, בעת משבר הקורונה מספר הבלתי מועסקים עלה בבאר שבע ועם פתיחת המשק חלה בו התאוששות מסויימת, אך עיקר הנפגעים הם עובדים בלתי מקצועיים, בתחומי הניקיון, השמירה, המכירה, השירותים - שהתקשו לחזור לשוק העבודה. קהל אחר שאינו ממופה בדוחות הוא אותם עצמאים זעירים, עוסקים פטורים, צורת העסקה חדשה, המאפשרת ''העסקה גמישה'': עובדים יומיים שאין כלפיהם כל התחייבות.

''פתאום מצאתי את עצמי ללא עבודה, נכנסתי למשבר''

דודו (שם בדוי), בן 50, תושב שכונה ותיקה בבאר שבע, עבד לפני משבר הקורונה בעבודות תחזוקה, על בסיס שעתי-יומי. כאשר פרץ משבר הקורונה, עבודתו הופסקה. ''המקום בו עבדתי נסגר. קראו בבוקר, אמרו לי לא להגיע יותר, כי אין עבודה. נכנסתי למשבר עמוק, אני עובד מגיל 15, לא יודע מה זה לא לקום לעבודה. אבל הכל היה סגור ואני עובד יומי''.  דודו נזקק לטיפול, במסגרתו נקבעו לו אחוזי נכות. ''מאז משבר הקורונה אני נאלץ להיעזר באחרים, האחים שלי יותר מסודרים והם עוזרים לי מדי פעם, אבל גם להם קשה. ניסיתי לחזור לעבוד אפילו ארבע שעות ביום, אבל אין איפה. כשמגיעים החשבונות, אני פוחד: כמה יבוא חשמל, כמה יבוא גז, כמה יהיה ארנונה. היו פעמים שנעזרתי בעמותות וקניתי מנות אוכל בבאר שובע, שממש הצילו אותי. יש לי עוד חברים במצבי. אנשים לא מקבלים לעבודה מי שלא צעיר''.

אחד החברים של דודו, שמצטרף אל השיחה, מספר כי גם הוא מתקשה למצוא עבודה: ''שולחים אותי לראיונות עבודה, אבל לא יוצא מזה כלום. נכנסתי לסיחרור של מינוס והלוואות. אתה לא מבין כמה קל לקבל הלוואה דרך כל מיני כרטיסים. כשבבנק אמרו לי ''לא'', פניתי לחברת אשראי, שהציעה לי 20,000 שקלים דרך הכרטיס שלהם. למזלי, חברים וההורים שלי ידעו להזהיר אותי בזמן שלא להתפתות, אבל יש כאלה שהסתבכו. בסוף לקחתי סכום יותר קטן, 6,000 שקלים, לגשר על ההוצאות עד שאתקבל לעבודה אחרת, אני מקווה בקרוב''.

העדויות של השניים דומות למה שמספרים לנו אחרים: ואדים שהיה עובד קבלן ובקורונה פשוט נשלח הביתה לחל''ת ומשם לפיטורים, שרה שיצאה חל''ת ולא הוחזרה לעבודה - כאשר כולם מיצו כבר את הזכויות ומצאו עצמם ללא תעסוקה וללא הכנסה. קשה יותר גם מצבם של עצמאיים קטנים, שהכנסת חלקם צומצמה מאוד ואין להם רשת ביטחון. מספר הולך וגדל של אנשים, שלא היו וכרים לעמותות הסיוע, מוצא עצמו פונה לעזרה.


תגובות

End of content

No more pages to load